מועדון התיאטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תערוכת מוזיאון התיאטרון בתל אביב
הבית שבמרתפו שכן מועדון התיאטרון בתל אביב (רח' מנדלי 7 פינת רחוב בן יהודה 57)
רביעיית מועדון התיאטרון בהופעה במועדון התיאטרון, 1957

מועדון התיאטרון בתל אביב היה קברט סאטירי - ספרותי שהיה במרתף בית ברחוב מנדלי 7 ופעל בין השנים 19571963.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף מילוא ויצחק קדישזון שהיו מנהלי התיאטרון הקאמרי, החליטו על הקמת תיאטרון סאטירי עכשווי. כחלק מפרויקט זה הוקמה רביעיית מועדון התיאטרון שמנתה 4 משחקני הקאמרי הצעירים: גדעון זינגר, יעקב בן סירא, ראובן שפר ושמעון בר. ההרכב נקרא על שם מועדון התיאטרון בו היו ההופעות. בדינמיקה שבין חברי הלהקה תפס כל אחד מהשחקנים תפקיד אופי קבוע: בן סירא - הלץ, שמעון בר - הרציני, גדעון זינגר הוסיף גוון של אירוניה דקה וראובן שפר נתפס כ"מצליף" שאינו מהסס לפתוח את פיו ולבקר כל מה שניתן לביקורת.. הרביעייה זכתה לפופולריות רבה. הם שילבו משחק, תנועה סטירה ושירה. הבמאים היו שמואל בונים ושרגא פרידמן, כותבי הטקסטים והמתרגמים היו דן אלמגור, חיים חפר, אפרים קישון נתן אלתרמן ועוד. על הניהול המוזיקלי הופקדו יוחנן זראי, יצחק גרציאני, אדוארד אולארצ'יק ופרנק פלג.

המועדון נפתח ב-11 במאי 1957. בנוסף ללהקה שהייתה עיקר הערב הופיעו אמנים צעירים כמופע חימום ועשו במועדון זה את דרכם הראשונה.

אריק לביא החל להופיע במועדון התיאטרון ב-1958 בשירים שהולחנו על ידי יוחנן זראי כמו "שיר ההד" (למילותיו של יעקב שבתאי), "הסלע האדום" (חפר/זראי), "אנקש" (מילים ברטולד ברכט, תרגום נתן אלתרמן, לחן סשה ארגוב) שנאסר להשמעה בקול ישראל בגלל שהופיעה בו המילה זונה.

ישראל גוריון החל את דרכו האומנותית במועדון התיאטרון ב-1957 כמופע חימום לרביעיית המועדון. הוא הופיע בקטעי פנטומימה בהדרכת ג'וקי ארקין וסמי מולכו. ידיד משותף הכיר לו את בני אמדורסקי שהיה אז נהג משאית שביקש להיות זמר. לאחר כמה שבועות של חזרות הם עלו להופעות חימום על בימת המועדון כצמד הדודאים בשירים שהפכו ללהיטים כמו "ערב של שושנים" ו"נד אילן".

ריקה זראי החלה את הקריירה שלה על בימת מועדון התיאטרון כששרה שירים שהלחין בעלה יוחנן זראי שליווה אותה בפסנתר. גם צמד העופרים החלו את דרכם על בימת מועדון התיאטרון.

קדישזון ומילוא פתחו מועדון תיאטרון בסגנון דומה בחיפה בצמוד לתיאטרון חיפה בו הופיעו רבקה מיכאלי, גאולה נוני, עליזה עזיקרי, חיים טופול אברהם מור, זהר אוריין ואחרים.

רביעיית מועדון התיאטרון עזבה ב-1962 את המקום לטובת מועדון החמאם ביפו של חיים חפר ודן בן אמוץ. המועדון המשיך לפעול, בהפסקות, כבמה להצגות תיאטרון ובידור. ב-1964 הוצג בו 'בית ספר לגברים' בבימויו של ליאו פילר. מ-1965 נקרא 'במת מנדלי 7' (כשם הכתובת בו הוא נמצא). באותה שנה הוצג בו 'נישואין נוסח צרפת' בבימוי דוד ברגמן.

בתחילת שנות ה-80 פעל במקום תחת השם "מועדון התיאטרון" מועדון שהתפרסם בכך שהיה בין מקומות הבילוי הראשונים של הקהילה הגאה בארץ.[1]

כיום פועל במקום בית ספר לאיפור של ירין שחף. ב-2011 נפתחה בו תצוגה קטנה על תולדות מועדון התיאטרון.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה קוטנר, מועדונים בתל אביב: תולדות הבילויים, אתר מסע אחר, גיליון 139, 2003
  2. ^ הערך מבוסס בחלקו על הנתונים בתערוכה זו