מוסד פיננסי חוץ-בנקאי
מוסד פיננסי חוץ-בנקאי (באנגלית: non-bank financial institution) הוא מוסד פיננסי שאינו מחזיק ברישיון בנקאי, כגון חברות כרטיסי אשראי, חברות הלוואות וחברות ביטוח, ומספק שירותים פיננסים (אשראי, הלוואות, השקעות), אך אינו מגייס פיקדונות מהציבור.
תפקיד במערכת הפיננסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מגברים את התחרות והגמישות במערכת הפיננסית, ומשלימים את המערכת הבנקאית. בנוסף, הם מתאים את השירותים הפיננסיים לצרכים של לקוחות ספציפיים, עשויים להתמחות במגזר מסוים, ולפתח יתרון מידע באמצעות תהליך של מיקוד והתמחות.
בעולם, מוסדות פיננסים חוץ-בנקאים מציעים את רוב סוגי השירותים הבנקאיים, כגון הלוואות אשראי, מימון, תכנון פרישה, המסחר במניות, חיתום, כגון ניהול תיקי מניות ושירותי ניכיון. ניכיון מכשירים וייעוץ בפעילויות מיזוג ורכש.
יציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת פיננסית מרובת משתתפים, הכוללת מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים, יכולה להגן על הכלכלה מפני זעזועים פיננסיים ולאפשר התאוששות מהירה כאשר זעזועים אלה מתרחשים, על ידי הגדלת מספר החברות ופיזור סיכונים רב יותר.[1]
המצב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל פעל במשך שנים רבות שוק אפור לא מוסדר של מערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. בשנת 1993 נחקק "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" שנועד להגן על הלווים בשוק זה. אחד המנגנונים בחוק הוא הגבלה של הריבית המרבית שאפשר לגבות בהלוואות חוץ-בנקאיות.
בעשור השני של המאה ה-21 התרחב באופן משמעותי השוק הפיננסי החוץ-בנקאי ונכנסו שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בשנת 2015, המליצה "הועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים" (ועדת שטרום) על הקמתו של מפקח פיננסי על מוסדות אשראי חוץ־בנקאיים[2].
סוגי מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מימון חוץ בנקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברות המספקות מימון חוץ בנקאי לעסקים על ידי הלוואה קצרת טווח (בדרך כלל בטווח של 30-120 יום).
חברות ביטוח וחיסכון לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברות ביטוח פנסיה וגמל המספקות מימון לטווח ארוך, לדוגמה לפרויקטים של פיתוח תשתיות.
אשראי צרכני[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברות המספקות אשראי לצרכנים, לרכישת רכב, שיפוץ דירה וכדומה. לדוגמה חברת "מימון ישיר" מקבוצת "ביטוח ישיר".
עושי שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עושה שוק
ברוקר אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נמכר או נקנה בשער הנתון בנייר הערך. פעילותו של עושה השוק חיונית לסחירות של נייר הערך שכן היא מבטיחה שיהיה ביקוש גם כאשר הציבור הרחב בזמן נתון אינו מעוניין בו.
גמ"ח הלוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – גמ"ח הלוואות
מוסד פיננסי חוץ-בנקאי יהודי-מסורתי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים. הגמ"חים אינם תחת פיקוח רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון עקב לחצים מצד חברי הכנסת החרדים להחריג אותם[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, באתר "נבו"
- אמיר עוז, עדיף מאוחר מאף פעם? על מודל התשלומים BNPL שסוחף את העולם, באתר "אנשים ומחשבים", 18 ביולי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חברות שירותים פיננסיים והשקעות בישראל | ||
|---|---|---|
| תאגידים סטטוטוריים | רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון | |
| בתי השקעות | IBI (מחזיקה גם בתמיר פישמן) • אימפקט • אינפיניטי • אלומות • אקסלנס נשואה • אלטשולר שחם • הלמן-אלדובי • הראל השקעות • ילין לפידות • מגדל שוקי הון • מור • מיטב דש • פסגות • פעילים | |
| קרנות השקעות פרטיות | קרן פימי • קרן השקעות סקיי • קרן ריאליטי • קרן תשתיות ישראל • קרן טנא • פורטיסימו קפיטל | |
| קרנות הון סיכון | TLV Partners • JVP • פיטנגו • קבוצת ברמ • ויולה ונצ'רס • תעוזה | |
| קרנות נדל"ן | ריט 1 • מגוריט • מניבים • סלע קפיטל | |
| תעודות סל | תכלית תעודות סל • קסם מדדים | |
| מוסד פיננסי חוץ-בנקאי | קבוצת אחים נאוי • פנינסולה • אמפא • מיכמן • טריא • מימון ישיר | |
| שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים | ביטס אוף גולד | |
