מולי פיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מולי פיקון
Molly Picon
לידה 28 בפברואר 1898
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1992 (בגיל 94)
לנקסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מאונט היברון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Malka Opiekun עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jacob Kalich עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מולי פיקון בהופעה בפני חיילים בשנת 1945

מוֹלִי פִּיקוֹןהטעמה בהברה האחרונה: פיקון; בכתיב יידי: מאָלי פּיקאָן; בכתיב אנגלי: Molly Picon;‏ 28 בפברואר 18985 באפריל 1992, לנקסטר, פנסילבניה) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, ופזמונאית פורה ביידיש. את עולמה קנתה בתיאטרון ובקולנוע האידישאיים, ועם דעיכת תיאטרון היידיש הופיעה בהפקות בשפה האנגלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בניו יורק, ארצות הברית בשם מלכה (מרגרט) אופייקוּן (Opiekun), הבכורה משתי בנותיהם של קלרה לבית אוסטרוב ולואיס (לייב) אופייקון, שהתגוררו, כחלק ניכר מן המהגרים היהודים ממזרח אירופה, בלואר איסט סייד במנהטן. אמה, ילידת קייב, עבדה כתופרת, ואביה, יליד ורשה, היה חייט. כשהייתה בת שלוש עברה המשפחה לגור בפילדלפיה. בגיל חמש החלה מולי להופיע בערבי כישרונות צעירים וקטפה פרסים רבים. שם משפחתהּ (שפירושו בפולנית "מגן" או "משגיח") שונה בהמשך לפיקון.

בשנות העשרה לחייה השתתפה פיקון במופע וודוויל בשם "ארבע העונות", שאתו יצאה ב-1919 לסיבוב הופעות. כאשר הגיעו חברי המופע לבוסטון מצאו שהתיאטראות סגורים בשל מגפת שפעת. פיקון מצאה את דרכה לתיאטרון היידיש המקומי בחיפוש אחר עבודה, ושם פגשה את יעקב קאליך (קאלעך), מנהל בית הגרנד אופרה, שהעסיק אותה אצלו. השניים התחתנו ב-29 ביולי באותה שנה, והיו נשואים עד מותו מסרטן ב-1975. לבני הזוג לא היו ילדים.

הופעותיה בניו יורק סימנו אותה ככוכבת התיאטרון היידי בשדרה השנייה.

פיקון הופיעה בסרטי קולנוע רבים, החל בסרטי ראינוע. באחד הסרטים הראשונים שהופיע בהם, "מזרח ומערב" (1923),[1] העוסק בהתנגשות עולם התרבות היהודי הישן עם זה החדש, גילמה פיקון יהודייה ילידת ארצות הברית הנוסעת עם אביה לבקר במולדתו גליציה. ב-1931 ייסדה בשדרה השנייה תיאטרון שנקרא לכבודה על שמה.

בסרטה המפורסם ביותר, "אידל מיטן פידל" (1936), מגלמת פיקון נערה יהודייה-פולנייה, היוצאת עם אביה האביון למצוא פרנסה כמוזיקאים נודדים. כדי להקל על דאגותיו של אביה, החרד למחשבה על הצרות העלולות להתרגש על בחורה צעירה הנודדת בדרכים, מתחפשת הבת לנער, וקוראת לעצמהּ "אידל".

ב-1961 השתתפה במחזמר "חלב ודבש" בברודוויי.

ב-1963 השתתפה בסרט דירת הרווקים בתור אימו של פרנק סינטרה.

ב-1971 השתתפה יחד עם חיים טופול בסרט כנר על הגג בתפקיד "ינטה". בשנת 1974 שיחקה בקומדיה "הכל למען פיט" לצד ברברה סטרייסנד.

ב-1980 ביקרה בישראל והופיעה במסגרת שעה טובה עם מני פאר, בו דקלמה קטע יידי קצר אודות אובדן הכבוד במהלך הזיקנה, שבו אישה זקנה בבית אבות, נזכרת בגעגוע בילדותה ובצמתי האושר בחייה.

פיקון נפטרה בגיל 94 ממחלת אלצהיימר, ונקברה בחלקת "הברית התיאטרלית ביידיש"[2] בבית הקברות מאונט היברון שבקווינס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מולי פיקון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]