הסנאט (מצרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים

במצרים, הסנאט (לשעבר מועצת השורא, בערבית مجلس الشورى בתעתיק לעברית מַגְלֵס א-שוּרא) הייתה המועצה המייעצת לנשיא מצרים ותפקדה כבית עליון כחלק מהפרלמנט המצרי ב-5 ביולי 2013 פורקה המועצה, אך שוחזרה כתוצאה ממשאל העם במצרים בשנת 2019.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת השורא הוקמה בשנת 1980 באמצעות תיקון חוקתי. המועצה הורכבה מ-264 חברים מתוכם 176 חברים נבחרו ישירות על ידי הציבור כחלק מהבחירות ו-88 מונו באופן אישי על ידי נשיא הרפובליקה לתקופה של כ-6 שנים. אך כל 3 שנים חצי מחברי המועצה התחלפו.

במשך השנים עלה לדיון ציבורי דבר חוקיות המועצה והדבר גרם לדיון משפטי בנוגע לחוקתיות של מועצת השורא, הדיון המרכזי בנוגע למועצת השורא היה אמור להתקיים ב-2 בדצמבר 2012 על ידי בית המשפט החוקתי הגבוהה אשר היה אמור להכריז אם לבטל את המועצה או להכשיר את הקמתה, אך בית המשפט דחה את פסק הדין בתגובה למחאות ההמוניות כנגד צעדיו של הנשיא מורסי לאחר פיטורי התובע הכללי, זאת לאחר ההכרזה החוקתית של הנשיא מוחמד מורסי שפורסמה בנובמבר 2012 אשר מונעת את פירוקה של מועצת השורא על ידי הרשות השופטת, בכך מנע מורסי מבית המשפט לבטל את המעמד של מועצת השורא. בית המשפט החוקתי הגבוהה החליט להפנות את התביעה לבית הנציבות של המדינה, שהוא המועצה המייעצת והסמכות הבכירה של בית המשפט החוקתי הגבוה. ב-15 בינואר 2013 מועצת המנהלים של בית הנציבות החלה לבחון את התביעה, ב-10 בפברואר 2013 לאחר שעורכי דין הגישו את המסמכים הדרושים, מועצת המנהלים יצרה דו"ח על המעמד החוקי של חוק הבחירות והחוקית של מועצת השורא. הדו"ח התקבל ב-22 באפריל 2013. ההחלטה הסופית של בית הנציבות היא שהקמתה של מועצת השורא היא בניגוד לחוקה. ביולי 2013 במקביל לההפיכה הצבאית התפטרו 30 חברים ממועצת השורא, ב-5 ביולי 2013 פורקה מועצת השורא ובוטל הבית העליון בפרלמנט.

מבנה המועצה וסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת השורא מנתה כ-264 חברים, שני שלישים (176) מהם נבחרו בהצבעה ישירה, והשליש הנותר מונה על ידי נשיא הרפובליקה. על מחצית מכל החברים נדרש להיות חקלאים או עובדים.

תנאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונתה של מועצת השורא הייתה שש שנים. עם זאת בחירות מחודשות ומינוי של 50% מכלל החברים נדרשו כל שלוש שנים, ובחירה מחדש ומינוי מחדש היו אפשריים עבור אותם חברים שתוקף חבורתם פג.

החוקה סיפקה ערבויות רבות להגנה על המועצה, ובכלל זה:

  • המועצה לא יכלה להתבטל אלא על ידי צו נשיאותי ורק במקרה של צורך.
  • לחברי המועצה הייתה חסינות פרלמנטרית.

קריטריונים ותנאי סף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוק, כל מועמד שרצה להיבחר למועצת השורא היה צריך לעמוד בתנאים הבאים:

  • להחזיק באזרחות המצרית, כמו גם להיות בנו או בתו של אזרח מצרי.
  • להיות בן או בת 35 שנים לפחות ברגע הבחירה או המינוי.
  • סיימו שירות צבאי או קיבלו פטור מהם.
  • חבר מועצת השורא נבחר ברוב מוחלט של קולות תקפים שהוטלו בבחירות.

סמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שסמכויותיה של מועצת השורא לא היו נרחבות או יעילות כמו של אספת העם, סמכות השיפוט שלה, כפי שנקבע בסעיפים (194) ו-(195) של חוקת 1971(אנ') ו-2012, מכסה את הסמכות של מה שנחוץ כדי לשמר את העקרונות של מהפכת 23 ביולי ו-15 במאי 1971 המהפכה המתקנת שביצע אנואר סאדאת. מועצת השורא פועלת על פי (סעיף 195):

על המועצה לאשרר :

  • חוקת חוק לתיקון.

כל אמנות או הסכמים המשפיעים על שלמותה הטריטוריאלית של מצרים או על ריבונותה.

  • במקרה של חילוקי דעות עם אספת העם, תוקם ועדה משולבת המורכבת משני יושבי הבתים העליון והתחתון ושבעה חברים מכל בית. הצעת החוק תיבחן מחדש בשני הבתים, אם עדיין לא יגעו הצדדים להסכמות, הנושא ישוב לדיון במפגש משותף של שני הבתים עד אשר יצליחו להגיע להצהרה משותפת.

המועצה נחשבת לגוף מייעץ עבור:

  • טיוטות ותוכניות כלליות לפיתוח חברתי וכלכלי.
  • הצעות חוק שיוחסו למועצה על ידי נשיא הרפובליקה.
  • כל העניינים הנוגעים למדיניות הכללית של המדינה או לנושאים בינלאומיים, אשר רלוונטיים למועצת השורא אשר הופנו על ידי נשיא הרפובליקה.

במקרה זה, המועצה הגישה את החלטתה לנשיא ולאספת העם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]