מונה ואן דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונה ואן דיין
לידה 9 במאי 1921
ווטרלו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 2004 (בגיל 83)
יוניברסיטי סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אוניברסיטת לואיוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1972)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לשירה (1980)
  • הפרס להנצחת שלי (1987)
  • פרס הספר הלאומי לשירה (1971)
  • פרס בולינגן (1971)
  • פרס פוליצר לשירה (1991)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס ראסל לוינס לשירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונה ואן דיין (בשמה המלא: מונה ג'יין ואן דיין; באנגלית: Mona Van Duyn;‏ 9 במאי 1921- 2 בדצמבר 2004) הייתה משוררת אמריקאית והאישה הראשונה שזכתה בפרס השירה האמריקאי (U.S. Poet Laureate) בשנים 1992–1993. היא נודעה ביכולתה לבחון לעומק את חיי היום-יום של אנשים מן השורה, ולבטא את ממצאיה בשירים המשלבים את השגרתי עם הייחודי, ואת המופשט עם המוחשי. מלבד פועלה כמשוררת, הייתה ואן דיין יועצת לכתיבה וממייסדי כתב-העת לשירה "פרספקטיבה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן דיין נולדה בשנת 1921 במדינת איווה שבארצות הברית וגדלה בעיירה קטנה בשם אלדורה. אף על פי שהוריה (חקלאים לשעבר) ומוריה מעולם לא עודדו אותה לקרוא שירה, ואן דיין קראה ואף העריצה עולם זה. היא התחילה לכתוב שירה בגיל 5 והפכה למבקרת קבועה בספריית העיירה, שם ניצלה זמנה לקריאת רומנים וספרי שירה רבים[1].

ואן דיין רכשה השכלה גבוהה בסמינר למורים ובאוניברסיטה שבמדינת איווה, שם גם פגשה את בן-זוגה לעתיד-ג'רוויס ת'רסטון. הם נישאו ב-1943, והיו נשואים עד מותה, במשך יותר מ-60 שנה. חיי נישואיהם היוו השראה לכתיבתה- ואן דיין האמינה שניתן למצוא באהבה ובאומנות את האפשרות לגאולה. היא נהגה "להחליף שירים" בדואר עם ידידה המשורר James Merrill במשך שנים רבות, החל מ-1964 ועד 1981[2].

ואן דיין נאבקה תקופה מתמשכת במחלת הדיכאון, אך רק לעיתים רחוקות שיתפה זאת עם סובביה מכיוון שהעדיפה להתמקד בתקופות הארוכות שבהן הייתה בריאה ופרודוקטיבית. ואן דיין מתה מסרטן העצמות בשנת 2004, בגיל 83, בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי שבארצות הברית. כ-8 שנים לפני מותה היא חדלה מלכתוב, כנראה בהשפעת התרופות. אוסף השירים האחרון שלה פורסם ב-2002. בדיווח על מותה בעיתון "Washington Post" צוינה שנינותה יוצאת הדופן, וצוטטו 2 שורות מתוך אחד השירים שלה:

The world's perverse"

"but it could be worse

("העולם הוא סוטה,

אבל יכול להיות גרוע יותר")[3]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלה הייתה ואן דיין לעיתים באור הזרקורים, ולעיתים קרובות יותר מחוצה לו[3]. היא נהגה לכתוב בהומור ובציניות על אהבה, זמן ואומנות. אוסף השירים הראשון של ואן דיין נקרא "Valentines to the Wide World" ופורסם ב-1959. אחריו פורסם האוסף "A Time of Bees", שהיווה חלק מסדרת פרסומים של שירה מודרנית מטעם אוניברסיטת צפון קרוליינה. ואן דיין פרסמה במהלך חייה 10 אוספים של שירה, וזכתה בעבורם בפרס "Bollingen Award" היוקרתי ב-1970 (אותו חלקה עם המשורר Richard P. Wilbur), בפרס פוליצר לשירה (Pulitzer Prize) (אותו קיבלה ב-1991 על אוסף השירה ה-7 שלה, שנקרא "Near Changes"), ובפרסים רבים נוספים ביניהם פרס הספרות הלאומי ופרס השירה האמריקאי[4]. תגובתה של ואן דיין לפרסים הרבים שקיבלה הייתה: "פרסים הם הכרחיים בצורה נוראית עבור אמנים, על מנת לתת להם הרגשה טובה, אבל אחרי שאומן זוכה בשניים או שלושה פרסים צריך להעניק פרסים לאמנים אחרים. אני מרגישה מובכת מפרסים כאלה"[3].

ואן דיין לימדה כתיבה במספר מוסדות חינוכיים, הנחתה סדנאות כתיבה והרצתה בכנסים ברחבי ארצות הברית. באוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס היא שימשה כיועצת לכתיבת שירה ולימדה הן בקולג', הן במחלקה לאנגלית של האוניברסיטה, והן בתוכנית הכתיבה כפרופסור אורח. ב-1947 ייסדו היא ובן-זוגה את כתב העת לשירה "פרספקטיבה", שהיא הייתה שותפה בעריכתו עד שנת 1975[4].

סגנון הכתיבה של ואן דיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתה של ואן דיין מאופיינת בכתיבה אסתטית ומדויקת, המושכת את תשומת-לב הקוראים בשל המסרים הבולטים שעולים ממנה ומשקפים את קולה החזק, הברור, והמקורי של המשוררת[5]. כתיבתה של ואן דיין משלבת הומור עם טכניקה, ומשקפת רגשות עמוקים ומחשבות המתפתחות מתחת לפני השטח הרוגעים של חיי הכפר. בשירים מדודים ומוקפדים, שלעיתים קרובות מתארים אירועים יומיומיים כמו טיולים לגן חיות, ביקורים בבתי חולים ועריכת קניות בחנות הירקות, ואן דיין חושפת מאבק תמידי עם הזמן ועם מערכות יחסים[6]. לעיתים קרובות, מתוארת ואן דיין כ"משוררת ביתית", והיא משתמשת בהומור ובאירוניה על מנת למצוא משמעות בעולם חסר רחמים[2]. ואן דיין עצמה אמרה בזמנו: "אני מאמינה ששירה טובה יכולה להיות מקושטת/מפוארת כמו כנסייה או עירומה כמו מחסן, כל עוד המשוררת מתעמתת עם עצמה בכנות ובאופן מלא. אף אחד לא נולד עם היכולת לעשות פעולה כזאת של התעמתות, בשירה או בכל שדה אחר. קריירת הכתיבה היא פשוט מאמץ מתמשך לפתח את המיומנות הזאת בעצמך"[5].

כתיבתה של ואן דיין עמוסה קישורים למקורות ספרותיים. ואן דיין נהגה להשתמש בכתיבה תחבירית שמרנית בהשוואה לכותבים אחרים, כולל בחריזה, והגנה על סגנון הכתיבה הזה שלה (המכונה "מטר"- סגנון כתיבה קצבי שמתבסס על הקצב הטבעי של השפה) בכך ש"זהו לא סתם סגנון כתיבה, אלא סגנון חיים"[2]. בריאיון עמה, ואן דיין סיפרה שסגנון הכתיבה הייחודי שלה לא מתבסס על תאוריה מובנית שנבחרה על ידה באופן מודע, אלא נוצר "בטעות": כילדה היא כתבה בסתר, היות ששירה לא נלמדה אז בבתי הספר, וסגנון כתיבתה אז היה קלאסי והושפע מספרי שירה שמצאה בספריית העיירה הקטנה בה היא גדלה. כשהגיעה לקולג' נחשפה לשירה הכתובה ב"סגנון חופשי", וכך נוצר השילוב בין השניים[7].

מעבודותיה הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Valentines to the Wide World (The Cummington Press), 1959.
  • A Time of Bees (University of North Carolina Press), 1964.
  • To See, To Take: Poems (Atheneum), 1970 —winner of the 1971 National Book Award for Poetry
  • Bedtime Stories (Ceres Press), 1972.
  • Merciful Disguises:: Poems Published and Unpublished (Atheneum), 1973.
  • Letters From a Father, and Other Poems (Atheneum), 1982.
  • Near Changes (Knopf), 1990 —winner of the 1991 Pulitzer Prize for Poetry
  • Firefall (Knopf), 1992.
  • If It Be Not I: Collected Poems, 1959-1982 (Knopf), 1994.
  • Selected Poems (Knopf), 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mona Van Duyn | The Bollingen Prize for Poetry, bollingen.yale.edu
  2. ^ 1 2 3 Search | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 archive.ph, archive.ph
  4. ^ 1 2 Joel Minor, Research Guides: Modern Literature Collection Authors: Mona Van Duyn, libguides.wustl.edu (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Academy of American Poets, About Mona Van Duyn | Academy of American Poets, poets.org
  6. ^ Peter Armenti, Research Guides: Mona Van Duyn, U.S. Poet Laureate: A Resource Guide: Introduction, guides.loc.gov (באנגלית)
  7. ^ Intimate meter with Mona Van Duyn, נבדק ב-2022-10-23