מועאוויה באראזאנגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועאוויה באראזאנגי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1944
סוריה
פטירה 30 במרץ 2022 (בגיל 78 בערך)
אית'קה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים איתקה, ניו יורק
פעילות בולטת חקר הטקטוניקה של המזרח התיכון
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועאוויה באראזאנגי (1944 - 2022) היה גאופיזיקאי, סייסמולוג וגאולוג אמריקאים ממוצא סורי וידוע בתרומתו לקידום הבנת הטקטוניקה של המזרח התיכון.

ראשית דרכו כמדען[עריכת קוד מקור | עריכה]

באראזאנגי סיים לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת דמשק, סוריה בשנת 1965, בפקולטה למדעים עם התמקדות בפיזיקה, גאולוגיה, מתמטיקה וכימיה. כעבור שנתיים השלים את לימודיו לתואר שני בגאולוגיה וגאופיזיקה באוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית ובשנת 1971 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה במצפה כדור-הארץ "למונט-דוהרטי" של אוניברסיטת קולומביה (אנ') בהתמחות בסייסמולוגיה וסייסמוטקטוניקה. במהלך לימודיו לתואר שני לימד ושימש כעוזר מחקר במחלקה לגאולוגיה וגאופיזיקה באוניברסיטת מינסוטה, ובמהלך מחקרו לדוקטוראט שימש כעמית מחקר ועוזר מחקר בכיר באוניברסיטת קולומביה[1].

קריירה אקדמית באוניברסיטת קורנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1972, מיד לאחר שקיבל את תואר הדוקטור, התקבל לאוניברסיטת קורנל, ועד היום, התקדם בדרגות האקדמיות באוניברסיטה זו עד לדרגת פרופסור מן המניין במחלקה למדעי כדורה הארץ והאטמוספירה. בשנים 1988 - 2009 הוא ניהל את המכון למחקר היבשות באונ' קורנל[2], וחבר בוועדת ההיגוי של המכון[3][4].

בשנת 1979 הוא יצא לשנתיים לאוניברסיטת המלך עבדולעזיז (אנ') אשר בג'דה, ערב הסעודית, ושימש שם כראש המחלקה לגאופיזיקה בפקולטה למדעי כדור הארץ.

במהלך עבודתו בקורנל עסק בנוסף למחקריו גם בעבודות ייעוץ ובחברוּת בוועדות בינלאומיות וכדלקמן[5]:

  • 1981 - 1982 - יועץ ראשי וחבר בוועדה האקדמית מטעם אונסק"ו להכנת תוכנית להערכת סיכונים סייסמיים וצמצומם במרחב הערבי.
  • 1983 - חבר בוועדה הטכנית הלאומית של ערב הסעודית לחקר רעידות האדמה לשם הערכת וצמצום הסיכונים הסייסמיים בממלכה.
  • 1982 - 1987 נציג אונסק"ו לתימן, סוריה וירדן להכנת, ייעוץ ותיאום יישום התכנית להערכת הסיכונים הסייסמיים וצמצומם במרחב הערבי שהוכנה על ידו וע"י עמיתיו בתחילת העשור.
  • 1986 - ערך את שני הכרכים, מס' 13[6] ומס' 14[7], של הסדרה הגאודינמית בת 31 הכרכים שהפיץ האיחוד האמריקני לגאופיזיקה (אנ'), כרכים שעסקו במבט גלובלי על רפלקציה סייסמית והקרום היבשתי ברפלקציה זו[8][9].
  • 1988 - 1999, 2004 - יועץ מטעם תוכנית האו"ם לפיתוח (UNDP) (אנ') לוועדה לאנרגיה אטומית הסורית, למרכז הלאומי הסייסמולוגי הסורי ולמשרד הפנים והסביבה הסורי בעניין סיכוני רעידות אדמה באזור וניתוח ופיענוח נתונים סייסמיים מהאזור.
  • 1987 - 1991 - חבר בוועדה לגאודינמיקה וטקטונו-פיזיקה של האיגוד הבינלאומי לסייסמולוגיה ופיזיקה של פנים כדור הארץ.
  • 1986 - 1997 - מתאם התכנית למדעי כדור הארץ עבור מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. תוכנית זו הייתה חלק מתוכנית הליתוספירה הבינלאומית של האיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה (אנ') ושל האיגוד הבינלאומי לגאודזיה וגאופיזיקה.
  • 1991 - 1997 - חבר הוועדה למדינות מתפתחות מטעם האיגוד הבינלאומי לסייסמולוגיה ופיזיקה של פנים כדור הארץ.
  • 1989 - 1996 - שימש כעורך עבור מדינות ערב במיזם למיפוי השברים הפעילים הגדולים על פני כדור הארץ (בראשותו של ד"ר ו. טריפונוב מרוסיה)[10]. זאת במסגרת תוכנית הליתוספירה הבינלאומית של האיגוד הבינלאומי למדעי הגאולוגיה ושל האיגוד הבינלאומי לגאודזיה וגאופיזיקה.
  • 1991 - 1993 - חבר מערכת כתב העת Geology.
  • 1998 - 2003 - יו"ר מיזם הניסוי הסייסמי של מזרח טורקיה/הרמה האנטולית מטעם אונ' קורנל בשיתוף אוניברסיטת בואזיצ'י מאיסטנבול[11].
  • 1999 - יו"ר משותף יחד עם תלמידו לדוקטוראט בעבר של מיזם הטקטוניקה הפעילה של סוריה ולבנון - מחקר רב שנתי, רב תחומי של הקטע הצפוני של מערכת השברים של ים המלח[12].

תחומי מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המבנה הליתוספרי והסיסמוטקטוני של שרשראות הרים פנים יבשתיות ואזורי התנגשות צעירים של לוחות טקטוניים.
  • שרשרת הקימוט הפלמירידי (אנ') במרכז סוריה לרבות בקע הפרת.
  • הרי הריף והאטלס במרוקו.
  • מחקר מפורט של הרמה האנטולית במזרח טורקיה - אחד מאזורי ההתנגשות היבשתית הצעירים על פני כדור הארץ.
  • איסוף וארגון כל הנתונים הגאולוגיים, הגאופיזיים והסייסמולוגיים הזמינים של המזרח התיכון וצפון אפריקה תוך שימוש במערכות מידע גאוגרפי (GIS) בקנה מידה גדול.
  • הטקטוניקה הפעילה של סוריה ולבנון מבקעת הלבנון וצפון מזרחה.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף קורות חיים באתר אוניברסיטת קורנל, עמ' 1.
  2. ^ Institute for the Study of the Continents (INSTOC) - History, Cornell University
  3. ^ Institute for the Study of the Continents (INSTOC) - Membership, Cornell University
  4. ^ 1 2 Geological Sciences, Muawia Barazangi, Cornell University
  5. ^ דף קורות חיים באתר אוניברסיטת קורנל, עמ' 2 - 4..
  6. ^ Muawia Barazangi, Larry Brown, Reflection Seismology: A Global Perspective, Volume 14, AGU - Advancing Earth and Space Science
  7. ^ Muawia Barazangi, Larry Brown, Reflection Seismology: The Continental Crust, Volume 14, AGU
  8. ^ Barazangi, M., Brown, L., Reflection seismology - a global perspective, WorldCut,1986
  9. ^ Barazangi, M., Brown, L.,, Reflection Seismology: The Continental Crust - Volume 14, AGU, 1986
  10. ^ Trifonov, V. G., Machette, M. N., 1993, The World Map of Major Active Faults Project, Annals of geophysics / Annali di geofisica 36, pp. 225-236
  11. ^ Barazangi, M., et al., [http://atlas.geo.cornell.edu/turkey/turkey.html Eastern Turkey Seismic Experiment (ETSE) Lithospheric Structure in an Active Continental Collision Zone], Cornell University
  12. ^ Gomez, F., Barazangi, M.,, Active tectonics of the northern Dead Sea Fault System in Syria and Lebanon, Cornell University