מוסד שורש
 | |
| צוות חשיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
2015–הווה (כ־11 שנים)  |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ’ דן בן-דוד |
| סגל |
10 (נכון ל־2026) |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
|
shoresh | |
  | |
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי תלוי למדיניות חברתית־כלכלית, הפועל בישראל. המוסד נוסד בשנת 2015 על ידי הכלכלנים פרופ’ דן בן-דוד ופרופ’ איל קמחי, ומתמקד בזיהוי ובניתוח אתגרי השורש הפנימיים המהווים סיכון ארוך טווח לעתידה של ישראל[1][2][3][4][5]. משרדי המוסד ממוקמים באוניברסיטת תל אביב.
תחומי מחקר וניתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרי המוסד מתמקדים בסוגיות חברתיות־כלכליות ודמוגרפיות משולבות אשר, לדידם, קובעים יחדיו את עתידה בר הקיימא של ישראל לטווח הארוך[6][7][8].
צמיחה ופריון עבודה בטווח הארוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד טוען כי שינוי בעדיפויות הלאומיות באמצע שנות ה־70 הסיט את ישראל למסלול של צמיחה איטית יותר, והוביל להתרחבות פערי פריון העבודה בין ישראל לבין כלכלות מובילות בקבוצת ה־G7. מוסד שורש מדגיש כי יסודותיה הכלכליים של ישראל נשענים על קבוצה מצומצמת יחסית של עובדים מיומנים במיוחד, עובדה ההופכת את המשק לפגיע לתופעת "בריחת מוחות" במקרה של הגירה של מסה קריטית מקרב אוכלוסייה זו[9][10][11][12].
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד שם דגש מחקרי מיוחד על מערכת החינוך בישראל, ומצביע על מבחנים בין-לאומיים (כדוגמת מבחן פיז"ה) שבהם תלמידי ישראל משיגים בממוצע הישגים נמוכים יותר ממרבית מדינות ה-OECD. מוסד שורש מצא כי ההישגים נמוכים במיוחד בקרב תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית המשתייכים לזרמי חינוך מסוימים, וטוען כי חלק משמעותי מילדי ישראל אינם מקבלים את הכלים הדרושים כדי להתחרות במשק מודרני[13][14][15].
תעסוקה, שכר והייטק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרי המוסד מדגישים את התלות הגבוהה של המשק הישראלי בעובדי היי-טק, המהווים רק חלק קטן מכוח העבודה של המדינה. המוסד מתעד גם פערים מגדריים משמעותיים בשכר ובהשתתפות בכוח העבודה, ומדגיש כי רמות גבוהות יותר של לימודי מתמטיקה מהוות מנבא חזק להצלחה עתידית בשוק העבודה, במיוחד עבור תלמידים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל[16][17][18].
דמוגרפיה והחרדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד מראה כיצד גידול מהיר באוכלוסייה – במיוחד בקרב החברה החרדית – מעצב מחדש ובמהירות את הדמוגרפיה הכללית של ישראל[19][20]. המוסד מציין כי חלקם של החרדים באוכלוסייה מכפיל את עצמו בערך כל 25 שנה, וטוען כי אם מגמות החינוך והתעסוקה הנוכחיות בקרב חרדים לא יטופלו בקרוב, יחס התלות העולה במהירות עלול ליצור נטל כלכלי שאינו בר קיימא על המדינה, מה שעלול להניע הגירה – תהליך אותו הוא מכנה "ספירלת קריסה"[21][22][23][24][25][26].
הגירה לחוץ לארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרי המוסד מדגישים כי הגירה לחוץ לארץ של בעלי השכלה גבוהה, ובפרט של רופאים ומדענים, מהווה סיכון אסטרטגי משמעותי. מחקרי מדיניות שפורסמו מצביעים על עלייה בהיקף ההגירה לחו״ל בעקבות הניסיון לרפורמה במערכת המשפט בשנת 2023 והמלחמה שבאה לאחריו, תוך הדגשת יחס הולך וגדל של מהגרים לחו״ל לעומת חוזרים בקרב בעלי תארים אקדמיים[27][28][29][30].
בריאות ויוקר המחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד מתעד חולשות מבניות במערכת הבריאות בישראל, כולל בתי חולים צפופים ושיעורי תמותה גבוהים ממחלות זיהומיות ביחס ל-OECD. בנוסף, כלכלני שורש מזהים קשר בין שיעורי פריון ילודה גבוהים, רמות נמוכות של השכלה ופריון עבודה ליוקר המחיה הגבוה בישראל ולשכר הנמוך יחסית[31][32][33][34].
השפעה והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא המוסד, פרופ' דן בן-דוד, זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 2023 מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל בישראל[35]. ממצאי מוסד שורש מסוקרים לעיתים קרובות על ידי כלי תקשורת מובילים בישראל ובעולם, והמוסד נחשב למי שמשפיע על עיצוב השיח הלאומי בנושאים כלכליים-חברתיים והאתגרים האסטרטגיים ארוכי הטווח הניצבים בפני מדינת ישראל[36][37][38].
הנהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ’ דן בן-דוד – נשיא המכון.
- ד"ר זאב פלדמן – יושב ראש הוועד המנהל.
- פרופ’ איל קמחי – סגן נשיא המכון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוסד שורש
מוסד שורש, ברשת החברתית פייסבוק
מוסד שורש, ברשת החברתית X (טוויטר)
מוסד שורש, סרטונים בערוץ היוטיוב- מוסד שורש, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אודות: מטרת שורש, הצוות הבכיר – מוסד שורש, באתר מוסד שורש, 3 במאי 2026
- ↑ Friedman, Thomas (7 באוקטובר 2024). "What I'm Thinking About on the First Anniversary of the War". The New York Times.
- ↑ Federman, Josef (23 באפריל 2023). "A deeply divided Israel limps toward its 75th birthday". Associated Press.
- ↑ "Israel's angsty 75th anniversary". The Economist. 25 באפריל 2023.
- ↑ Weinglass, Simona (5 ביוני 2015). "Where are Israel's good, honest jobs?". The Times of Israel.
- ↑ נדב איל, הנתונים החדשים שהם סירנה עולה ויורדת לגורל ישראל. ואיפה האופוזיציה?, באתר ynet, 17 במרץ 2026
- ↑ Bronner, Luc (23 בספטמבר 2025). "Dan Ben-David, economist: 'Israel has broken the roots of its growth' (בצרפתית)". Le Monde.
- ↑ Van Leeuwen, Hans (5 באפריל 2026). "Israel's shifting society risks turning it into a 'third-world economy'". The Telegraph.
- ↑
נתי טוקר, "ההיי־טק האיץ את הצמיחה – אבל מצבם של רוב הישראלים גרוע יותר מב–2019", באתר TheMarker, 28 בפברואר 2022 - ↑ חגי גלבוע, "מחצית מהילדים בישראל מקבלים השכלה ברמה של עולם שלישי", באתר כלכליסט, 9 באפריל 2024
- ↑ Avishai, Bernard (26 באפריל 2023). "Israel Turns Seventy-five as a Nation Divided". The New Yorker.
- ↑ Ackerman, Gwen (15 בפברואר 2018). "Behind Israel's High-Tech Reputation Is a Low-Tech Economy". Bloomberg News.
- ↑ שחר אילן, המרוץ לתואר מתחיל: 10 נתונים לקראת 10 באוקטובר, באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2021
- ↑ Jaffe-Hoffman, Maayan (28 באוגוסט 2021). "Israel's education system is a 'ticking time bomb'". Jerusalem Post.
- ↑ "As religious schools in Israel grow, maths is neglected". The Economist. 1 בדצמבר 2022.
- ↑ נבו שפיר, הפערים בין עשירים לעניים בישראל הצטמצמו? מחקר חדש מגלה בדיוק ההפך, באתר גלובס, 24 במרץ 2026
- ↑ Sue Surkes, Israeli women earn 22% less than men, study finds, The Times of Israel, 7 March 2016
- ↑ Thomas Kohlmann, Hausaufgaben für die Startup-Nation, Deutsche Welle, 14 Mai 2018
- ↑ עפר לבנת, בנגלדש זה פה: הנטל הכלכלי העתידי של המדינה יגדל בגלל פריון ילודה גבוה, באתר מעריב אונליין, 15 בנובמבר 2018
- ↑ שחר אילן, פרופ' דן בן דוד: "חובה להפסיק להעניק הטבות שמטרתן עידוד הקמת משפחות גדולות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
- ↑ דן בן דוד, עת להתעשת: שעת ה-ש של החברה הישראלית, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2021
- ↑ בן-דרור ימיני, בלי שינוי מול החרדים, ישראל צועדת לקריסה, באתר ynet, 26 בינואר 2021
- ↑ רון צור, האפשרות הלא פשוטה לעתיד מדינת ישראל, באתר ynet, 6 בספטמבר 2021
- ↑ Olsen, Henry (20 בפברואר 2023). "The U.S.-Israeli alliance is getting testy. Don't expect it to improve". Washington Post.
- ↑ Bronner, Ethan (22 ביוני 2023). "Israel's Ultra-Orthodox Seek a Bigger Voice in the Country's Politics, Raising Tensions". Bloomberg News.
- ↑ Ben-David, Dan (Winter 2022). "Surfing the Tsunami: Demography and Education in Israel". Sapir.
- ↑ Schwartz, Yardena (29 במאי 2018). "More Israelis Are Moving to the U.S.—and Staying for Good". Newsweek.
- ↑ Lynfield, Ben (4 במרץ 2025). "Tagesspiegel PlusMore and more Israelis are emigrating: "Many no longer want to live in the country that Netanyahu created." (בגרמנית)". Tagesspiegel.
- ↑ Friedman, Thomas (28 בנובמבר 2023). "Understanding the True Nature of the Hamas-Israel War". The New York Times.
- ↑ Solomon, Shoshanna (5 ביוני 2019). "Losing our best minds: Startup Nation sees brain drain, fall in productivity". The Times of Israel.
- ↑ סבר פלוצקר, רפואה דחופה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2023
- ↑ נתי טוקר, סבבי הלחימה כמעט שלא פוגעים בכלכלה, אבל הם מאטים את הצמיחה, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2022
- ↑ Stub, Zev (11 באוקטובר 2021). "How expensive is living in Israel? Less than you thought". Jerusalem Post.
- ↑ David Rosenberg, Israel Is an Expensive Country – but Not as Much as You Think, Haaretz , October 12, 2021
- ↑ פרופ' דן בן-דוד, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, 3 במאי 2026
- ↑ נדב איל, ההזדמנות האחרונה של מערכת החינוך, באתר ynet, 28 בספטמבר 2022
- ↑ אלוף בן, החרדים משחקים באש, באתר הארץ, 8 במאי 2019
- ↑ Friedman, Thomas (15 בדצמבר 2022). "What in the World Is Happening in Israel?". The New York Times.
