מוקצ'בו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מונקאץ')
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוקצ'בו
Мукачево

Coat of Arms of Mukacheve-20090625.png
סמל העיר

Flag Mukachevo-20090625.gif
דגל

Ukraine-Mukacheve-Panorama.jpg
מראה העיר
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז זקרפטיהזקרפטיה  זקרפטיה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

86,061 (1 במאי 2015)
קואורדינטות 48°27′N 22°45′E / 48.45°N 22.75°E / 48.45; 22.75קואורדינטות: 48°27′N 22°45′E / 48.45°N 22.75°E / 48.45; 22.75
אזור זמן UTC +1
http://www.mukachevo-city.org/
בית העירייה
טירת מונקאץ
טירת מונקאץ
אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

מוקצ'בו (אוקראינית: Мукачево; סלובקית: Mukačevo; הונגרית: Munkács, מונקאץ'; גרמנית: Munkatsch; יידיש: מונקאטש, קרי "מינקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה. אוכלוסיית העיר, שמנתה 86,061 נפש ב-2015, מורכבת מרוסינים, אוקראינים והונגרים.

גאוגרפיה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקצ'בו שוכנת על שתי גדות נהר הלאטוריצה, רובה בשמאלית, בנקודה בה משיקה שפלת הטיסה להרי הקרפטים. בסביבה קיימים מיני צמחייה אנדמיים לקרפטים המזרחיים. העיר נמצאת 42 ק"מ מבירת המחוז אוז'הורוד, בערך 50 ק"מ לכל כיוון מהגבולות עם הונגריה וסלובקיה ו-100 ק"מ מאלה של רומניה ופולין. מיקומה הפך אותה למרכז העירוני השני בגודלו בזקרפטיה ולצומת תנועה חשוב בין המדינות: מסילות הברזל המחברות את קייב לבודפשט ופראג עוברות בה.

במפקד 2001 עלה כי 77% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כאוקראינים (אף כי רבים מאוד הם רוסינים, שממשלת אוקראינה לא מכירה בהם כקבוצה נפרדת). כמו כן היו 9% רוסים ו-8.5% הונגרים. אלה האחרונים היוו לפני מלחמת העולם הראשונה רוב בעיר אך התדלדלו עקב הגירה, גירוש והטמעה. כמו כן, נמנו מ-2001 1.9% גרמנים (שהיו בעבר קבוצה משמעותית) ו-1.4% בני רומה. מבחינה דתית, מתפלגת האוכלוסייה בין הכנסייה האורתודוקסית, הקתולית והאוניאטית, ויש אף אחת קלווינסטית. במקום שוכן מנזר ניקולאוס הקדוש לנשים, הקיים מן המאה ה-11.

במוקצ'בו שורר אקלים ימי ממוזג (Cfb), והטמפרטורות נעות סביב ממוצע של 20°C בשיא הקיץ ו3°C- בקרת חורף. יורדים בה כ-700 מ"מ משקעים מדי שנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאה ה-9 למאה ה-11 הייתה מונקאץ' חלק מנסיכות קייב. כחלק מהתפוררות הנסיכות, האזור שבו שוכנת העיר נכבש על ידי ההונגרים ב-1018. ב-1397 מסר מלך הונגריה זיגמונד את חבל הארץ לנסיך פודוליה פיודור קוריאטוביץ', שעודד הגירת סלאבים לחבל הארץ. במאה ה-14 נבנתה על גבעה סמוכה מצודת פלנוק.

ב-1445 אחרי שהעיר הפכה למרכז אומנות, אמנות ומסחר היא זכתה למעמד של עיר קיסרית חופשית, כלומר עיר הנמצאת תחת חסותו הישירה של הקיסר ובעלת זכות לקיים שלטון עצמי פוליטי וכלכלי. במאה ה-16 היה האזור חלק מנסיכות טרנסילבניה, מדינת-חסות של האימפריה העות'מאנית. ב-1683 גירשו ההבסבורגים את הטורקים וסיפחו אותו שוב לממלכת הונגריה תחת שליטתם. נסיכת טרנסילבניה אילונה זריני, אמו של פרנץ ראקוצי, התבצרה בפלנוק וכוחותיה עמדו במצור הבסבורגי שנמשך שלוש שנים. לאחר כישלון המרד של ראקוצי הבן ב-1711, העביר הקיסר את הנחלות לבישוף לותר פון שנבורן, שמשפחתו יישבה גרמנים רבים באזור.

ב-1867, עם כינון השלטון האוסטרו-הונגרי המשותף, שכנה העיר במחציתה ההונגרית של הקיסרות עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. ב-1919 סופחה לצ'כוסלובקיה, אך ב-1939 שבה לשליטה הונגרית לאחר הפרת הבנות הסכם מינכן. ב-1944 גורשו יהודי העיר לאושוויץ. ב-26 באוקטובר 1944 נכבשה מוקצ'בו על ידי הצבא האדום והועברה שוב לצ'כוסלובקיה. ב-1945 סופחה לרפובליקה הסובייטית האוקראינית. מ-1991 היא חלק מאוקראינה העצמאית.

יהודים במוקצ'בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודי הראשון שתועד בעיר היה אחד אפרים שמוזכר ב-1649, היא שנת ת"ט. מס יהודים נגבה עוד ב-1760, ומכאן שהיה כבר בית-כנסת. לפי מסורת אחת, אביו של שניאור זלמן מלאדי, ברוך, שימש כמלמד בעיר. הרב הראשון המוכר נקרא יהודה לייב. ב-1825 מונה האדמו"ר צבי אלימלך שפירא. הוא סולק לאחר ארבע שנים, משום שאסר על פיטום אווזים מנימוק של צער בעלי חיים, דבר שקומם עליו את הרבים שעסקו בכך.

ב-1866 מונה הרב חיים סופר, קנאי קיצוני שנאבק בנאולוגים אך היה גם מתנגד לחסידות. ב-1880 נאלץ לפרוש בשל התנגדות החסידים. ב-1882 נקרא שלמה שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך. לאחר מותו ירשו בנו הרב צבי הירש שפירא, שכיהן ללא אישור הממשלה בגלל חוסר ידיעתו בהונגרית. ב-1913 עלה הנכד, חיים אלעזר שפירא, מתנגד קיצוני של אגודת ישראל והציונות, ויוזם הקמת שכונת "בתי מונקאטש" בירושלים. לאחר פטירתו החליף אותו חתנו הרב ברוך יהושוע ירחמיאל רבינוביץ', שנמלט לארץ ישראל בשואה.

בעיר התקיימה גם פעילות ציונית, והוקמה בה גימנסיה עברית ב-1924, בניהול הד"ר חיים קוגל, שהוטלה בחרם וקללות מצד האדמו"ר. העסקנים הציוניים בעיר הוציאו כתב עת בשם "יידישע שטימע". בין מלחמות העולם מנו היהודים 40% מתושבי העיר.

ב-1939 הושב החבל להונגריה, שגירשה יהודים בעלי אזרחות זרה (בייחוד מגליציה) ואלה נמסרו לגרמנים בקמניץ פודולסק ונרצחו. בשנים הבאות סבלה הקהילה מרדיפות ורבים גויסו לעבודת כפייה. באפריל 1944, לאחר הפלישה הגרמנית, רוכזו יהודי הפלך בשני גטאות. אחד יועד לשארית בני העיר, והשני לכ-15 אלף יהודים מהאזור כולו. בסוף אפריל פרצה במקום מגפת טיפוס, ומה-15 במאי ועד ה-24 במאי 1944 נשלחו כל יהודי העיר ברכבות להשמדה, רובם לאושוויץ-בירקנאו, וחלקם לפלאשוב. חלק מהניצולים שבו למוקצ'בו, וכיום מתגוררים בה כ-300 יהודים.

תושבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רז סגל, ימי חורבן: המרכז היהודי במונקאץ' בתקופת השואה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]