מוסט (זואולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיל אסייתי זכר מפריש נוזל האופייני לתקופת המוסט.

מוסט או מאסתּאנגלית: Musth, באורדו: مست), הוא מצב פיזיולוגי תקופתי אצל זכרי הפיליים המאופיין בהתנהגות תוקפנית מאוד בשל עלייה חדה ברמת הורמוני הרבייה: רמת הטסטוסטרון למשל אצל פיל בתקופת המוסט, עלולה להיות פי 40 או 60 מתקופה רגילה. עם זאת, עדיין לא ידוע האם הגל ההורמונלי הוא הגורם הבלעדי למוסט או רק גורם משני. חקירה מדעית של המוסט בעייתית, שכן אפילו פילים שלווים ביותר הופכים להיות אלימים מאוד כלפי בני אדם ופילים אחרים בזמן המוסט. תופעת המוסט מוגבלת לזכרי הפילים בלבד - במיוחד אצל הפיל האסייתי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "מוסט" מקורה במילה مست מהשפה הפרסית, והיא מתורגמת בשפות של צפון הודו כ"מצב של הרעלה". המילה משמשת לתיאור התנהגות חריגה או התנהגות של שיכור, הן לאדם והן לפיל. בתקופה המודרנית המילה גם מתייחסת בשפות ההודיות למצבים של הנאה, כיף או סיפוק מכל סוג שהוא אשר חווה אדם או יצור אחר. בתרבות הפופולרית המילה נמצאת בשימוש לעיתים קרובות בכותרות של סרטים הודים ותוכניות טלוויזיה מבדרות.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל אסייתי
פיל סוואנה אפריקני
פיל אפריקני ופיל אסייתי מפגינים תוקפנות בתקופת המוסט.

הפילים מפרישים בתקופת המוסט סוג של הפרשה כהה ועבה דמוית זפת הידועה כטמפורין מצינוריות זמניות שבעצם הרקה. הטמפורין מכיל חלבונים, ליפיד, (בעיקר כולסטרול), פנול, פנול-4 מתיל, קרסול, ססקוויטרפן (בעיקר פארנסול ונגזרותיו). הנוזל השחור והצמיגי שמטפטף באיטיות בעיקר בתחילת המוסט משאיר עקבות שחורות על הלחיים והזוויות של הפה ומאפשר לזהות פיל כזה בנקל, וישנם מקרים בהם הוא דווקא יהיה אדמדם. הנוזל מתואר כבעל ריח חריף דמוי אבק שריפה. בנוסף, לפיל יש במהלך התקופה ריח עז של זיעה ושתן הנובע מטפטוף שתן קבוע בלתי נשלט. הפרשות ושתן שנאספו אצל פילים בגני החיות הוכיחו שהם מכילים בתקופה זו רמות גבוהות של קטון ואלדהיד ריחניים. במהלך התקופה הפיל מפריש גם ריחות ייחודיים אחרים: בהודו דווח לרוב על ריח דוחה של צואת תרנגולים אך היו דיווחים גם על ריח נעים של סוג בננה מסוים, לוטוס, או של עץ השטן (Alstonia scholaris) ממשפחת ההרדופיים. הריחות החזקים של הפיל מזוהים ממרחק רב והם מודיעים לכל על התקרבות הפיל לאזור.

תקופת המוסט מחולקת לשלושה שלבים: מוסט התחלתי הכולל את התסמינים, מוסט אלים שבו הפיל תוקפני ביותר ופוסט-מוסט - סוף התקופה שאז זרימת הנוזל מפסיקה והפיל מתחיל להירגע. תקופת המוסט בכללותה מלווה בהתפרצויות אגרסיביות כאשר הפיל מרגיש מוטרד. כמו כן הוא מתרגז בנקל מכל תנועת רעש פתאומית ומנסה לתקוף את כל בעלי החיים שסביבו - כולל את העדר שלו. הוא גם עשוי לבצע ריצת אמוק שגורמת לנזקים רבים - בייחוד בהודו שבה משתמשים בפילים באזורים מאוכלסים. הפיל מפיק במהלך התקופה קול נמוך ויחודי המשמש גם כסימן אזהרה לשאר הפילים להתרחק ממנו. המוסט נפוץ בעיקר אצל פילים בוגרים בטווח הגילאים של 15–80 שנים. אצל הפילים האסייתים המוסט מתרחש בתדירות גבוהה יותר מהפילים האפריקנים וכן בגיל מוקדם יותר. יש טענות שפילים כאלו עשויים להילחם אחד בשני עד מוות, וידועים מקרים רבים על פילים שהרגו בני אדם ובעלי חיים ששהו בקרבתם במהלך תקופת המוסט.

הסברים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל מפריש טמפורין דמוי זפת במוסט. הפארק הלאומי קרוגר, דרום אפריקה.
פיל מדברי עם כתם שחור מהטמפורין בנמיביה.

אף שלעיתים קרובות אנשים העריכו שהמוסט קשור לעונת הרבייה, אין זה סביר שיש קשר ביולוגי ביניהם משום שיחום הנקבות אינו צמוד לעונה מסוימת בעוד שהמוסט מתרחש לרוב בחורף. יתר על כן, זכרים בתקופת המוסט נוהגים לתקוף פעמים רבות גם פילות ללא קשר האם הם ביחום או לא. הסברים אחרים מציעים כי תקופת המוסט מיועדת לחדש את הדומיננטיות של הזכרים בעדרי הפילים, או שהדבר נובע מלחץ פסיכולוגי שנגרם לפיל בשל ציד של בני מינו. חוקרים אחדים מציעים אפשרות של סימון שטחים, או דרך של פיל חלש למתג את עצמו כלוחמני וחזק כדי למנוע מאחרים להילחם עמו. כן מעלים השערה כי המוסט הוא שריד מתקופות קדומות וכן שהמוסט מתעורר בתגובה לחשיפה גבוהה לאור של בלוטת יותרת המוח.

התוקפנות של הפיל עשויה להיגרם באופן חלקי על ידי פעולת הטמפורין אשר באופן טבעי מחלחל מעצם הרקה לתוך פיו של הפיל. גורם נוסף שעשוי לתרום לתוקפנות הוא הנפיחות המלווה את הבלוטות הזמניות של הטמפורין: הן לוחצות על עיניו של הפיל וגורמות לו לכאב אקוטי שניתן להשוותו לכאב של מוגלה בשורש השן. עובדה זאת נתמכת בכך שפילים מנסים לנטרל את כאב זה על ידי תקיעת החטים שלהם באדמה.

סביר להניח שהמוסט קשור במידה רבה להתעוררות מינית או להצגת דומיננטיות, אבל הקשר רחוק מלהיות ברור. מחקרים מראים כי נוכחות של פילים מבוגרים בתוך אוכלוסיית פילים מסוימת יכולה למנוע מזכרים צעירים מלהיכנס למוסט, ובהתאם לכך להפסיק עם ההתנהגות התוקפנית. מאידך, פילים זכרים צעירים שחיו בעדר פילים מבוגרים תועדו כשהם נוגחים והורגים קרנפים ללא שום התגרות מצדם בפארקים לאומיים בדרום אפריקה - התנהגות שמיוחסת למוסט. פקחי שמורות הטבע של דרום אפריקה אף ירו ב-3 זכרים כאלו לאחר שהם היו אחראים למותם של 63 קרנפים.

בשנת 2003, בכפר אוגנדי בשם קיאמבורה דווח על "פיגוע פילים" פתאומי ולא מוסבר שבו הפילים רמסו מספר בקתות ושדות, ותושבי הכפר לא יכלו לברוח לכפרים סמוכים משום שהפילים חסמו את הכביש באופן קבוע ושעטו לעבר אלה שהלכו עליו ברגל או באופניים. מניחים כי ההתפרעות של הפילים נבעה מהמוסט. בניסיון להתמודד עם הבעיה, רשות חיות הבר של אוגנדה חפרה תעלה בעומק 15 מטרים וברוחב 25 רגל סביב הכפר בניסיון למנוע מהפילים להיכנס אליו.

טיפול במוסט בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל אסייתי מנסה להתנתק מכבליו בתקופת המוסט.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאהוט#טיפול במוסט

בתקופת המוסט, הן פיל בר והן פיל מבוית מסוכן מאוד לבני אדם ובעלי חיים אחרים. בגני חיות, היו ידועים מקרים על פילים שהרגו בתקופה זאת שומרים רבים כאשר הם התרתחו בפתאומיות ללא שליטה - אף שלפני כן היו ידידותיים. בניגוד להתנהגות דומיננטית רגילה, פילים במוסט עשויים לתקוף ולהרוג אפילו את בני משפחתם - כולל פילונים קטנים. בגני חיות מתמודדים עם הבעיה על ידי ששומרים את הזכרים במהלך התקופה במתחם נפרד ומאובטח מאוד, שנבנה במיוחד כדי לבודד את הפילים בתקופה זו. אף שהעלות של מתחמים אלו יקרה, היא הכרחית עבור גני חיות משום שפיל תוקפני עשוי לסכן את כל התרבות הפילים בגן במשך זמן זה.

בהודו, פילים מתורבתים הנמצאים בתקופת המוסט נקשרים בעזרת שלשלאות ברזל לבולי עץ גדולים, ולאחר מכן מרעיבים אותם במשך מספר ימים שלאחריהם המוסט עובר. רוכב הפיל מצליח לקצר בדרך זו את משך זמן המוסט ל-5 עד 8 ימים בלבד. יש המשתמשים בחומר ההרגעה קסילאזין כדי לקצר את התקופה. ישנה אמונה עממית שהפיל בתקופת המוסט נזכר בסבל שעבר עליו מידי המאהוט שלו ועל כן הוא מנסה תדיר לנקום בו באכזריות.

השיטה של הפרדת הפילים למקום מאובטח אושרה במדינות מפותחות שבהם הפיל שוהה בבדידות 1–2 חודשים עד שהמוסט חולף והפיל נרגע מעצמו. במהלך התקופה הפיל יקבל תרופות נגד נפיחות וכאב כמו גם תרופות הרגעה אשר מעורבבות לעיתים קרובות עם האוכל שלו. במשך החודשיים הללו לא ניתן לגשת לפיל או לאפשר לו להתקרב ולראות פילים אחרים, והוא צריך להיות מוזן ומנוקה ממרחק. רוכבי הפילים בהודו טוענים ששיטה זאת אכזרית יותר ומוטב להרעיב את הפיל למשך שבוע כדי שהוא יוכל להתאחד במהרה עם העדר שלו.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל תוקף ג'ירף בתקופת המוסט.
  • פילים בתקופת המוסט אשר מפרישים טמפורין שנקרא לעיתים קרובות "מוגלה", מוזכרים באופן תכוף בשירה ההודית הקלאסית. כך למשל קאלידאסה כתב בשירה אפית "שושלת ראגו" שהפילים של המלך מטפטפים מוגלה בשבעה זרמים כדי להתאים את הריח לזה שנקבע על ידי "סאפטה-קאדה" (שבעת עלים). בשל כך משוררים הודים מאוחרים יותר כינו את הטמפורין כ"סאפטאקאדה". התופעה גם מתוארת בשירה זמן רב לפני קאלידאסה בסנסקריט, טמילית ובקאנון הפאלי - אוסף כתבים במסורת הטהרוואדה בבודהיזם.
  • הריגת פיל היא מסה שכתב ג'ורג' אורוול בשנת 1936, המספרת על מאורע שאירע לו בעת שהותו בבורמה כקצין משטרה בריטי בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20. אורוול מספר על פיל שנתקף במוסט באחד השווקים וגרם להרס רב ולאבדות בנפש. האזרחים הבורמזים קראו לאורוול, אשר כקצין משטרה היה אמור לטפל בפיל ובמקרה הצורך אף להורגו. אולם כאשר הגיע אורוול אל הפיל, הלה עומד במרכז השדה, "ולא נראה מסוכן יותר מפרה". אורוול כבר התכונן לעזוב את הפיל לנפשו, כאשר הביט לאחוריו וראה שהמוני הבורמזים שנכחו במקום מצפים ממנו שיהרוג את הפיל; כדי לא להיראות שוטה, הוא נאלץ להרוג את הפיל.
  • בסרט הטמילי "קומקי" (Kumki) אשר סובב סביב מאהוט וחניכיו, הוא מציג את הפיל שלו - קומקי בתערוכה לקראת שיא תקופת המוסט. עלילת הסרט עוסקת בין השאר בכך שפילים מבויתים עדינים לעומת פילי הבר ואינם מסוגלים להתמודד עימם. במהלך הסרט כפר אחד מעוניין לשכור את שרותיו של קומקי לגרש פילי בר אשר נכנסים לכפר בכל עונת מסיק ומחוללים הרס רב. נהג הפיל שמחוסר פרנסה לוקח את העבודה הזאת מתוך תקוות שווא שפילי בר לא יבואו. הפילים מהבר מגיעים בסופו של דבר לתקוף את הכפר והפיל קומקי אשר נמצא בתקופת המוסט נלחם בהם והורג את פילי הבר המסוכנים ביותר כשלבסוף הוא מת בגלל הפציעות החמורות מהקרב.
  • באחד מספרי הריגול של איאן פלמינג על ג'יימס בונד - האיש בעל אקדח הזהב, נכתב שהנבל בספר - פרנסיסקו סקאראמאנגה הפך למתנקש בדם קר לאחר שהרשויות ירו בפיל שרכב עליו בקרקס שלו. הסיבה לירי הייתה משום שהפיל השתולל בשל ההשפעה מהמוסט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]