מועדון התיאטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון התיאטרון
הבית שבמרתפו שכן מועדון התיאטרון בתל אביב (רח' מנדלי 7 פינת רחוב בן-יהודה 57)
הבית שבמרתפו שכן מועדון התיאטרון בתל אביב (רח' מנדלי 7 פינת רחוב בן-יהודה 57)
מידע כללי
סוג מועדון לילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 32°04′45″N 34°46′09″E / 32.07925°N 34.76911111°E / 32.07925; 34.76911111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תערוכת מוזיאון התיאטרון בתל אביב
רביעיית מועדון התיאטרון בהופעה במועדון התיאטרון, 1957

מועדון התיאטרון בתל אביב היה קברט סאטירי - ספרותי שהיה במרתף בית ברחוב מנדלי 7 ופעל בין השנים 19571963.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף מילוא ויצחק קדישזון שהיו מנהלי התיאטרון הקאמרי, החליטו על הקמת תיאטרון סאטירי עכשווי[1]. כחלק מפרויקט זה הוקמה רביעיית מועדון התיאטרון שמנתה 4 משחקני הקאמרי הצעירים: גדעון זינגר, יעקב בן-סירא, ראובן שפר ושמעון בר. ההרכב נקרא על שם מועדון התיאטרון בו היו ההופעות. בדינמיקה שבין חברי הלהקה תפס כל אחד מהשחקנים תפקיד אופי קבוע: בן סירא - הלץ, שמעון בר - הרציני, גדעון זינגר הוסיף גוון של אירוניה דקה וראובן שפר נתפס כ"מצליף" שאינו מהסס לפתוח את פיו ולבקר כל מה שניתן לביקורת. הרביעייה זכתה לפופולריות רבה. הם שילבו משחק, תנועה סטירה ושירה. הבמאים היו שמואל בונים ושרגא פרידמן, כותבי הטקסטים והמתרגמים היו דן אלמגור, חיים חפר, אפרים קישון נתן אלתרמן ועוד[2]. על הניהול המוזיקלי הופקדו יוחנן זראי, יצחק גרציאני, אדוארד אולארצ'יק ופרנק פלג.

המועדון נפתח ב-11 במאי 1957. בנוסף ללהקה שהייתה עיקר הערב הופיעו אמנים צעירים כמופע חימום ועשו במועדון זה את דרכם הראשונה. בספטמבר 1957 בחר השבועון העולם הזה, ביוסף מילוא כ"איש השנה" וכתב:"תואר זה מגיע בלי ספק ליוסף מילוא הודות ליצירה האופיינית ביותר של השנה: מועדון התיאטרון, מוסד שסימל את פשיטת־הרגל המוסרית של התיאטרון, ואת הפיכתו לעסק מסחרי חסר יעוד ומגמה"[3].

אריק לביא החל להופיע במועדון התיאטרון ב-1958 בשירים שהולחנו על ידי יוחנן זראי כמו "שיר ההד" (למילותיו של יעקב שבתאי), "הסלע האדום" (חפר/זראי), "אנקש" (מילים ברטולט ברכט, תרגום נתן אלתרמן, לחן סשה ארגוב) שנאסר להשמעה בקול ישראל בגלל שהופיעה בו המילה זונה.

ישראל גוריון החל את דרכו האומנותית במועדון התיאטרון ב-1957 כמופע חימום לרביעיית המועדון. הוא הופיע בקטעי פנטומימה בהדרכת ג'וקי ארקין וסמי מולכו. ידיד משותף הכיר לו את בני אמדורסקי שהיה אז נהג משאית שביקש להיות זמר. לאחר כמה שבועות של חזרות הם עלו להופעות חימום על בימת המועדון כצמד הדודאים בשירים שהפכו ללהיטים כמו "ערב של שושנים" ו"נד אילן".

ריקה זראי החלה את הקריירה שלה על בימת מועדון התיאטרון כששרה שירים שהלחין בעלה יוחנן זראי שליווה אותה בפסנתר. גם צמד העופרים החלו את דרכם על בימת מועדון התיאטרון.

רביעיית מועדון התיאטרון עזבה ב-1962 את המקום לטובת מועדון החמאם ביפו של חיים חפר ודן בן אמוץ. המועדון המשיך לפעול, בהפסקות, כבמה להצגות תיאטרון ובידור. ב-1964 הוצג בו "בית ספר לגברים" בבימויו של ליאו פילר. מ-1965 נקרא "במת מנדלי 7" (כשם הכתובת בו הוא נמצא). באותה שנה הוצג בו "נישואין נוסח צרפת" בבימוי דוד ברגמן.

בתחילת 1983 החל לפעול שוב המקום בשם "מועדון התיאטרון"[4]. מועדון שהתפרסם בכך שהיה בין מקומות הבילוי הראשונים של הקהילה הגאה בארץ[5].

במקום פעל אחר כך, בית ספר לאיפור של ירין שחף. ב-2011 נפתחה בו תצוגה קטנה על תולדות מועדון התיאטרון[6].

מועדון התיאטרון בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1960 פתחו קדישזון ומילוא סניף של מועדון התיאטרון בחיפה בצמוד לתיאטרון חיפה בו הופיעו רבקה מיכאלי, גאולה נוני, עליזה עזיקרי, חיים טופול, שמעון ישראלי, אברהם מור, זהר אוריין ואחרים[7].

באפריל 1960, עלתה תוכנית הפתיחה של הסניף החיפאי עם חמישיית נשים בשם "היחפניות" (בה השתתפו רבקה מיכאלי, גאולה נוני, מרגלית אנקורי, אסנת שדה ומיה זיו)[8]. בקיץ 1961, עלתה התוכנית "הכל אודות חוה" של "מועדון התיאטרון" שכתב דן אלמגור, ביים שרגא פרידמן והלחין מאיר נוי, שוב עם להקת הנשים שכללה את עליזה עזיקרי, מרגלית אנקורי, זהר אוריין וברוריה אביעזר. התוכנית עלתה לראשונה ביוני בתל אביב[9], ובספטמבר בחיפה עם צוות אחר שכלל בנוסף למרגלית אנקורי את גליה טופול, נילי כהן ודינה ויסברג[10].

המועדון בחיפה המשיך לפעול בהפסקות עד תחילת שנות ה-70[11]. אך נסגר לאחר תלונות חזרות ונשנות על הרעש שבקע מהמועדון[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מועדון התיאטרון ייפתח בתל־אביב, הארץ, 1 במרץ 1957
  2. ^ בועז עברון, תכניתה החדשה של להקת מועדון התיאטרון, הארץ, 28 באוקטובר 1960
  3. ^ יוסף מילוא - תיאטרון בלי מועדון , "העולם הזה", גיליון 1042 מ-25 בספטמבר 1957, עמוד 25
  4. ^ מועדון: התיאטרון־ נפתח מחדש, דבר, 4 בינואר 1983
  5. ^ משה קוטנר, מועדונים בתל אביב: תולדות הבילויים, אתר מסע אחר, גיליון 139, 2003
  6. ^ הערך מבוסס בחלקו על הנתונים בתערוכה זו
  7. ^ מועדון התיאטרון יוקם בחיפה, דבר, 31 בינואר 1960
    "מועדון התיאטרון" גם בחיפה, קול העם, 24 במרץ 1960
  8. ^ חיפה מתעוררת מתנומתה, דבר, 1 באפריל 1960
    מועדון התיאטרון בחיפה הציג תכניתו הראשונה, דבר, 7 באפריל 1960
  9. ^ נחמן בן עמי, מאשת לוט ועד לוליטה, מעריב, 5 ביוני 1962
  10. ^ מאיר הראובני, "הכל אודות חוה", למרחב, 26 בספטמבר 1961
    מועדון התיאטרון בחיפה לא ייסגר, דבר, 26 בספטמבר 1971
  11. ^ מועדון התיאטרון בחיפה חידש פעילותו, דבר, 19 במרץ 1970
  12. ^ מועדון התיאטרון בחיפה ונדודי השינה של השכנים, מעריב, 2 בספטמבר 1960
    עמוס כרמלי, מועדון התיאטרון בחיפה עלול להיסגר בגלל תלונות שכנים, דבר, 12 בספטמבר 1971