מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מוסד שמואל נאמן)
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
סמליל מוסד נאמן
אין תמונה חופשית
מוסד ללא כוונת רווח
תאריך ייסוד 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
מיקום חיפה, ישראלישראלישראל
www.neaman.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית הוא מכון למחקרי מדיניות טכנולוגיה, סביבה ומדינה. המוסד הוקם בטכניון בשנת 1978, ביוזמת שמואל נאמן ובתרומה כספית, כולל עזבונו שנועד לקרן להפעלתו, על מנת לסייע בבעיות לאומיות בתחום הפיתוח הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל. שמואל נאמן יליד ראש פינה 1913 למשפחה ממייסדי ראש פינה, מצאצאי גרשון ושרה גולדמן.[1]

אודות מוסד שמואל נאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד שמואל נאמן שהוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל (סם) נאמן הוא מכון למחקרי מדיניות לאומית במגוון רחב של נושאים בתחומי מדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, סביבה, כלכלה, תעשייה, חדשנות, בריאות, חברה, אנרגיה ותשתיות בישראל. חזון המוסד הינו לקדם קבלת החלטות לאומיות מושכלות במדינת ישראל באמצעות מחקר מדעי וניתוח של מידע מבוסס. חוקרי המוסד פועלים לזיהוי, גיבוש וניתוח סוגיות מדיניות בעלות חשיבות לאומית כדי לעודד דיון ציבורי מושכל, לקדם ולסייע בתהליך קבלת ההחלטות, ולהשפיע על החוסן החברתי והלאומי ועל התפתחותה הכללית של מדינת ישראל. מוסד שמואל נאמן הינו מכון מחקר עצמאי ובלתי תלוי הפועל כחברה לתועלת הציבור.

במוסד מבוצעים מחקרי מדיניות וסקירות, שמסקנותיהם והמלצותיהם משמשים את מקבלי ההחלטות במשק ובממשל על רבדיו השונים. מחקרי מוסד שמואל נאמן מצוטטים בהרחבה בכל ערוצי המדיה, בדו"חות (בין היתר בדו"חות של משרדי הממשלה,  מבקר המדינה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וגופים מהחברה האזרחית), במאמרי דעה, בהחלטות ועדות הכנסת, בכתבות בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט.

מחקרי המדיניות נעשים במקרים רבים תוך שיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים ובמקרים אחרים היוזמה באה ממוסד שמואל נאמן וללא שיתוף ישיר של משרד ממשלתי. בנוסף, מבצע צוות המוסד עבודות עבור גופים בין-לאומיים (UNESCO, לדוגמא), מחקרים עבור גופים לא ממשלתיים (קק"ל, רשויות מקומיות, קרנות פילנתרופיות ועוד) וכן, שותפים חוקרי המוסד בתוכניות מחקר בין-לאומיות (של האיחוד האירופי, לדוגמא).

ייחודיותו של מוסד שמואל נאמן הינה בגיוון הרב של חוקרים מתחומי ידע שונים, עם התמחויות בהיבטים מדעיים, כלכליים, סביבתיים, חברתיים ועוד וכן היכולת והרצון ליצור שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ למוסד, מהארץ ומהעולם. כתוצאה מכך, המחקרים מבוצעים על ידי צוותים מיומנים ומנוסים הכוללים את חוקרי מוסד שמואל נאמן וכן חוקרים בכירים מהטכניון, מהאקדמיה, ממוסדות מחקר אחרים ומהתעשייה. לצוותים נבחרים האנשים המתאימים, בעלי כישורים והישגים מוכרים במקצועם הרלוונטיים לנושא המחקר, והמחקרים מבוצעים תוך כדי יצירת סינרגיה והפריה הדדית בין החוקרים, באופן המאפשר ראייה רחבה ומתכללת. בנוסף, פעילות המוסד בתחומים אלו לאורך שנים מעניקה לחוקריו פרספקטיבה ארוכת טווח על תהליכי השינוי וההתפתחות המתרחשים במשק הישראלי.

בנושאי התוויית מדיניות לאומית שעניינה מדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, אנרגיה וסביבה נחשב מוסד שמואל נאמן כמוסד למחקרי מדיניות המוביל בישראל. בדו"ח המציג את המדד העולמי של מדוכות חשיבה (Think Tanks), שפורסם בשנת 2020.


יו"ר המוסד הוא פרופ' זאב תדמור לשעבר נשיא הטכניון, וכמנכ"ל מכהן פרופ' עירד יבנה, פרופ' למדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

המוסד פועל במסגרת תקציב של הקרן שהותיר שמואל נאמן להטמעת החזון לקידומה המדעי- טכנולוגי, כלכלי וחברתי של מדינת ישראל.

פעילות מוסד שמואל נאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה ביצע המוסד מאות מחקרי מדיניות וסקירות, המשמשים את מקבלי ההחלטות במשק על רבדיו השונים. סקירת הפרויקטים השונים שבוצעו במוסד מוצגים בדיווחים השנתיים המופצים בציבור וכן באתר האינטרנט של המוסד. כמו כן מלווה מוסד שמואל נאמן פרויקטים לאומיים דוגמת המאגדים של משרד התמ"ת - מגנ"ט, מוביל פורום אנרגיה מקצועי ומשמעותי למקבלי ההחלטות בישראל וסדנאות מומחים בתחומי ה-PPP EV, מוביל את מרכז המידע לשינויי אקלים ICCIC, מארגן ימי עיון מקיפים בתחומי העניין אותם הוא מוביל.

פרויקט "מטריה" שנחשב מרכזי בישראל הוא יישום המלצות התוכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי" - תוכנית שנכתבה בתמיכת נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-ארצות הברית, בהובלתם של מר אלי הורביץ ודוד ברודט ובהשתתפות חוקרים ממוסד נאמן ואחרים.

נושאים ומחקרים במוסד שמואל נאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית זו עוסק מוסד שמואל נאמן בנושאים אלה:

  • הפורום להשכלה גבוהה - דן בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
  • הערכת מצוינות האוניברסיטאות בישראל - בחינת גישות, סוגיות והישגים.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מספר מחקרים בתחומי מדע וטכנולוגיה הנערכים במוסד:

  • מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל.
  • פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות.
  • תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית (ביבליומטריה).
  • תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 1990-2008: פטנטים ישראליים בהשוואה בינלאומית.
  • תמריצי מדיניות ליצירת ידע: שיטות וראיות אמפיריות - PICK ME.
  • מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני.
  • סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה בטכניון - RBNI.

תעשייה וחדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית כוללת בין השאר את הפרויקטים הבאים:

  • מרכז למצוינות תעשייתית.
  • מרכז למחקרים במדיניות לאומית תעשייתית.
  • מדיניות לאומית לתעשייה הכימית.
  • מדיניות לאומית לשיתוף פעולה עסקי ותעשייתי עם מדינות מזרח אסיה.
  • מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה.
  • חדשנות במגזר השירותים.

אנרגיה ואיכות סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000 מוסד שמואל נאמן מוביל את תחומי הסביבה והאנרגיה בצורה מקיפה. צוותי הסביבה והאנרגיה מובילים מחקרים הבוחנים ומנתחים את משק האנרגיה בישראל בנושאים הקשורים לפיתוח מקורות, הפקה וניצול של אנרגיה, ובתוך כך ניתוח שוק הגז הטבעי, מקורות אנרגיה מתחדשים וחלופיים לייצור חשמל כמו גם אגירת חשמל, תחליפי דלקים לתחבורה, ובהם ביו-דלקים ותחבורה היברידית וחשמלית, דרכים להתייעלות אנרגטית ועוד, תוך התייחסות להיבטים סביבתיים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים הנגזרים מהמבנה והפעילות של משק האנרגיה בישראל. בנוסף, בוחנים החוקרים סוגיות סביבתיות רחבות כגון, שינויי האקלים – היבטים של הפחתה והיערכות, הטיפול בפסולת, מים, חקלאות וממשקים שונים, תוך מיפוי האתגרים וההזדמנויות הנובעים ממצב של מחסור במשאבים, הצגת הפוטנציאל להתייעלות וחדשנות ולמינוף המו"פ הסביבתי, החקלאות והתעשייה הישראליים, ושרטוט עקרונות בסיסיים לעיצוב מדיניות תומכת.

עבודות שנעשו במסגרת סביבה ואנרגיה:

  • טעינת רכבים חשמליים - סקירת גישות יישום מיטביות לפרישת תשתיות טעינה לרכב חשמלי, הגדרת תנאים למבנה שוק המתאים למקרה הישראלי ומתן קווי-מנחה ברי-ביצוע ליישום. העבודה, שבוצעה בעבור משרד האנרגיה, מתמקדת בתשתיות טעינה ציבוריות לרכבי נוסעים (רכבים פרטיים) ורכבים מסחריים קלים חשמליים, המהווים את רובו המכריע של צי הרכב במדינה. במסגרת העבודה פורסם מדריך היערכות רשויות מקומיות לתחבורה פרטית חשמלית העוסק בבחינה והצגה של חלופות אמצעי מדיניות בפרישת תשתיות טעינה לרכב חשמלי ברשויות מקומיות. זאת, תוך התייחסות לסוגיות מעשיות שונות בהתמודדות עם אתגרים בתחומי רגולציה ותקינה, מימון, מודלים ליישום, התנגדויות ציבוריות והיבטים נוספים.
  • דיווח ורישום פליטות גזי חממה - המשרד להגנת הסביבה מנהל את המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל, ומפרסם דו"ח שנתי המסכם את דיווחי אותה שנה באמצעות מערכת שפיתח צוות הסביבה של מוסד שמואל נאמן שמסייע באיסוף הנתונים. במסגרת העבודה פותח ומעודכן כל שנה קובץ אקסל מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות ותיעוד מצאי הפליטות של הגוף המדווח, וכן פורסמו תקנון לדיווח וסרטוני הדרכה. כמו כן, שימש הצוות כיועץ למשרד בגיבוש חקיקת אקלים למדינת ישראל.
  • גז טבעי - עבודות נוספות בעבור המשרד להגנת הסביבה עסקו בבחינת ההשפעות הסביבתיות של גז טבעי כמקור מוביל ליצירת דלקים חלופיים לתחבורה, כתחליף לנפט.
  • טיפול בפסולת – מוסד שמואל נאמן פרסם לא מעט עבודות הבוחנות את הפוטנציאל להפחתת פסולת במקור, לצמצום הטמנת פסולת ולפיתוח תהליכים אשר הופכים את המטרד למשאב, הן במגזר הביתי והן בסקטור התעשייה (סימביוזה תעשייתית) והחקלאות, ואת אמצעי המדיניות והכלים המעשיים שיש לגבש ברמה הלאומית וברמת השלטון המקומי והיזמות הטכנולוגית לקידום הנושא.
  • שיקום נחלים בישראל – בהזמנת קרן פילנתרופית, בוצעה בחינה רטרוספקטיבית של הפעילות, ההישגים והאתגרים של המנהלות לשיקום נחלים בישראל מראשית הקמתן בשנת 1993 ועד היום, הן בהסתכלות כוללת והן בהסתכלות ממוקדת בשלוש מנהלות אזוריות נבחרות. העבודה כללה בחינה של אופן ההתארגנות, ההקמה, דפוסי הפעולה וההישגים של המנהלה הארצית והמנהלות האזוריות לשיקום נחלים, תוך זיהוי גורמים מקדמים וגורמי קושי בהשגת יעדי השיקום.
  • מחקר, פיתוח וכ"א נדרש בתחומי סביבה – מוסד שמואל נאמן הוביל עבודה למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, שכללה בחינה של תחומי פעילות המחקר ופיתוח בדגש על צרכי תשתיות וכוח אדם בתחום הסביבה והגנתה בתעשייה ובאקדמיה.
  • מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל - Israeli Climate Change Information Center (ICCIC) הוקם במרץ 2011 באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם אניברסיטת תל אביב, הטכניון ומוסד שמואל נאמן, בהתאם להחלטת ממשלה בנושא, ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה. לאחר מספר שנים בהן לא עודכן האתר ולאור חשיבות הנושא ההולכת וגדלה, החליט מוסד שמואל נאמן לחדש את האתר ולעדכנו באופן שוטף. האתר מכיל מאמרים מדעיים מתוך מאגרי ידע רלוונטיים, תוכניות לאומיות ומקומיות להיערכות לשינויי אקלים מהעולם, דו"חות, סיכומי דיונים ועוד, לשימוש הקהילה המדעית והציבור הרחב.
  • פורום האנרגיה - מאז 2006  מתקיים במוסד שמואל נאמן פורום האנרגיה, שהינו תשתית מקצועית לרב-שיח ודיונים בתחומי האנרגיה בישראל הנערכים בהובלת המוסד ובהשתתפות מומחים ובעלי עניין במגוון נושאים בתחום משק האנרגיה בהקשר הישראלי. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, ותוצריו מובאים בפני מקבלי ההחלטות הבכירים במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום. בין יתר הנושאים אותם מכסה הפורום נכללים היבטי אנרגיה של עיר חכמה, חשמל מאנרגיות מתחדשות, הרפורמה במשק החשמל בישראל, אגירת אנרגיה בייצור חשמל, מיקרוגריד ורשת חשמל חכמה, הבידוד האנרגטי של ישראל, ניהול ביקושים לחשמל ועוד.

חברה, כלכלה והון אנושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן פרויקטים הקשורים לתחום החברתי-כלכלי:

מרכזי מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז המידע הממוחשב של מאגדי מגנ"ט המספק את שירותי ניהול הידע והמידענות למאגדים הפועלים במסגרת תוכנית מגנ"ט של המדען הראשי במשרד התמ"ת. מטרת תוכנית מגנ"ט היא ליצור שיתופי פעולה בין חברות מהתעשייה לבין חוקרים מהאקדמיה במחקר ופיתוח בתחומים שונים כגון: ננוטכנולוגיות, תקשורת, אופטיקה, כימיה, אנרגיה, איכות סביבה ועוד.

כנסים וימי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד שמואל נאמן מארגן מדי שנה ימי עיון, הרצאות וכנסים בתחומי העניין של המוסד, בהם:

  • בחינת הריכוזיות במשק הישראלי והשלכותיה.
  • שילוב האוכלוסייה החרדית כיעד לאומי.
  • ההרצאה השנתית ע"ש שמואל נאמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]