מורטזה מוטהרי
 | |
| לידה |
31 בינואר 1919 פַרימָאן, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
1 במאי 1979 (בגיל 60) טהראן, איראן |
| מקום קבורה |
מקדש פאטמה מעצומה |
| מדינה |
איראן הקאג'ארית, המדינה האימפריאלית של איראן, איראן |
| מקום מגורים | |
| השכלה |
חווזה עלמיה בקום |
| מפלגה |
מפלגת הקואליציה האיסלאמית, אגודת אנשי הדת הלוחמים |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| ילדים |
עלי מוטהארי |
| מספר ילדים |
7 |
| חתימה |
 |
  | |
מורטזה מוטהרי (בפרסית: مرتضی مطهری; 31 בינואר 1919 – 1 במאי 1979) היה תאולוג, פילוסוף ופוליטיקאי איראני, שנחשב לאחד האידאולוגים המרכזיים והמשפיעים ביותר של המהפכה האסלאמית באיראן.[1] מוטהרי היה תלמידו המקורב של רוחאללה ח'ומייני ושימש כפרופסור בפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת טהראן.[2] הגותו התמקדה בשילוב בין פילוסופיה אסלאמית מסורתית לבין מענה לאתגרי המודרנה, והוא נודע במיוחד בשל ספריו העוסקים במעמד האישה באסלאם ובסוגיית החיג'אב.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטהרי נולד בפרימאן שבמחוז ח'וראסאן למשפחה דתית.[4] הוא החל את לימודיו הדתיים במשהד ובהמשך עבר לעיר קום, שם למד תחת חסותם של גדולי המלומדים השיעים, ובהם האייתוללה בורוג'רדי והאייתוללה ח'ומייני.[5] מוטהרי העמיק בלימודי פילוסופיה אסלאמית, מיסטיקה (ערפאן) ומשפט אסלאמי (פיקה), והפך לאחד המרצים הבולטים בסמינרים הדתיים.[6]
קריירה אקדמית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 עבר מוטהרי לטהראן והחל ללמד באוניברסיטת טהראן.[2] הוא היה דמות מפתח בגישור על הפער בין המעמד המשכיל המודרני לבין הממסד הדתי המסורתי.[7] מוטהרי היה שותף להקמת מוסד "חוסנייה ארשאד" (Hosseiniye Ershad), מרכז דתי ותרבותי שנועד למשוך את בני מעמד הביניים המשכיל ולהציג פרשנות מודרנית ורדיקלית לאסלאם השיעי.[7]
הגותו ומעמדו האידאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמד האישה והחיג'אב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטהרי הקדיש חלק ניכר מעבודתו לניתוח מעמד האישה באסלאם מנקודת מבט משפטית ופילוסופית.[3] בספרו "מערכת זכויות האישה באסלאם" (Nezam-e Huquq-e Zan dar Islam), הוא טען כי האסלאם מעניק לנשים זכויות שוות אך לא זהות לאלו של הגברים, בהתאם למה שהוא כינה "הבדלים טבעיים" בין המינים.[8] הוא יצא נגד התפיסה המערבית של שחרור האישה, אותה ראה כהפיכת האישה לאובייקט מיני וסחורה תרבותית.[9]
בספרו "סוגיית החיג'אב" (Mas’aleh-e Hejab), הגן מוטהרי על חובת עטיית הרעלה ככלי לשמירה על צניעותה וכבודה של האישה וכאמצעי למניעת "פטישיזציה ציבורית" של הגוף הנשי.[10] לדידו, החיג'אב אינו כלי לדיכוי אלא אמצעי המאפשר לאישה להשתתף בחברה מבלי להיות חשופה להטרדות וליצרים גבריים בלתי מרוסנים.[9]
התנגדות למודרניזציה פהלווית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטהרי היה מבקר חריף של תהליכי המערביזציה והחילון שהוביל משטר השאה פהלווי.[11] הוא הביע בוז כלפי ה"נשים המודרניות החילוניות" של טהראן, וראה בשימוש שלהן במוצרי קוסמטיקה ובאופנה מערבית עדות לקלות דעת ולהתבטלות בפני האימפריאליזם התרבותי.[12] הגותו שימשה בסיס אידאולוגי למדיניות ה"רעלה מחדש" (Reveiling) שנאכפה לאחר המהפכה.[13]
המהפכה האסלאמית ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידו במהפכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטהרי היה דמות מרכזית במועצת המהפכה האסלאמית ופעל לביצור מעמדו של ח'ומייני כמנהיג הבלתי מעורער של התנועה המהפכנית.[14] הוא נחשב לקול המתון והאינטלקטואלי בקרב אנשי הדת, כזה המסוגל להשיב לטענות המרקסיסטיות והחילוניות שרווחו בקרב הסטודנטים באותה תקופה.[7]
ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 במאי 1979, חודשים ספורים בלבד לאחר ניצחון המהפכה, נורה מוטהרי למוות בטהראן על ידי חבר בקבוצת פורקאן (Forqan), ארגון טרור אסלאמי קיצוני שהתנגד לשלטון הממסד הדתי.[15] הקבוצה האשימה את הממסד הדתי בבגידה בעקרונות המהפכה ומוטהרי נבחר כמטרה בשל קרבתו לח'ומייני ומעמדו כמעצב מדיניות.[16] ח'ומייני ספד לו באופן אישי וכינה אותו "פרי חיי" ו"עמוד התווך של האסלאם".[17]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטהרי נחשב עד היום לאחד ההוגים החשובים ביותר של הרפובליקה האסלאמית.[1] יום מותו מצוין באיראן כ"יום המורה", כהוקרה על תרומתו לחינוך ולהגות האסלאמית.[1] כתביו מהווים חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות באיראן, והגותו ממשיכה להוות את הבסיס התאורטי למדיניות המגדר והחברה של המשטר האיראני.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Milani, Abbas (2008). Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979. Syracuse University Press.
- Sedghi, Hamideh (2007). Women and Politics in Iran: Veiling, Unveiling, and Reveiling. Cambridge University Press.
- Motahhari, Morteza (1974). The System of Women's Rights in Islam. Tehran: Ziba.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 811.
- 1 2 Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 792.
- 1 2 3 Sedghi, Hamideh (2007). "Women and Politics in Iran: Veiling, Unveiling, and Reveiling". Cambridge: Cambridge University Press, p. 193.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 359.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 353.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 916.
- 1 2 3 Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 817.
- ↑ Motahhari, Morteza (1974). "Nezam-e Huquq-e Zan dar Islam". Tehran: Ziba.
- 1 2 Lewis, Franklin & Yazdanfar, Farzin (1996). "In A Voice Of Their Own: A Collection Of Stories By Iranian Women Written Since The Revolution Of 1979". Costa Mesa: Mazda Publishers, p. xiii.
- ↑ Motahhari, Morteza (1986). "Mas’aleh-e Hejab". Tehran: Sadra.
- ↑ Afary, Janet (2018). "Critical Theory and the Politics of Lipstick in the Middle East". Critical Research on Religion, p. 9.
- ↑ Afary, Janet (2018). "Critical Theory and the Politics of Lipstick in the Middle East". Critical Research on Religion, p. 10.
- ↑ Sedghi, Hamideh (2007). "Women and Politics in Iran: Veiling, Unveiling, and Reveiling". Cambridge: Cambridge University Press, p. 211.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 365.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 450.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 450, 482.
- ↑ Milani, Abbas (2008). "Eminent Persians: the men and women who made modern Iran, 1941-1979". New York: Syracuse University Press, p. 350.