מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית
Council of Economic Advisers
Seal of the Executive Office of the President of the United States 2014.svg
מידע כללי
סוכנות אם המשרד האקזקוטיבי של נשיא ארצות הברית
הקמה 1946
מטה מרכזי בניין משרד הרשות המבצעת על שם אייזנהאואר עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 27
מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מועצת היועצים הכלכלייםאנגליתCouncil of Economic Advisers) היא סוכנות בתוך המשרד האקזקוטיבי של נשיא ארצות הברית, אשר מייעצת לנשיא ארצות הברית בענייני מדיניות כלכלית.[1] המועצה מספקת מחקרים אמפיריים מידע לבית הלבן ומכינה את הדוח הכלכלי השנתי לנשיא.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש המועצה מועמד על ידי הנשיא ומאושר על ידי הסנאט של ארצות הברית. החברים במועצה ממונים על ידי הנשיא. הסגל של המועצה כולל ראש סגל וכן כ-20 כלכלנים, ובנוסף שלושה סטטיסטיקאים כלכליים קבועים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הוקמה מכוח חוק התעסוקה של 1946, במטרה לספק לנשיא ניתוח כלכלי אובייקטיבי ולייעץ בנושא התפתחות ויישום מדיניות כלכלית פנימית ובינלאומית. ב-7 השנים הראשונה המועצה ביצעה 5 שינויים טכניים ובכללם, החלפת "מודל מחזורי" של הכלכלה ב"מודל צמיחה", הגדרת יעדים כמותיים לכלכלה, ההכרה בצורך של גמישות רבה יותר במיסוי ועוד.[2]

ב-1949 פרצה מחלוקת בין היושב ראש אדווין נורס וחבר המועצה ליאון קייזרלינג. נורס האמין כי חייבים לבחור בין "חמאה לרובים" (דוגמה מופשטת לעקומת התמורה), אך קייזרלינג טען כי משק שגדל מאפשר הגדיל את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ברמת החיים. ב-1949 קייזרלינג גייס את תמיכתם של דין אצ'יסון וקלארק קליפורד, יועציו החזקים של הנשיא הארי טרומן. נורס התפטר מתפקידו כיושב ראש והזהיר לגבי הסכנות בתקציב ובהעלאת תקציבי ההגנה. קייזרלינג הפך ליושב הראש. באפריל 1950, טען כי הכוחות המזוינים הגדולים להם אמריקה זקוקה, לא ישפיעו על רמת החיים או יסכנו את "השינוי באופי החופשי של הכלכלה שלנו."

במהלך המיתון בשנים 1953–1954, המועצה בהובלת ארתור ברנס, ביצעה התערבויות לא מסורתיות, אשר סיפקו תוצאות שנקראו בהמשך "חמישים יציב", מצב שבו משפחות רבות נשארו במעמד הביניים כאשר למשפחה יש רק מפרנס אחד. ממשל אייזנהאואר תמך בגישה אנטי-מחזורית שעזרה לבסס כלכלה קיינסיאנית כמדיניות כלכלית לאומה. פעילות חשובה נוספת של המועצה בתקופת המיתון הייתה האצת תוכניות עבודות ציבוריות, הקלת אשראי, והפחתת מיסים.

חוק המפרי-הוקינס משנת 1978 קובע כי כל ממשל חייב לשאוף לתעסוקה מלאה ויציבות מחירים סבירה בתוך פרק זמן מסוים. הדבר הופך את הדוח השנתי של המועצה לפוליטי מטבעו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]