מועצת הביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולם מועצת הביטחון של האו"ם בניו-יורק

מועצת הביטחוןאנגלית: United Nations Security Council) היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האומות המאוחדות. תפקידה העיקרי הוא לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.

הרכב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמש המייסדות (המנצחות במלחמת העולם השנייה): ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין (עד 1971 הרפובליקה הסינית ומ-1971 הרפובליקה העממית של סין). לחברות הקבועות זכות וטו על פי פרק 27 של מגילת האו"ם. הצבעתה של אחת מחמש המדינות נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מדינות אלו הן גם היחידות המורשות להחזיק נשק גרעיני על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

החברות הקבועות הן:

מדינה גוש ישות נוכחית מאז ישות קודמת
סיןסין  סין אסיה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 1971 הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (1945–1949)
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (1949–1971)
צרפתצרפת  צרפת מערב אירופה ושאר העולם צרפתצרפת הרפובליקה הצרפתית החמישית 1958 צרפתצרפת הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית (1945–1946)
צרפתצרפת הרפובליקה הצרפתית הרביעית (1946–1958)
רוסיהרוסיה  רוסיה מזרח אירופה רוסיהרוסיה הפדרציה הרוסית 1992 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות (1945–1991)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת מערב אירופה ושאר העולם הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד 1945
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית מערב אירופה ושאר העולם ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית של אמריקה 1945


החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים. החלוקה לגושים היא בלתי-רשמית, ולכן נתונה לשינויים. הגוש האפריקני בוחר שלוש נציגות, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של "מערב אירופה ושאר המדינות" בוחרים, כל אחד, שתי נציגות; והגוש של מזרח אירופה בוחר נציגה אחת. כמו כן, נהוג שאחת הנציגות תהא מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגות של אסיה ואפריקה.

החברות המתחלפות הן[1]:

תקופת כהונה אפריקה אסיה אמריקה הלטינית והקריבים מערב אירופה ושאר העולם מזרח אירופה
2017-2016 מצריםמצרים  מצרים סנגלסנגל  סנגל יפןיפן  יפן אורוגוואיאורוגוואי  אורוגוואי אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
2018-2017 אתיופיהאתיופיה  אתיופיה קזחסטןקזחסטן  קזחסטן בוליביהבוליביה  בוליביה שוודיהשוודיה  שוודיה איטליהאיטליה  איטליה[2] (2017)
הולנדהולנד  הולנד[3] (2018)

על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך, במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות (ובכלל זאת אמברגו) על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי". דוגמה לכך היא החלטה 665 (אוגוסט 1990) שאישרה שימוש בכח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק בהחלטות 660 ו-661 עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. החלטת מועצת הביטחון 1973 (17 במרץ 2011) התירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי.[4] מקרה אחר של אכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה1980, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה [דרוש מקור].

מועצת הביטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. מיום היווסדה ועד 23 בדצמבר 2016 קיבלה המועצה 2,334 החלטות.

הגדלת מספר חברי הקבע במועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם

בביקורו האחרון (נובמבר 2010) של אובמה באסיה, הכריז הלה בניו-דלהי כי יתמוך[5] בצירופה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון וכעבור שבוע הכריז ביוקוהמה כי יתמוך במושב קבע ליפן[6] ובכך אישר הבטחות קודמות בנושא.

ישראל במועצת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מעולם לא נבחרה לכהן במועצת הביטחון. עד לשנת 2000, ישראל, כמו ארצות הברית ומדינות אחרות, לא הייתה חברה באחד הגושים הבלתי-פורמליים שמהם נבחרות המדינות המועמדות לחברות במועצה. מאז שנה זו, יש לה מעמד של חברה זמנית בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות.

הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל, שלעתים אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית, מביאה לכך שפעמים עולות להצבעה החלטות המגנות את המדיניות הזו. החלטות אלה לעתים זוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה. בין השנים 1989 - 2008 הטילה ארצות הברית וטו 13 פעמים, 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באוגוסט 2011 הועלתה במועצת הביטחון הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור בדרום ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.[7]

עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מועצת הביטחון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון לשנת 2017
  2. ^ החל מ-1 בינואר 2017, לשנה אחת בלבד
  3. ^ הולנד תחליף את איטליה ב-1 בינואר 2018
  4. ^ BBC News - Libya UN Resolution 1973: Text analysed
  5. ^ אובמה: אשאף לצרף את הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון 08 בנובמבר 2010
  6. ^ אובמה: יפן היא "מודל ראוי" למועצת הביטחון, באתר ynet
  7. ^ יצחק בן-חורין, לבנון סיכלה גינוי במועצת הביטחון למתקפת הטרור, באתר ynet, 20 באוגוסט 2011