מוסטפה פורמוחמדי
לידה |
9 במרץ 1960 (בן 64) קום, המדינה האימפריאלית של איראן | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | איראן | ||||
השכלה | אוניברסיטת משהד | ||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||
מפלגה | אגודת אנשי הדת הלוחמים | ||||
pourmohammadi | |||||
| |||||
| |||||
חתימה | |||||
מוסטפא פורמוחמדי (בפרסית: مصطفی پورمحمدی; נולד ב-9 במרץ 1960) הוא פוליטיקאי ותובע איראני, שכיהן בתפקידים שונים בממשל האיראני. הוא היה שר הפנים מ-2005 עד 2008 ושר המשפטים מ-2013 עד 2017. לפי הדיווחים, פורמוחמדי מעורב בהוצאה להורג של אסירים ב-1988.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורמוחמדי נולד בקום ב-1960.[2][3] עם זאת, אירנ"א מדווחת על שנת הולדתו כ-1959.[4]
הוא למד פסיקה אסלאמית, ופילוסופיה אסלאמית בסמינר הגקאני בקום[2][5]. הוא השלים את השכלתו במשפט אסלאמי במשהד, קום ובטהראן.[2] הוא בעל תואר במשפטים ברמה ארבע ובמשפט אסלאמי, המקביל לדוקטורט.[2]
פורמוחמדי היה תובע של בית המשפט המהפכני בבנדר עבאס, קרמנשה ומשהד מ-1979 עד 1986.[4] לאחר מכן שימש כתובע בבית המשפט המהפכני של הכוחות המזוינים באזורי המערב ב-1986.[6]
הוא מונה לסגן שר המודיעין בשנת 1987 תחת שר המודיעין דאז חוג'ת אל-אסלאם עלי פלאחיאן במהלך כהונתו של הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני[2][7]. הוא גם מונה למנהל מנהלת המודיעין הנגדי במשרד.[8] בשנים 1997 עד 1998 שימש פורמוחמדי כמנהל מנהלת קשרי החוץ של המשרד.[8] כהונתו כסגן שר המודיעין הסתיימה ב-1999.[9][10]
בנוסף, הוא שימש בפועל סגן שר ההסברה בין השנים 1997 ל-1999.[4] הוא גם כיהן כחבר וראש חבר הנאמנים של המרכז למסמכי המהפכה האסלאמית. הוא מונה על ידי המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי לראש המחלקה הפוליטית והחברתית של משרדו ב-2003.[4]
ב-24 באוגוסט 2005, מונה פורמוחמדי לשר הפנים על ידי נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינז'אד.[11][12] המג'לס אישר אותו כשר עם 153 קולות בעד.[13] במאמץ לשים קץ למצוקת הפליטים, השתתף פורמוחמדי בפגישה של נציבות האו"ם לפליטים ב-10 באוקטובר 2006 בז'נבה, שווייץ.[14] הוא הודח מתפקידו בממשלת איראן במאי 2008. הוא פוטר לכאורה בגלל שהודיע למנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'אמנאי על אי-הסדרים בבחירות ללא הסכמתו של אחמדינז'אד.[15]
לאחר מכן מונה פורמוחמדי לראש משרד הפיקוח הכללי של איראן.[16] הוא הכריז על מועמדותו לבחירות לנשיאות 2013 במרץ 2013 אך פרש לטובת מנוצ'הר מותכי[12]. ב-4 באוגוסט 2013, פורמוחמדי מונה על ידי הנשיא החדש שנבחר חסן רוחאני לשר המשפטים ואושר ב-15 באוגוסט על ידי המג'לס.[17] ב-2 באוגוסט 2017 הוכרז שהוא לא יהיה חלק מהממשלה השנייה של רוחאני. הוא התמודד בבחירות לנשיאות איראן 2024.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Interior Minister Pour-Mohammadi and Iranian Human Rights Abuses U.S. State Department 11 October 2006
- ^ 1 2 3 4 5 "Who's Who in Iranian Politics. Mostafa Pourmohammadi". IRD Diplomacy. 12 בדצמבר 2012. נבדק ב-19 ביוני 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Yonah Alexander; Milton M. Hoenig (2008). The New Iranian Leadership: Ahmadinejad, Terrorism, Nuclear Ambition, and the Middle East. Greenwood Publishing Group. p. 265. ISBN 978-0-275-99639-0. נבדק ב-28 ביוני 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Biography of Pour-Mohammadi, nominee for post of interior minister". IRNA via Global Security. 14 באוגוסט 2005. נבדק ב-16 באוגוסט 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ David E. Thaler; Alireza Nader; Shahram Chubin; Jerrold D. Green; Charlotte Lynch; Frederic Wehrey (2010). "Factionalism and the Primacy of Informal Networks". Mullahs, Guards, and Bonyads (PDF). Santa Monica: RAND Corporation. נבדק ב-29 ביולי 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "Ministers of Murder: Iran's New Security Cabinet". Human Rights Watch. 15 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 בפברואר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Haeri, Safa (5 באוגוסט 2005). "Iran's new president presents and "undiscovered island"". Iran Press Service. Paris-Tehran. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2019. נבדק ב-4 בפברואר 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "Iran's Ministry of Intelligence and Security: A profile" (Report). Library of Congress, Federal Research Division. בדצמבר 2012. נבדק ב-5 באוגוסט 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Potential Candidate Series: Mostafa Pourmohammadi". Iran Election Watch. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2013. נבדק ב-19 ביוני 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Anton La Guardia, Diplomatic Editor, Rights group attacks Iran's 'ministers of murder', The Telegraph, 15 December 2005
- ^ Kazemzadeh, Masoud (2007). "Ahmadinejad's Foreign Policy". Comparative Studies of South Asia, Africa and the Middle East. 27 (2): 423–449. doi:10.1215/1089201x-2007-015. S2CID 144395765.
- ^ 1 2 "Iran's Inspectorate Chief to Run in Presidential Election". Fars News Agency. 17 במרץ 2013. נבדק ב-19 ביוני 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Iran: 17 proposed ministers receive votes of confidence, 4 rejected". Payvand. 25 באוגוסט 2005. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2022. נבדק ב-1 ביולי 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Iran's murderous mullah to attend UN meeting (אורכב 11.12.2008 בארכיון Wayback Machine) Persian Journal 10 October 2006
- ^ Berti, Benedetta (29 באוגוסט 2008). "Ahmadinejad and the shifting political environment in Iran". Iran Times International. נבדק ב-19 ביוני 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Official: Uprisings in Region Inspired by Islamic Revolution". Fars News Agency. 12 בפברואר 2011. נבדק ב-19 ביוני 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Iranian Parliament Gives Vote of Confidence to Majority of Rouhani's Proposed Ministers". Fars News. 15 באוגוסט 2013. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2013.
{{cite news}}
: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מוסטפה פורמוחמדי (בפרסית)