מוסדות הר"ן
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
"מוסדות הר"ן בארץ הקודש" (הר"ן ראשי תיבות: הרב נחום; על שם הרב נחום משאדיק, שראש המוסדות הוא מצאצאיו) הוא שם כולל למוסדות חינוך שבראשם עומד הרב צבי וייספיש. המוסדות כוללים תלמודי תורה, מכינות לישיבות קטנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכוללי אברכים בישראל.
המוסדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 הקים הרב צבי וייספיש, אז אברך צעיר, את כולל הר"ן, כולל אברכים בשכונת רמות בירושלים. הכולל מנה מאות אברכים ונחשב מהגדולים בישראל. האווירה בכולל הייתה תובענית יותר מהמקובל אז. הוא דרש למשל מהאברכים להשתתף בתפילת שחרית בכולל. כמו כן הנהיג "סדר מוסר" והביא מרצים שייתנו שיחות מוסר בפני תלמידי הכולל, בניגוד לנהוג בכוללים אחרים שבהם לומדים גמרא והלכה בלבד.
בהמשך פתח הרב וייספיש מוסדות נוספים. הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל אוירבך סייעו לו בגיוס כספים. במשך השנים הקים רשת תלמודי תורה בשם "יחי ראובן" (על שם חותנו הרב ראובן פיין), עם סניפים בשכונת רמות בירושלים, בביתר עילית ובאופקים; וכולל נוסף בשכונת קריית הרצוג בבני ברק.
בשנת 1998 הקים הרב וייספיש יחד עם הרב שמואל רבר ישיבה קטנה בשם "ישיבת ים התורה" בירושלים. בשנת 2014, פרש הרב רבר עם הצוות ורוב התלמידים והקים את ישיבת אוצר התורה[1].
בשנת 2017 פתח הרב וייספיש ישיבה לצעירים בשם ישיבת הגרי"ש. וכמה שנים אחר כך, פתח ישיבה נוספת בשם ישרש יעקב ע"ש דודו זקנו הסטייפלער.
ישיבת אבן ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 הוקמה ישיבה גדולה בירושלים בשם "ישיבת אבן ישראל", שסונפה לישיבת יד אהרון, בראשות הרב יהושע אייכנשטיין. הרב אייכנשטיין פרש בשנת תשס"ו (2006) עם מרבית הבחורים. לישיבה הובא הרב חזקיהו יוסף שרייבר יחד עם קבוצת תלמידיו. כעבור שנה פרשו שאר התלמידים הוותיקים ונותרה בישיבה קבוצת תלמידי הרב שרייבר.
הישיבה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון להיום, הישיבה פועלת במתכונת "ישיבת קיבוץ" ומונה כ-40 תלמידים (בחורים), המגיעים בעיקר מישיבות פוניבז' ועטרת שלמה. בנוסף, פועלים בישיבה שני כוללים אברכים: כולל המונה כ-40 אברכים, המזוהה עם תלמידי הרב שרייבר, וכולל נוסף של ישיבת הר"ן המונה כ-10 אברכים.
ראש הישיבה הוא הרב צבי ויספיש, המוסר שיעור כללי באגדה מדי יום חמישי. הרב שרייבר משמש כר"מ (ראש מתיבתא) בישיבה, ומכונה "הרב" בפי תלמידיו. הישיבה מתאפיינת בדגש על שיעוריו של הרב שרייבר הידועים בסגנונם המיוחד, המהווים מוקד משיכה לתלמידים מישיבות שונות.
לאורך השנים, ועל מנת לסייע בהבנת תורתו של הרב שרייבר, הצטרפו לצוות הישיבה מספר תלמידי חכמים מתלמידיו. בין אנשי הצוות נמנים הרב פנחס נויפלד, המשמש כנושא ונותן (נו"נ) בסדר א' וכן ככותב השיעורים; והרב אברהם ישעיהו קהתי, המשמש כנו"נ בסדר ב'. בנו של הרב, הרב אברהם שרייבר, משמש אף הוא ככתובת לשאלות והבהרות בתורת אביו.
בתחילת דרכה, הרכב התלמידים בישיבה כלל במידה רבה בחורים בעלי כישרונות לימודיים יוצאי דופן ("עילויים"), שלא בהכרח התאימו למודל ה"למדן הקלאסי" המקובל בעולם הישיבות. מצב זה הוביל לעיתים לריחוק או הסתייגות מצד גורמים מסוימים. החל מתקופת מגפת הקורונה, מונה הרב גולד למשגיח הישיבה. תחת הנהגתו, הונהגו מספר רפורמות, ביניהן איסור החזקת מחשבים על ידי התלמידים. מאז מינויו, הישיבה החלה לאמץ צביון קלאסי יותר המאפיין את עולם הישיבות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מוטי סגל, ניסיון ההדחה הוביל לפיצול הישיבה, באתר 'קוקר', 23 באוקטובר 2014](הקישור אינו פעיל)
