מועצת השרים של איטליה

מועצת השרים של איטליה (באיטלקית: CdM, Consiglio dei Ministri), היא הגוף המבצע העיקרי של ממשלת איטליה. המועצה כוללת את נשיא המועצה, כל שרי הממשלה ותת-המזכיר לנשיא המועצה. סגני שרים (viceministri) ושרים זוטרים (sottosegretari) הם אמנם חלק מהממשלה, אך אינם חברים במועצת השרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של מועצת השרים מתוארכת לכתיבת "חוק אלברטין", על ידי ממלכת סרדיניה בשנת 1848. החוק, שהפך לאחר מכן לחוקה של ממלכת איטליה, לא צפה לעצמו ישיבות קולגאליות של שרים בודדים, אלא קיומם של שרים כראשי משרדיהם האחראים לפעילותם. מועצת השרים התפתחה לאחר מכן כאמנה חוקתית ומשרדו של נשיא המועצה עלה מהצורך בתיאום פעילותם של השרים הבודדים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד מועצת השרים מוסדר על ידי החוקה ומורכב מ:

נשיא מועצת השרים (תפקיד אותו ממלא ראש ממשלת איטליה), שהוא יו"ר המועצה והוא ממונה על ידי נשיא איטליה לאחר התייעצויות שלאחר הבחירות עם מנהיגי הקבוצות הפרלמנטריות, נשיאי הסנאט ובית הנבחרים, ונשיאי איטליה לשעבר. הם מאושרים על ידי הצעת אמון (הצבעה נומינלית) של שני בתי הפרלמנט לא יאוחר מעשרה ימים לאחר השבעת הממשלה לפי החוקה; אם בית אחד לא יעביר את ההצעה הנ"ל, על ראש הממשלה תוטל חובה חוקתית להתפטר כדי לאפשר לנשיא למצוא רוב חדש לתמיכה של ראש ממשלה אחר שימונה או לקרוא לבחירות חדשות.
השרים, שמונו על ידי נשיא איטליה, אך לבקשת ראש הממשלה; בחוקה, לנשיא יש את הכוח לפקפק בבחירתו של שר, אם יש יסוד להטיל ספק בכך. עד שלא יימצא הסכם, ראש המשרד המדובר לא ימונה.

כל סמכויות מועצת השרים מונחות בידי נשיא הרפובליקה עד שהשרים נכנסים לתפקידם.

רשימת החברים במועצת השרים של איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו.

נשיאות מועצת השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משרד	שם	מזכיר מועצת השרים
נשיאת מועצת השרים	ג'ורג'יה מלוני (מפלגת האחים של איטליה)	ריקארדו פרקארו (תנועת חמשת הכוכבים) מזכיר מועצת השרים אנדראה מרטלה (המפלגה הדמוקרטית) שליח לענייני פרסום מריו טורקו (תנועת חמשת הכוכבים) שליח לתוכניות והשקעות כלכליות

שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משרד		סגני שרים	תתי-מזכירים
המשרד לענייני חוץ ושיתוף פעולה בינלאומי	לואיג'י די מאיו (תנועת חמשת הכוכבים)	עמנואלה דל רה (תנועת חמשת הכוכבים) מרינה סרני (המפלגה הדמוקרטית)	מנילו די סטפנו (תנועת חמשת הכוכבים) ריקרדו מרלו (MAIE) איוואן סקלפרוטו (איטליה ויוה)
משרד הפנים	לוצ'יאנה למורג'זה (עצמאית)	ויטו קרימי (תנועת חמשת הכוכבים) מטאו מאורי (המפלגה הדמוקרטית)	קרלו סיביליה (תנועת חמשת הכוכבים) אקילה וריאטי (המפלגה הדמוקרטית)
משרד המשפטים	אלפונסו בונפדה (תנועת חמשת הכוכבים)	ללא הקצאה	ויטוריו פררסי (תנועת חמשת הכוכבים) אנדראה ג'ורג'יס (המפלגה הדמוקרטית)
משרד ההגנה	לורנצו גואריני (המפלגה הדמוקרטית)	ללא הקצאה	ג'וליו קלוויסי (המפלגה הדמוקרטית) אנג'לו טופלו (תנועת חמשת הכוכבים)
משרד הכלכלה והכספים	רוברטו גואלטיירי (המפלגה הדמוקרטית)	לאורה קסטלי (תנועת חמשת הכוכבים) אנטוניו מיסיאני (המפלגה הדמוקרטית)	פייר פאולו ברטה (המפלגה הדמוקרטית) מריה צ'צ'יליה גוארה (ארטיקולו אונו - ליברי א אוגואלי) אלסיו וילרוסה (תנועת חמשת הכוכבים)
המשרד להתפתחות כלכלית	סטפנו פטואנלי (תנועת חמשת הכוכבים)	סטפנו בופאני (תנועת חמשת הכוכבים)	מירלה לוצי (תנועת חמשת הכוכבים) ג'אן פאולו מנצלה (המפלגה הדמוקרטית) אלסיה מורני (המפלגה הדמוקרטית) אלסנדרה טודה (תנועת חמשת הכוכבים)
המשרד למדיניויות חקלאות, מזון ויערות	תרזה בלנובה (איטליה ויוה)	ללא הקצאה	ג'וזפה ל'אבאטה (תנועת חמשת הכוכבים)
משרד איכות הסביבה ושמירת הקרקע והים	סרג'יו קוסטה (עצמאי)	ללא הקצאה	רוברטו מורסוט (המפלגה הדמוקרטית)
משרד התשתיות והתחבורה	פאולה דה מיקלי (המפלגה הדמוקרטית)	ג'ינקרלו קנצ'לרי (תנועת חמשת הכוכבים)	סלווטורה מרג'וטה (המפלגה הדמוקרטית) רוברטו טרוורסי (תנועת חמשת הכוכבים)
המשרד למדיניויות עבודה וחברה	נונציה קטלפו (תנועת חמשת הכוכבים)	ללא הקצאה	סטניסלאו די פיאצה (תנועת חמשת הכוכבים) פרנצ'סקנה פוגליסי (המפלגה הדמוקרטית)
משרד החינוך, האוניברסיטאות והמחקר	לורנצו פיורמונטי (תנועת חמשת הכוכבים)	אנה אשני (המפלגה הדמוקרטית)	לוצ'יה אצולינה (תנועת חמשת הכוכבים) ג'וזפה דה כריסטופרו (שמאל איטלקי)
המשרד לפעילויות ומורשת תרבותית	דריו פרנצ'סקיני (המפלגה הדמוקרטית)	ללא הקצאה	לורנצה בונקורסי (המפלגה הדמוקרטית) אנה לאורה אוריצ'ו (תנועת חמשת הכוכבים)
משרד הבריאות	רוברטו ספרנצה (ארטיקולו אונו)	פיירפאולו סילרי (תנועת חמשת הכוכבים)	סנדרה זמפה (המפלגה הדמוקרטית)

מחלקות של נשיאות המועצה - שרים ללא תיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד		תתי-מזכירים
המשרד ליחסים פרלמנטריים ולדמוקרטיה ישירה	פדריקו ד'אינ'ה (תנועת חמשת הכוכבים)	ג'ילוקה קסטלדי (תנועת חמשת הכוכבים) סימונה מלפצי (המפלגה הדמוקרטית)
המשרד לחדשות טכנולוגית ולדיגיטאציה	פאולה פיסאנו (תנועת חמשת הכוכבים)	ללא הקצאה
המשרד למנהל ציבורי	פביאנה דדונה (תנועת חמשת הכוכבים)	ללא הקצאה
המשרד לעניינים אזוריים ולאוטונומיות	פרנצ'סקו בוצ'ה (המפלגה הדמוקרטית)	ללא הקצאה
המשרד לדרום איטליה וללכידות טריטוריאלית	ג'וזפה פרובנצאנו (המפלגה הדמוקרטית)	ללא הקצאה
המשרד לנוער ולספורט	וינצ'נזו ספדפורה (תנועת חמשת הכוכבים)	ללא הקצאה
המשרד למשפחה ולשוויון הזדמנויות	אלנה בונטי (איטליה ויוה)	ללא הקצאה
המשרד למאמצים אירופיים	וינצ'נזו אמדולה (המפלגה הדמוקרטית)	לאורה אגאה (תנועת חמשת הכוכבים)

חברים אפשריים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנשיאי אזורים בעלי חוק מיוחד (סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה, ואל ד'אוסטה, פריולי-ונציה ג'וליה), הזכות להשתתף בישיבות מועצת השרים בנושאים הרלוונטיים להם (להבדיל מנושאים כלליים המשותפים לכלל האזורים). לנשיאי אזורים אלה כוח להצבעה מייעצת בלבד, בעוד שלנשיא סיציליה כוח הצבעה מלאה ודרגת שר.

נשיאי אזורים בעלי חוק מיוחד
חבר
	נלו מוסומצ'י	נשיא סיציליה
	כריסטיאן סולינאס	נשיא סרדיניה
	אנטוניו פוסון	נשיא ואל ד'אוסטה
	מסימיליאנו פדריג'ה	נשיא פריולי-ונציה ג'וליה
	ארנו קומפטצ'ר	נשיא טרנטינו-אלטו אדיג'ה