לדלג לתוכן

מונטה קרלו מאסטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונטה קרלו מאסטרס
Monte Carlo Masters
הסבב העולמי לגברים (ATP)
מיקום רוקברון-קאפ-מרטן, צרפת
קטגוריה טורניר מאסטרס
משטח משטח חימר
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים €4,273,775 (2017)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונטה קרלו מאסטרס הוא טורניר טניס לגברים הנערך בעיירה רוקברון-קאפ-מרטן, צרפת, שסמוכה למונקו. האליפות היא חלק מסדרת טורנירי מאסטרס 1000 של הסבב העולמי לגברים (ATP Tour). הטורניר נערך מדי שנה בסביבות חודשים אפריל-מאי ומשוחק על מגרשי חימר.

אליפות מונטה קרלו לטניס הראשונה נערכה בשנת 1897, והפכה לטורניר "פתוח" ב-1969. לאורך השנים נחשב הטורניר ליוקרתי בסבב הגברים, בדרך כלל בסדרת הטורנירים השנייה בחשיבותה לאחר ארבעת הגראנד סלאמים.[1]

החל משנת 2009, הפך מונטה קרלו ליחיד מבין תשעת טורנירי המאסטרס שבו לא מחויבים הטניסאים בסבב ה-ATP לשחק.[2] עם זאת, רוב השחקנים המובילים עודם בוחרים להשתתף באליפות, בשל הניקוד הגבוה והפרסים הכספיים הנכבדים בהם ניתן לזכות.

רפאל נדאל זכה בתואר שמונה פעמים ברציפות בין השנים 2005 ו-2012, והוא השחקן היחיד שזכה בשמונה תארים רצופים בטורניר כלשהו בסבב. בשנת 2017, בגמר ה-11 שלו מול אלברט ראמוס ויניולאס, הוא זכה בתואר העשירי שלו במונטה קרלו, שיא ב"עידן פתוח".[3] שנה לאחר מכן, נדאל שיפר שיא זה ל-11 זכיות כאשר ניצח בגמר 2018 את קיי נישיקורי.[4]

בטורניר היחידים משחקים 56 טניסאים בשיטת נוק-אאוט של שישה סיבובים, כאשר מבין 56 השחקנים 16 מדורגים (ולכן לא יכולים לפגוש אחד את השני עד לשמינית הגמר). שמונת המדורגים הראשונים מתחילים ישירות בסיבוב השני. בדומה, טורניר הזוגות כולל 24 צמדים המשחקים חמישה סיבובים, וארבעת הזוגות המדורגים ראשונים מתחילים בסיבוב השני.

הטורניר משוחק על מגרשי חימר בקאנטרי קלאב מונטה קרלו שבעיירה רוקברון-קאפ-מרטן, שלמרות שמו אינו נמצא במונטה קרלו ואף לא במונקו. המשחקים נערכים בשני אצטדיונים, מגרש הנסיכים (Court des Princes) המשני ומגרש רנייה השלישי (Court Rainier III) המרכזי, בו 10,200 מושבים.[5][6]

רשימת זוכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורניר היחידים החל מ-1969, תחילת העידן הפתוח:[7]

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1969 הולנדהולנד טום אוקר אוסטרליהאוסטרליה ג'ון ניוקומב 8–10, 6–1, 7–5, 6–3
1970 יוגוסלביהיוגוסלביה ז'ליקו פרנולוביץ' ספרדספרד מנואל אורנטס 6–4, 6–3, 6–3
1971 רומניהרומניה איליה נסטסה הולנדהולנד טום אוקר 3–6, 8–6, 6–1, 6–1
1972 רומניהרומניה איליה נסטסה (2) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה פרנטישק פאלה 6–1, 6–0, 6–3
1973 רומניהרומניה איליה נסטסה (3) שוודיהשוודיה ביורן בורג 6–4, 6–1, 6–2
1974 רודזיהרודזיה אנדרו פטיסון רומניהרומניה איליה נסטסה 5–7, 6–3, 6–4
1975 ספרדספרד מנואל אורנטס דרום אפריקהדרום אפריקה בוב יואיט 6–2, 6–4
1976 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס פוליןפולין ווייצ'ך פיבאק 6–1, 6–1, 6–4
1977 שוודיהשוודיה ביורן בורג איטליהאיטליה קוראדו ברצוטי 6–3, 7–5, 6–0
1978 מקסיקומקסיקו ראול רמירס צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה תומאש שמיד 6–3, 6–3, 6–4
1979 שוודיהשוודיה ביורן בורג (2) ארצות הבריתארצות הברית ויטאס גרולייטיס 6–2, 6–1, 6–3
1980 שוודיהשוודיה ביורן בורג (3) ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–1, 6–0, 6–2
1981 אין זוכה ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס
ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס
המשחק בוטל בתוצאה 5-5 בגלל גשם
1982 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס (2) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל 6–1, 7–6, 6–3
1983 שוודיהשוודיה מאטס וילאנדר ארצות הבריתארצות הברית מל פרסל 6–1, 6–2, 6–3
1984 שוודיהשוודיה הנריק סונדסטרום שוודיהשוודיה מאטס וילאנדר 6–3, 7–5, 6–2
1985 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל שוודיהשוודיה מאטס וילאנדר 6–1, 6–3, 4–6, 6–4
1986 שוודיהשוודיה יואקים ניסטרום צרפתצרפת יאניק נואה 6–3, 6–2
1987 שוודיהשוודיה מאטס וילאנדר (2) ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי אריאס 4–6, 7–5, 6–1, 6–3
1988 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל (2) ארגנטינהארגנטינה מרטין חאיטה 5–7, 6–4, 7–5, 6–3
1989 ארגנטינהארגנטינה אלברטו מנסיני גרמניה המערביתגרמניה המערבית בוריס בקר 7–5, 2–6, 7–6, 7–5
1990 ברית המועצותברית המועצות אנדריי צ'סנוקוב אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר 7–5, 6–3, 6–3
1991 ספרדספרד סרז'י ברוגרה גרמניהגרמניה בוריס בקר 5–7, 6–4, 7–6(8–6), 7–6(7–4)
1992 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר ארצות הבריתארצות הברית אארון קריקסטיין 6–3, 6–1, 6–3
1993 ספרדספרד סרז'י ברוגרה (2) צרפתצרפת סדריק פיולין 7–6(7–2), 6–0
1994 אוקראינהאוקראינה אנדריי מדבדב ספרדספרד סרז'י ברוגרה 7–5, 6–1, 6–3
1995 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר (2) גרמניהגרמניה בוריס בקר 4–6, 5–7, 6–1, 7–6(8–6), 6–0
1996 אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר (3) ספרדספרד אלברט קוסטה 6–3, 5–7, 4–6, 6–3, 6–2
1997 צ'ילהצ'ילה מרסלו ריוס ספרדספרד אלכס קורצ'ה 6–4, 6–3, 6–3
1998 ספרדספרד קרלוס מויה צרפתצרפת סדריק פיולין 6–3, 6–0, 7–5
1999 ברזילברזיל גוסטבו קוורטן צ'ילהצ'ילה מרסלו ריוס פרישה במצב 6–4, 2–1
2000 צרפתצרפת סדריק פיולין סלובקיהסלובקיה דומיניק הרבטי 6–4, 7–6(7–3), 7–6(8–6)
2001 ברזילברזיל גוסטבו קוורטן (2) מרוקומרוקו הישאם אראזי 6–3, 6–2, 6–4
2002 ספרדספרד חואן קרלוס פררו ספרדספרד קרלוס מויה 7–5, 6–3, 6–4
2003 ספרדספרד חואן קרלוס פררו (2) ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו קוריה 6–2, 6–2
2004 ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו קוריה גרמניהגרמניה ריינר שיטלר 6–2, 6–1, 6–3
2005 ספרדספרד רפאל נדאל ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו קוריה 6–3, 6–1, 0–6, 7–5
2006 ספרדספרד רפאל נדאל (2) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–2, 6–7(2–7), 6–3, 7–6(7–5)
2007 ספרדספרד רפאל נדאל (3) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–4, 6–4
2008 ספרדספרד רפאל נדאל (4) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 7–5, 7–5
2009 ספרדספרד רפאל נדאל (5) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–3, 2–6, 6–1
2010 ספרדספרד רפאל נדאל (6) ספרדספרד פרננדו ורדאסקו 6–0, 6–1
2011 ספרדספרד רפאל נדאל (7) ספרדספרד דויד פרר 6–4, 7–5
2012 ספרדספרד רפאל נדאל (8) סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–3, 6–1
2013 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' ספרדספרד רפאל נדאל 6–2, 7–6(7–1)
2014 שווייץשווייץ סטאן ואוורינקה שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 4–6, 7–6(7–5), 6–2
2015 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) צ'כיהצ'כיה תומאש ברדיך 7–5, 4–6, 6–3
2016 ספרדספרד רפאל נדאל (9) צרפתצרפת גאל מונפיס 7–5, 5–7, 6–0
2017 ספרדספרד רפאל נדאל (10) ספרדספרד אלברט ראמוס ויניולאס 6–1, 6–3
2018 ספרדספרד רפאל נדאל (11) יפןיפן קיי נישיקורי 6–3, 6–2
2019 איטליהאיטליה פאביו פוניני סרביהסרביה דושאן לאיוביץ' 6–3, 6–4
2020 לא התקיים עקב מגפת הקורונה
2021 יווןיוון סטפנוס ציציפס רוסיהרוסיה אנדריי רובליוב 6–3, 6–3
2022 יווןיוון סטפנוס ציציפס (2) ספרדספרד אלחנדרו דוידוביץ' פוקינה 3−6, 7–6(7–3)
2023 רוסיהרוסיה אנדריי רובליוב דנמרקדנמרק הולגר רונה 7−5, 2−6, 5−7
2024 יווןיוון סטפנוס ציציפס (3) נורווגיהנורווגיה קספר רוד 1-6, 4-6

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונטה קרלו מאסטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]