מוסד פיננסי חוץ-בנקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוסד פיננסי חוץ-בנקאי (non-bank financial institution) הוא מוסד פיננסי שאינו מחזיק ברשיון בנקאי, כגון חברות כרטיסי אשראי, חברות הלוואות וחברות ביטוח, ומספק שירותים פיננסים (אשראי, הלוואות, השקעות), אך אינו מגייס פיקדונות מהציבור.

תפקיד במערכת הפיננסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מגברים את התחרות והגמישות במערכת הפיננסית, ומשלמים את המערכת הבנקאית. בנוסף, הם מתאים את השירותים הפיננסיים לצרכים של לקוחות ספציפיים, עשויים להתמחות במגזר מסוים, ולפתח יתרון מידע באמצעות תהליך של מיקוד והתמחות.

בעולם, מוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מציעים את רוב סוגי השירותים הבנקאיים, כגון הלוואות אשראי, מימון, תכנון פרישה, המסחר במניות, חיתום, כגון ניהול תיקי מניות ושירותי ניכיון. ניכיון מכשירים וייעוץ בפעילויות מיזוג ורכש.

יציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת פיננסית מרובת משתתפים, הכוללת מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים, יכולה להגן על הכלכלה מפני זעזועים פיננסיים ולאפשר התאוששות מהירה כאשר זעזועים אלה מתרחשים, על ידי הגדלת מספר החברות ופיזור סיכונים רב יותר.[1]

המצב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פעל במשך שנים רבות שוק אפור לא מוסדר של מערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. בשנת 1993 נחקק "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" שנועד להגן על הלווים בשוק זה. אחד המנגנונים בחוק הוא הגבלה של הריבית המרבית שאפשר לגבות בהלוואות חוץ-בנקאיות.

בעשור השני של המאה ה-21 התרחב באופן משמעותי השוק הפיננסי החוץ-בנקאי ונכסו שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בשנת 2015, המליצה "הועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים" (ועדת שטרום) על הקמתו של מפקח פיננסי על מוסדות אשראי חוץ־בנקאיים[2].

סוגי מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון חוץ בנקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות המספקות מימון חוץ בנקאי לעסקים על ידי הלוואה קצרת טווח (בדרך כלל בטווח של 30-120 יום).

חברות ביטוח וחיסכון לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות ביטוח פנסיה וגמל המספקות מימון לטווח ארוך, לדוגמא לפרויקטים של פיתוח תשתיות.

אשראי צרכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות המספקות אשראי לצרכנים, לרכישת רכב, שיפוץ דירה וכדומה. לדוגמא חברת "מימון ישיר" מקבוצת "ביטוח ישיר".

עושי שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עושה שוק

ברוקר אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נמכר או נקנה בשער הנתון בנייר הערך. פעילותו של עושה השוק חיונית לסחירות של נייר הערך שכן היא מבטיחה שיהיה ביקוש גם כאשר הציבור הרחב בזמן נתון אינו מעוניין בו.

גמ"ח הלוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גמ"ח הלוואות

מוסד פיננסי חוץ-בנקאי יהודי-מסורתי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]