מוסקביץ' 412

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוסקביץ' 412
Москвич 412.JPG
מאפיינים כלליים
יצרן מוסקביץ'
שנות ייצור 1967-2001
מודל קודם מוסקביץ' 408
מודל אחריו מוסקביץ' 2140
סיווג משפחתית
פלטפורמה מנוע קדמי, הנעה אחורית
אורך 4250 מ"מ
רוחב 1550 מ"מ
גובה 1480 מ"מ
משקל 1045 ק"ג
מפרט טכני
מנוע ארבעה צילינדרים, 1.5 ליטר, בנזין
הילוכים ידני: 4 הילוכים
מוסקוביץ 412, מבט מבפנים
מוסקוביץ 412
מוסקוביץ 412, 1975

מוסקביץ' 412רוסית: Москвич-412) היא מכונית נוסעים סובייטית שהייתה מיוצרת במפעל מוסקביץ' בעיר מוסקבה ובמפעל לייצור מכוניות בעיר איז'בסק במהלך השנים 1967-2001 (ייצור סדרתי עד לשנת 1997). במהלך תקופה זו בקווי הייצור של המפעלים נבנו כמה מאות אלפי מכוניות.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M-412 : דגם 4 דלתות סדאן
  • М-427 : דגם סטיישן
  • M-434 : דגם טנדר

היסטוריית ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכונית נבנתה על בסיס דגם "מוסקביץ' 408" ותקופה ארוכה הדגמים היו מיוצרים במקביל. אף בשנת 1969 שני הדגמים התקדמו לגרסה מתקדמת. החל משנה זו הדגם כלל חגורת בטיחות, הפרדה של מושבים הקדמיים וידית תיבת הילוכים עברה לרצפת הסלון[דרושה הבהרה]. בשנת 1969 החל ייצור המכונית במפעל לייצור מכוניות באיז'בסק במקביל להמשך ייצור במוסקבה. בשנת 1971 המפעל במוסקבה עבר שדרוג משמעותי והכפיל את יכולת ייצור.

בנוסף למכירה לשימוש אישי המכונית נוצלה במשטרה הסוביטית. ניסיונות להשתמש במכוניות זו כמונית לא צלחו.

בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 המכונית נמכרה מחוץ לגבולות ברית המועצות יחסית בהצלחה. להצלחה זו תרמו הישגי המכונית במהלך השתתפותה במרוצי מכוניות שונות כולל מרוצי ראלי לונדון-סידני בשנת 1968. כמויות קטנות של מכוניות מדגם זה נבנו לפי רישיון מיוחד בבלגיה ובבולגריה. החלקים להרכבה הובאו מברית המועצות.

במהלך שנות ה-60 המכונית עמדה בסטנדרטים המקובלים בעולם והייתה תחרותית לעומת מכוניות מייצור היצרנים המובילים. במכונית זו הותקן מנוע חדש. המנוע יוצר במפעל בעיר אופה. תיבת הילוכים הייתה חלשה יחסית. במקרים רבים היא הייתה מסוגלת להחזיק עד לתיקון משמעותי כ-63 אלף ק"מ ולפי התכנון לא יותר מכ-100 אלף ק"מ.

בשנות ה-70 החלו להגיע לשוק הסובייטי מכוניות מתוצרת אווטוואז שהיו מוצלחות יותר ותפסו נתח משמעותי של השוק. הממשל הסובייטי נתן העדפה ברורה למכוניות מתוצרת אווטוואז וכתוצאה מכך המפעלים במוסקבה ואיז'בסק לא הצליחו להביא לייצור סדרתי של דגמים מתקדמים שיחליפו את ה"מוסקביץ' 412". במהלך שנות ה-70 מכוניות מדגם זה היו ידועות כמכוניות בעלות יכולת להתמודד בקלות עם כבישים ירודים ומוסכים בעלי יכולת טכנית נמוכה, דבר שהתאים לתנאים ששררו בברית המועצות. זה היה היתרון העיקרי שלהן לעומת מכוניות לאדה. לקראת שנות ה-80 הנחיתות הטכנית פגעה בפופולריות שלהן ומכוניות אלו כבר לא היו יכולות להתמודד מול מכוניות לאדה אף בשוק המקומי.

המוסקוביץ 412 התחרה [דרושה הבהרה] בדגמים הבאים: אופל קדט, פורד קורטינה, פיאט 125, פיג'ו 304, סימקה 1500, פורד אסקורט.

באליפות "רכב סלון" לשנים 19721973 ניצחה המוסקוביץ 412 את ה-הילמן אימפ ואת האוסטין-מוריס.

המוסקוביץ 412 יוצאה לבריטניה. בין השנים 1969–1973 נמכרו שם 14,500 יחדות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסקביץ' 412 בוויקישיתוף