מונולטריזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מונולטריזםיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא פולחן וסגידה לאל אחד בלבד, תוך אמונה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

את המונח טבע יוליוס ולהאוזן.

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שחוקרי מקרא[1] פירשו כמעידות על מונולטריזם:

  • "וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים" (שמות י"ח יא) - דברי יתרו.
  • "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'" (שמות י"ב, יב) – כלומר למצרים יש אלים אחרים.
  • " מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ" (שמות ט"ו י"א).
  • " כִּי, כָּל-הָעַמִּים, יֵלְכוּ, אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ, נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ--לְעוֹלָם וָעֶד" (מיכה ד ה)
  • "כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה. עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם." (ירמיהו, י', י"א-י"ב) – לפי פירוש רד"ק לתרגום יונתן של "עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ", כוונת התרגום היא: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.[2]
  • "אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ" (תהילים פ"ו ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל אינם דומים לה'.
  • "כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים:
    כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה"
    (תהלים צו ד)
  • "כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים" (תהלים צז ט)

לפי אותה גישה פרשנית, קיים בתנ"ך גם הרעיון כי לא זו בלבד שיש אלים שונים, אלא כל אל שולט בטריטוריה מוגדרת:

  • "לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם" (דברים ו יד)
  • "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה', עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב ח-ט)
  • " הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ, כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ--אוֹתוֹ תִירָשׁ; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ, מִפָּנֵינוּ--אוֹתוֹ נִירָשׁ" (שופטים יא כד) - דברי יפתח הגלעדי למלך בני עמון
  • "כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמואל א, כו יט)

פירוש אחר הסיק שלאלי המקרא יש ילדים:

  • "הָבוּ ה', בְּנֵי אֵלִים; הָבוּ ה', כָּבוֹד וָעֹז" (תהלים כט א)

לעומת זאת בפרשנות המסורתית, המושג אל אינו מתייחס דווקא לישות בעלת כוח עליון, אלא גם לאלוהי שקר וכן לכוחות גשמיים, כמו למשל בפסוק יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט).

באסלאם

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אליהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באליה תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהּ אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל על ידי נילי שופק מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נילי סמט מאוניברסיטת בר-אילן במסגרת הקורס "המקרא לאור המזרח הקדום"
  2. ^ פירוש רד"ק


P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.