מויה ברנן
 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1952 (בת 72) גווידור, אירלנד  |
|---|---|
| שם לידה | Máire Philomena Ní Bhraonáin |
| מדינה |
אירלנד |
| מוקד פעילות |
אירלנד |
| השכלה |
האקדמיה האירית המלכותית למוזיקה |
| תקופת פעילות |
מ-1970 |
| סוגה | מוזיקת פולק, מוזיקה אירית |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
נבל |
| חברת תקליטים |
ברטלסמן מיוזיק גרופ, אטלנטיק רקורדס |
| פרסים והוקרה |
פרס אמי |
| פרופיל ב-IMDb | |
|
www | |
  | |
מויה ברנן (באנגלית: Maire Philomena Ní Bhraonáin, נולדה ב-4 באוגוסט 1952)[1] ידועה גם בשם מוירה ברנן (Máire Brennan) היא זמרת, משוררת, נבלנית ופילנתרופית אירית. היא אחותה הגדולה של הזמרת האירית אניה. ברנן החלה להופיע באופן מקצועי בשנת 1970 ביחד עם בני משפחתה, שהקימו את להקת קלאנאד.[2] את אלבום הסולו הראשון שלה הוציאה בשנת 1992, Máire. היא הייתה מועמדת חמש פעמים לפרס גראמי וזכתה פעם אחת, וגם זכתה בפרס אמי.[3] היא הקליטה מוזיקה למספר פסקולים, כולל טיטאניק והמלך ארתור.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוירה ברנן נולדה ב-4 באוגוסט 1952 בדבלין לאחר שהוריה ברחו ממחוז דניגול כדי להתחתן במחוז לאות'. היא הילדה הבכורה במשפחה מוזיקלית של 9 ילדים בקהילה קטנה בגיילטאכט במחוז דונגל, שבו השפה והמסורת האירית ממשיכות לפרוח. אמא שלה הייתה מורה למוזיקה ואבא שלה היה חבר בלהקת קברט במסגרתה הופיע בצעירותו. יש לה ארבע אחיות: דירדרה, איית'ן (מוכרת יותר בשם אניה), אוליב וברידין, וארבעה אחים: סיארן, פול, ליאון ובארטלי. היא נהגה להופיע עם אחיה ואחיותיה בפאב המשפחתי, "Leo's Tavern" בכפר מינאלק, מרחק קצר מבית המשפחה. היא גם השתתפה בפנטומימות בתיאטרון המקומי. לאחר שעזבה את בית הספר התיכון, היא בילתה כמה שנים באקדמיה המלכותית האירית למוזיקה בדבלין, שם למדה נגינה בנבל ובפסנתר ושירה. היא גם לימדה מוזיקה במכללה במחוז דניגול.[4]
עם להקת קלאנאד
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-1970, ברנן הצטרפה לשני אחיה פול וסיארן, ולאחים התאומים של אמם נואל ופדרייג או דוגאין, וביחד הם הקימו את להקת קלאנאד. המוזיקאי והשדרן האירי טוני מקמהון חשף אותם להופעות טלוויזיוניות.[5] בשנת 1982, לאחר עשור בו הייתה בין להקות המוזיקה האירית המובילות בעולם, סיימה הלהקה את דרכה במצעדים עם האלבום Magical Ring. ברנן הייתה בחזית הצלחת הלהקה וקולה הפך למייצג של המוזיקה הקלטית והמוזיקה האירית. ברנן הקליטה 17 אלבומים עם הלהקה ויחד איתם גם זכתה בפרסים רבים, בין היתר: פרס גראמי, פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה ופרס אייבור נובלו. אחותה, איתנה ני בראונין, הייתה גם היא כמה שנים חברה בלהקה בתחילת שנות ה-80, והמשיכה לקריירת סולו מצליחה מאוד, היא התרסמה בשם אניה. לאחר סיבוב האיחוד של להקת קלאנאד בשנת 2008, פורסם כי ברנן עובדת על אלבום מוזיקה אקוסטית עם הלהקה שאמור היה לצאת ב-2009, אך זה מעולם לא יצא לפועל.[6]
קריירת סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 הוציאה ברנן את אלבום הסולו הראשון שלה: Máire, בחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס. בשנת 1998 היא חתמה על חוזה עם חברה אחרת בשם Word Records והוציאה שלושה אלבומים בשנתיים. האלבום היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית אלבום העידן החדש הטוב ביותר בשנת 2001. ברנן מנוהלת על ידי בעלה טים ג'רוויס ואחיה לאון ברנן. המוזיקה שלה מסווגת בדרך כלל כניו אייג'ית או קלטית. היא מקבלת את ההגדרה בנוגע למוזיקה הקלטית, אך הביעה אי נוחות קלה מהגדרת הסגנון המוזיקלי שלה כמוזיקת ניו אייג', מאחר שלתפיסתה חלק ניכר מהמוזיקה שלה הוא נוצרי מובהק וכמה משיריה מתמקדים בשמירה על מערכת יחסים עם ישו.[7] בחלק משיריה ניתן למצוא השפעות של החינוך הקתולי שקיבלה.[8]
בשנת 2000 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלה "הצד השני של הקשת". היא ביצעה את שירה "Perfect Time" בהופעה חיה ביום הנוער הבין-לאומי ברומא מול קהל של עולי רגל והאפיפיור יוחנן פאולוס השני. בקהל נכחו כ-2.1 מיליון איש, מה שהיה אז ההתקהלות הגדולה ביותר אי פעם בחצי הכדור הצפוני. היא ראתה בכך כבוד רב שכן היא מאמינה בכבוד הדדי בין נוצרים.[9]
בסרטים, היא הייתה הסולנית הראשית בשירי פסקול הסרט "המלך ארתור" (2004), כתבה יחד עם הנס צימר את נעימת הנושא לסרט "ספר לי עכשיו (מה שאתה רואה)" וכתבה מוזיקה נוספת לסרט "סוף כל המלחמות" (2001). ברנן שיתפה פעולה עם מוזיקאים רבים, בין היתר: אלן פרסונס, בונו, רוברט פלאנט, ואן מוריסון, מייקל מקדונלד האחים דובי, ברוס הורנסבי, ג'ו אליוט, הצ'יפטיין, פול יאנג, פול בריידי, מייקל קרופורד, ג'ו ג'קסון ורונאן קיטינג.
בסך הכל ברנן הקליטה 25 אלבומים. בשנת 2003 היא הוציאה אלבום בשם Two Horizons תחת הלייבל החדש שלה, יוניברסל. היא גם שיתפה פעולה עם אמן המחול צ'יקיין בביצוע השירה בסינגל "Saltwater", שהוצג גם בקמפיין הפרסום של VisitScotland, וכן שימש את הארגון Fáilte Ireland לקידום תיירות באירלנד, ואת מועצת העיר בלפסט בפרסומות טלוויזיה.
במהלך יום הנוער הבין-לאומי בשנת 2005 בקלן, היא הופיעה עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בטקס מול קהל עצום והייתה גם חלק מהקלטת הסינגל הרשמי של יום הנוער העולמי, Building on World.[10] בשנת 2006 יצא אלבום חג המולד שלה. שנה לאחר מכן, ברנן הוציאה את אלבומה Signature, אותו תיארה כאוסף של תמונות מחייה. האלבום כלל רק שיר אירי אחד אך הוא שילב פזמונים וקולות רקע בשפת האם שלה לכל אורכו.
במהלך סיבוב הופעות עם האלבום האחרון, במהלך 2007 ו-2008 היא הקליטה מספר שיתופי פעולה ושירי אורח באלבומים של איונה וג'ואן הוג, ועם גראנד קאנאל בהמנון האולימפי הרשמי של אירלנד: Green to Gold. ההקלטות היו במטרה לסייע למספר עמותות.[11][12][13]
אלבום ההופעה החיה שלה בשם Heart Strings משנת 2008–2009 הוקלט עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול וג'ולי פיני. מויה יצאה לסיבובי הופעות נרחבים לקידום האלבום בהולנד, גרמניה, אירלנד ואנגליה.[14]
באפריל 2010, היא הוציאה אלבום אולפן חדש עם הנבלן וחבר הלהקה קורמק דה בארה. האלבום My Match Is a Makin הוקלט בסיבוב ההופעות שלה בהולנד באביב 2010, והיה בתחילה זמין לרכישה רק במסגרת מסע ההופעות שלה.
המופע שלה היה המופע הראשי בקונצרט חג המולד של אטלנטה סלטיק, שהוקלט בשידור חי על ידי שידור חי של ג'ורג'יה הציבורית ב-18–19 בדצמבר 2010. אירוע חגיגי של אוניברסיטת אמורי שכולל מוזיקה וריקוד ממסורות איריות, סקוטיות והרי האפלצ'ים.[15]
מויה ברנן הופיעה גם באלבום Excalibur III – The Origins שנכתב על ידי אלן סימון, מוזיקאי שמוצאו מבריטני (צרפת).
בשנת 2013 היא הוציאה אלבום אולפן חדש בשם Voices & Harps Affinity בשיתוף פעולה עם הנבלן קורמק דה בארה, כהמשך לאלבום Voices & Harps שיצא בשנת 2011. הוא מכיל מנגינות חדשות שהולחנו על ידי ברנן ודה בארה וגם מנגינות מסורתיות איריות וקאברים.
בשנת 2017 הוציאה ברנן את Canvas, אלבום הסולו הראשון שלה לאחר הפסקה של עשור כמעט. האלבום, שנכתב במשותף על ידי שני ילדיה, אייזלינג ופול, יצא ב-24 בפברואר 2017 ולווה בסיבוב הופעות בבריטניה, אירלנד ואירופה.
בשנת 2020, ברנן הייתה חלק מקולקטיב אירי של זמרות ומוזיקאיות בשם "נשים איריות בהרמוניה" שהקליט גרסה חדשה לשיר חלומות (במקור של הקרנבריז) למען ארגון הצדקה Safe Ireland, העוסק באלימות במשפחה אשר עלתה באופן משמעותי, על פי דיווחים, במהלך הסגר עקב מגפת הקורונה באירלנד.[16][17]
להקת מויה ברנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מויה ברנן יצאה לסיבוב הופעות עם להקה גדולה של מוזיקאים.[18] הלהקה כללה את הנבלן ומגיש הטלוויזיה קורמק דה בארה. בין אוגוסט 2008 לפברואר 2009, הצטרפו שני חברים חדשים ללהקה, כולל הזמר האירי דיית'י רואה.[19][20] בשנת 2012, בתה של מויה, אייזלינג ג'רוויס, הפכה לחברה קבועה בלהקה שלה והיא מצטרפת לברנן בכל הופעות הסולו, כמו גם לפרויקט של מוירה עם קורמק דה-בארה, "קולות ונבלים".[21]
מורשת והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנן ולהקת קלאנאד זוכים לקרדיט על יצירה של מוזיקה קלטית עכשווית והם מוערכים מאוד על תרומתם העצומה להחייאת שירים איריים ישנים. בביקורת שנכתבה עליהם נאמר: "המוזיקה של קלאנאד מציעה שילוב נהדר בין השפעות מסורתיות ומודרניות."[22] סולן U2, בונו (ששר דואט איתם דואט בשיר "In a Lifetime") אמר על קולה של ברנן: "אני חושב שיש לה את אחד הקולות הגדולים ביותר שהאוזן האנושית חוותה אי פעם."[23] המנעד הקולי שלה תואר בעבר כ"סופרן נושם".[24]
במאי 2022, ברנן זכתה להכרה על ידי הענקת תואר דוקטור של כבוד על ידי אוניברסיטת דבלין סיטי. בטקס בו נכחו משפחתה הקרובה של ברנן, כמו גם אמה ואחותה אניה.[25]
ב-10 בפברואר 2024 נבחרה כאשת השנה של דונגל לשנת 2023. הבחירה בעקבות פרס 2022 שהוענק לקורבנות אסון קריסלו, לאחריו הייתה מוירה שותפה להנחיה של המופע "יחד למען קריסלו" בינואר 2023."Person of the Year - Donegal Association Dublin". Donegal Association Dublin (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-05-18.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנן כתבה אוטוביוגרפיה בשם "הצד השני של הקשת" בשנת 2000, בה היא כותבת את זכרונות ילדותה כילדה בכורה במשפחה של תשעה ילדים וילדות בדוניגל הכפרית. לצד שיאי ההצלחה בעסקי המוזיקה, היא מספרת גם על תקופות שפל בהן אלכוהול, סמים והפלה שעברה שגרמו לה להעריך מחדש את חייה ולאחריהם היא יצאה מ"שנותיה האפלות" כנוצרייה מסורה, עם אמונה מחודשת.[26] היא נישאה בשנית בשנת 1991, לאחר שהייתה נשואה בעבר למוזיקאי בלוז מדבלין, פאט פארל.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מויה ברנן, ברשת החברתית פייסבוק
מויה ברנן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מויה ברנן, ברשת החברתית אינסטגרם
מויה ברנן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מויה ברנן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מויה ברנן, באתר ספוטיפיי
מויה ברנן, באתר Last.fm (באנגלית)
מויה ברנן, באתר AllMusic (באנגלית)
מויה ברנן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מויה ברנן, באתר דיזר
מויה ברנן, באתר Discogs (באנגלית)
מויה ברנן, באתר Songkick (באנגלית)- מויה ברנן, באתר Genius
- מויה ברנן, באתר SecondHandSongs
מויה ברנן, באתר בילבורד (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של מויה ברנן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Coyle, Colin (17 במאי 2009). "Surge in deed poll name changes". The Sunday Times. London. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2010. נבדק ב-5 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Murray, Fiona (2 במאי 2004). "UK | Beautiful night for Clannad star". BBC News. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Marie Brennan". Grammy.com. The Recording Academy. 19 בנובמבר 2019. נבדק ב-2 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Quotes about Enya". Enya.sk. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2010. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ T. Saravanan (28 במרץ 2013). "Striking the right chord". The Hindu. נבדק ב-16 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "New Clannad Album". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-28 בפברואר 2009. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Moya Brennan – Two Horizons Interview". Alphaomeganews.org. 9 בפברואר 2004. אורכב מ-המקור ב-24 ביולי 2011. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Raushenbush, Paul B. (15 ביולי 2010). "Beliefnet.com". Beliefnet.com. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Moya Brennan : Books". אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2007. נבדק ב-21 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Various, The XX World Youth Day Compilation: Building One World – music review – word-on-the-web – Church Army". אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2007. נבדק ב-21 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "clannad.org.uk". clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-1 במרץ 2009. נבדק ב-16 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Raphael's Journey". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-4 באוקטובר 2011. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Green to Gold Cover". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-1 במרץ 2009. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Official Heart Strings Details announced!". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-4 באוקטובר 2011. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "GPB to Broadcast Emory's Popular Atlanta Celtic Christmas Concert". אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2012. נבדק ב-27 בדצמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Boland, Rosita (19 ביוני 2020). "Irish Women in Harmony record Cranberries song in aid of Safe Ireland". The Irish Times. נבדק ב-28 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Irish Women in Harmony". MCD.ie. n.d. אורכב מ-המקור ב-18 בספטמבר 2020. נבדק ב-28 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Moya Brennan. "The Band". MoyaBrennan.com. אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2010. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New Moya Brennan band member!". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-1 במרץ 2009. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Moya's new band member". Clannad.org.uk. אורכב מהמקור ב-1 במרץ 2009. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "On the Shoulders of Giants – 7 Questions 7 to Aisling Jarvis". italish.eu. 7 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Calgary Irish Cultural Society". Calgaryics.org. נבדק ב-21 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "RTÉ Radio One, Mooney Goes Wild". Raidió Teilifís Éireann.
- ^ Ruhlmann, William. "Clannad Lore Review". AllMusic. נבדק ב-26 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McLaughlin, Rachel (27 במאי 2022). "Moya Brennan awarded honorary doctorate from DCU". Donegal Daily (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Clannad's Moya Brennan: First lady of Celtic music on faith, family and Harry's Game". 26 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Moya Brennan: how she found perfect harmony". BelfastTelegraph.co.uk (באנגלית בריטית). 2003-10-27. ISSN 0307-1235. נבדק ב-2025-05-18.