מוטקה חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911)

מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטקה (מרדכי) חב"ד נקרא קודם "מוטקה לץ", אך עם נישואיו לבתו של חסיד חב"ד אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל"מוטקה חב"ד". דעה אחרת בעניין טוענת, שמשכילי וילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ החופשי דווקא לבת של חסיד חב"ד, ומכעסם עליו קראו לו "מוטקה חב"ד", כלומר "חכמה בלי דעת".

מוטקה חב"ד נודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן "שירותי ליצנות" לגבירים ובעלי יכולת, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.

מוטקה חב"ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם "התקיף הידוע", איש ציבור אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. אופטוב, שהיה בנעוריו מצחצח נעליים פשוט, התהדר ברכושו, ונהג לסייר ברחובות וילנה היהודית במרכבה מהודרת, מלווה בשרתים ועושי דברו. מוטקה חב"ד נשכר למסעי ראווה אלה, ישב ליד הגביר אופטוב, ושעשע אותו לאורך הדרך. בסיפור הפולקלוריסטי הוצבה דמותו של הליצן העני וחד הלשון מכאן והעשיר המופלג, הנלעג והדחוי, מכאן. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.[1]

גם לאחר מותו בשנת 1880 לא נשכח מוטקה חב"ד, והמשיך לחיות במסכת הפולקלור היידישאי בווילנה, כמוקיון, ליצן, בדחן והומוריסטן, עד להשמדת יהדות וילנה בידי הנאצים ועוזריהם הליטאים. ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד (דרויאנוב, לפי שיטתו העברית, מאיית את שמו: 'מָדְכֶּי חבד'). באחד מהם מסופר:

רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].
ליגלג עליו יודל: מדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?
החזיר לו מדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ"י לעוויטאן (עורך), מאָטקע חב"ד, אָדער: וויטצע איבער וויטצע: נייענציג שיינע וויטצען אין ריין זשארגאָן, וילנה: דפוס ראָזענקראנץ ושריפטזעצער, תרנ"ב. (קובץ זה היה פופולרי למדי, והופיע ביותר מעשר מהדורות נוספות; במהדורות הבאות מספר הבדיחות בו הגיע ל-180)
  • מאָטקע חב"ד: זיינע אנעקדאָטען, וויצען, סצענעס און שטוקעס; ניי-בעארבייטעט פון מ' שטערן, ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, תר"ס.
    • ובמהדורה הכוללת גם את בדיחותיו של הרשלה אוסטרופולר: "הערשעלע אסטראפאלער און מאטקע חב"ד: זייערע אנעקדאטען, וויצען, סצענען און שטוקעס", [1930?] (הספר בארכיון האינטרנט)
  • דער וועלט בארימטער קאָמיקער מאָטקע חב"ד: מיט א ביילאגע, נייע אויפל', ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, [193-].
  • ש' באסטאָמסקי (געזאמלט), מעשהלעך וועגן מאָטקע כאבאד, וילנה: גרינינקע ביימעלעך, 1940. (חוברת)
  • מארק ראזומני, מאָטקע כאבאד: פאָלקסטימלעכע קאָמעדיע אץ פיר אקטן, ריגה 1940.

מחקר:

  • י"ל כהן (עורך), יִידישער פאָלקלאָר, וילנה: ייווא – פילאָלאָגישע סעקציע (שריפטן פון יידישן וויסנשאפטלעכן אינסטיטוט, 9; פילאָלאָגיש שריפטן, V),‏ 1938, עמ' 197–199. (ביידיש)
  • חיים שוארצבום, ליצנים עממיים מפורסמים בישראל, מחניים סז (תשכ"ב), עמ' 57.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב סדן, קערת אגוזים, או: אלף בדיחה ובדיחה: אסופת הומור בישראל, תל אביב: מ' ניומן, תשי"ג, עמ' 88.