מונטי ויליאמס
.jpg) | |
| ויליאמס בשנת 2022 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1971 (בן 52) פרדריקסבורג שבוירג'יניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 2.03 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת נוטרדאם |
| דראפט |
בחירה מספר 24, 1994 ניו יורק ניקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1994–1996 1996–1998 1999 1999–2002 2002–2003 |
ניו יורק ניקס סן אנטוניו ספרס דנוור נאגטס אורלנדו מג'יק פילדלפיה 76' |
| קבוצות כמאמן | |
|
2005–2010 2010–2015 2015–2016 2018–2019 2019– |
פורטלנד טרייל בלייזרס (עוזר) ניו אורלינס הורנטס/פליקנס אוקלהומה סיטי ת'אנדר (עוזר) פילדלפיה 76' (עוזר) פיניקס סאנס |
| הישגים כמאמן | |
| אליפות המערב (2021) | |
מונטגומרי איליי "מונטי" ויליאמס (באנגלית: Montgomery Eli "Monty" Williams; נולד ב-8 באוקטובר 1971) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, המשמש כמאמנה הראשי של קבוצת פיניקס סאנס מליגת ה-NBA.
בין השנים 1994–2003 שיחק עבור 5 קבוצות שונות מה-NBA, בעמדת הסמול פורוורד, ולאורך הקריירה רשם ממוצעים צנועים של 6.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים למשחק.[1]
נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס נולד בעיר פרדריקסבורג, וירג'יניה, וגדל באוקסון היל שבמרילנד. בשנת 1989 החל ללמוד באוניברסיטת נוטרדאם ולשחק בקבוצת הכדורסל שלה, אך לאחר שאובחן שסובל מקרדיומיופתיה היפרטרופית נמנע מלשחק בשנים 1991–1992.[2] בשנים הבאות חזר להשתתף במשחקי קבוצת האוניברסיטה, ובעונתו האחרונה (1993/1994) היה אחד השחקנים המצטיינים בליגת המכללות עם ממוצעים של 22.4 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק.[3]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס נבחר על ידי ניו יורק ניקס בבחירה ה-24 של דראפט ה-NBA לשנת 1994.[4] לאחר כעונה וחצי בהן מיעט לשחק, נשלח ויליאמס לסן אנטוניו ספרס במדיה קלע 7.1 נקודות למשחק עד סיום עונת 1997/1998. לפני תחילת עונת 1998/1999 המקוצרת חתם ויליאמס בדנוור נאגטס, אך הוא נחתך מהקבוצה לאחר משחק אחד בלבד בשל פציעה בברכו.
בעונות 2000 עד 2002 שיחק עבור אורלנדו מג'יק וסיפק את עונותיו היציבות ביותר עם ממוצעים של 6.9 נקודות ו-3.2 ריבאונדים למשחק כשחקן ספסל. לקראת עונת 2002/2003 חתם בפילדלפיה 76', אך פציעות הגבילו אותו להשתתף ב-21 משחקים בלבד באותה עונה. בדצמבר 2003 נשלח בטרייד לאורלנדו, ולאחר שנופה מסגל הקבוצה הודיע ויליאמס על פרישה ממשחק, בגיל 32.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטלנד טרייל בלייזרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2005/2006 הצטרף ויליאמס לצוות האימון של נייט מקמילן, המאמן הנכנס של קבוצת פורטלנד טרייל בלייזרס. באותה תקופה הייתה פורטלנד אחת הקבוצות הצעירות והמבטיחות בליגה, אך פציעות של שחקני מפתח, בראשם ברנדון רוי וגרג אודן, הגבילו את התפתחות הטרייל בלייזרס אשר לא הצליחו לעבור את שלב הפלייאוף הראשון.
ניו אורלינס הורנטס/פליקנס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2010, בגיל 38, מונה ויליאמס למאמן הראשי של ניו אורלינס הורנטס, ובכך היה באותה עת המאמן הצעיר ביותר ב-NBA.[2] בעונת 2010/2011 הובילו את ההורנטס כריס פול ודייוויד וסט למאזן 46–36 (מקום שביעי במערב), והקבוצה הפסידה בשלב הפלייאוף הראשון. בסיום אותה עונה חתם וסט באינדיאנה פייסרס, ופול הועבר בטרייד ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לאריק גורדון, אל-פארוק אמינו וכריס קיימן. כבר במשחקו השני בניו אורלינס נחבל גורדון בברכו ונזקק לניתוח ארתרוסקופיה, והקבוצה המתחדשת סיימה את עונת 2011/2012 המקוצרת במקום האחרון באזור המערבי, עם מאזן 21–45.
בשתי העונות הבאות בחרו ההורנטס בדראפט את אנתוני דייוויס ואוסטין ריברס, וכן צירפו שחקנים צעירים ומבטיחים כגון ג'רו הולידיי, טייריק אוונס וראיין אנדרסון, אך פציעות רבות של שחקני מפתח מנעו את פריצת הקבוצה אשר ניצחה בתקופה זו 61 משחקים והפסידה 103 (37%). בעונת 2014/2015 המשיך דייוויס במגמת השיפור כשקלע 24.4 נקודות בממוצע למשחק והוביל את הפליקנס לפלייאוף ה-NBA, אך בסופו של דבר הפסידה ניו אורלינס בסיבוב הראשון לגולדן סטייט ווריורס, האלופה שבדרך, בתוצאה 0–4.
במאי 2015 פוטר ויליאמס מאימון הקבוצה לאחר 5 עונות בתפקיד. בתקופתו עם הפליקנס רשמה הקבוצה מאזן כולל של 173 ניצחונות ו-221 הפסדים (43.9%) בעונה הרגילה, וכן 2 ניצחונות ו-8 הפסדים (20%) במעמד הפלייאוף.[5]
נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2013 הצטרף ויליאמס לצוות האימון של נבחרת ארצות הברית בכדורסל, כעוזרו של מאמן הקבוצה מייק ששבסקי.[6] בטורניר גביע העולם בכדורסל 2014 ניצחה נבחרת ארצות הברית את כל תשעת משחקיה וזכתה במדליית הזהב. באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) המשיכה ארצות הברית להפגין דומיננטיות כשסיימה עם מאזן 8–0 וזכתה במדליית הזהב. לאחר האולימפיאדה עזב ששבסקי את תפקידו כמאמן הקבוצה, ואיתו עזבו עוזריו ויליאמס וטום ת'יבודו.
בחזרה לתפקיד עוזר מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2015/2016 שימש ויליאמס כעוזר מאמן באוקלהומה סיטי ת'אנדר, תחת בילי דונובן.[7] בפלייאוף 2016 גברו הת'אנדר על דאלאס מאבריקס וסן אנטוניו ספרס בשני הסיבובים הראשונים, אך הפסידו לגולדן סטייט ווריורס בגמר המערב בתוצאה 3–4. במהלך אותה עונה, ב-10 בפברואר 2016, נהרגה אשתו של ויליאמס, אינגריד, בתאונת דרכים באוקלהומה סיטי.[8]
בשנת 2016 מונה לסגן הנשיא לענייני כדורסל בסן אנטוניו ספרס.[9]
לקראת עונת 2018/2019 מונה לעוזרו של מאמן פילדלפיה 76' ברט בראון.
פיניקס סאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2019 מונה למאמנה הראשי של פיניקס סאנס, במקומו של איגור קוקושקוב.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות המשחק של ויליאמס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ויליאמס, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1994, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של ויליאמס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ ביוגרפיה, באתר של נבחרות ארצות הברית בכדורסל
- ^ Thunder Announces Coaching Staff, באתר הרשמי של הקבוצה, 29 ביוני 2015
- ^ Ex-Pelicans coach Monty Williams' wife dies in automobile accident, באתר nola.com, 11 בפברואר 2016
- ^ Williams returns to Spurs as VP of basketball operations, באתר הרשמי של ה-NBA, 16 בספטמבר 2016
- ^ פיניקס ממנה את ויליאמס כמאמן ראשי, באתר הקבוצה, 3 במאי 2019
| מאמני ליגת ה-NBA | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| האזור המזרחי |
| ||||||
| האזור המערבי |
| ||||||
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלני אוניברסיטת נוטרדאם
- כדורסלני ניו יורק ניקס
- כדורסלני סן אנטוניו ספרס
- כדורסלני דנוור נאגטס
- כדורסלני אורלנדו מג'יק
- כדורסלני פילדלפיה 76'
- מאמני כדורסל אמריקאים
- מאמני ניו אורלינס פליקנס
- מאמני ניו אורלינס הורנטס
- מאמני פיניקס סאנס
- בחירות דראפט של ניו יורק ניקס
- וירג'יניה: כדורסלנים
- אמריקאים שנולדו ב-1971