מועצת העיתונות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצת העיתונות בישראל
לוגו מועצת העיתונות בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא חנן מלצר
תקופת הפעילות 1963–הווה (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moaza.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.

הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.

נשיא המועצה המכהן הוא המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס חנן מלצר. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.

במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה[1] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".

מטרות מועצת העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
  • הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
  • שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
  • קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
  • נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.

מבנה ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות המועצה הם:

  • המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים. מאז הקמת הארגון, במטרה לשמור על איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים, נקבעה חלוקה פנימית של חברי המועצה, לפיה 40% מהחברים יהיו נציגי ציבור, 30% יהיו נציגי העיתונאים ו-30% נציגי מו"לים. עם זאת, בעשור השני של המאה-21 ישנה מחלוקת במליאה עד כמה האיזון נשמר בפועל[2][3].
  • הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
  • הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא.
  • בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.

כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.

נשיאי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין שם דיוקן תקופת כהונה
1 זאב שרף Zeev Sherf.jpg 19631965
2 יצחק אולשן Yitzhak Olshan22.jpg 19651972
3 יהושע רוטנשטרייך 19741988
4 יצחק זמיר Yitzhak Zamir2012-1.jpg 19881991
5 חיים צדוק Haim Yosef Zadok.jpg 19931999
6 מרדכי קרמניצר Motta110x165.jpg 20002003
7 דליה דורנר DalyaDorner2010.JPG 20062021
8 חנן מלצר HANAN MELCER.jpg 2021–מכהן

מנכ"לי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יולי 2016 ועד פברואר 2021 כיהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה[4].

בית הדין לאתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.

לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.

בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.

הגופים החברים במועצת העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:

שם הגוף סמליל סוג
הארץ Haaretz.svg עיתון
ישראל היום Israel Hayom.svg עיתון
תאגיד השידור הישראלי, "כאן" Kan logo full text.svg טלוויזיה ורדיו
החדשות 12 Ch12news il.svg טלוויזיה
קבוצת מעריב
Maariv.svg
גלי צה"ל GaltzLogo.svg רדיו
משפחה Mishpaha.jpg עיתון
חרדים 10 לוגו חרדים 10.jpg אתר אינטרנט
עניין מרכזי אתר אינטרנט
כאן נעים אתר אינטרנט
מגפון ניוז לוגו מגפון.jpg אתר אינטרנט
שקוף Shakuf - Logo.png אתר אינטרנט
ברנז'ה ניוז חדשות באר שבע אתר אינטרנט
Jewish Business News אתר אינטרנט
העוקץ אתר אינטרנט
אגודת העיתונאים ירושלים
אגודת העיתונאים תל אביב
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

גופים שפרשו מהמועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה הגופים שפרשו ממועצת העיתונות בישראל.

שם הגוף סמליל סוג תאריך פרישה מהמועצה
גלובס Globes logo.svg עיתון 15 בדצמבר 2020
ארגון העיתונאים בישראל לוגו ארגון העיתונאים.png ארגון עובדים 21 בפברואר 2022

בעקבות ניסיון כושל לבצע שינוי באופן ההתנהלות של המועצה[5] וחילוקי דעות לגבי המשך פעילותה, החליטה הנהלת גלובס ב-15/12/2020 לפרוש מחברותה המועצה[6].

בעקבות סירובו של השופט חנן מלצר לפרוש מנשיאות מועצת העיתונות, לאחר שנתמנה ליו"ר חברת הביטוח מגדל והבעת אמון של המועצה בו, החליט ארגון העיתונאים ב-21 בפברואר 2022 לפרוש מהמועצה.[7]

החלטות עקרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
  • בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
  • בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
  • בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
  • באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[8].
  • בדצמבר 2020 דחתה המועצה הצעת החלטה לשינוי באופן פעילותה[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים חיצוניים של גופים החברים במועצה ללא ערך בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]