מוריס אנדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוריס אנדרה ב-1969

מוריס אנדרה (צרפתית: Maurice André, נולד ב-21 במאי 1933) הוא חצוצרן צרפתי, פעיל בתחום המוזיקה הקלאסית המערבית.

אנדרה נולד באלה שבהרי סבן, צרפת, למשפחת כורים. אביו היה מוזיקאי חובב.

מוריס למד לנגן בחצוצרה אצל חבר של אביו, שהציע לשלוח אותו לקונסרבטוריון. כדי להתקבל לקונסרבטוריון ללא שכר לימוד, הצטרף לתזמורת צבאית. כבר אחרי שישה חודשי לימודים בקונסרבטוריון, זכה בפעם הראשונה בפרס.

מורו בקונסרבטוריון, מתוסכל משגיאותיו, סילק אותו ואמר לו לחזור אחרי שיצטיין בנגינתו. כעבור שבועות אחדים ניגן, ללא שגיאה אחת, את כל ארבעה-עשר האטיודים שבספר הלימוד של ז'אן-בטיסט ארבאן[1].

מוריס אנדרה זכה בתחרות הבינלאומית בז'נבה בשנת 1955 ובתחרות הבינלאומית במינכן בשנת 1963. לפרסום בינלאומי הגיע בשנות ה-60' וה-70' בשורה ארוכה של הקלטות ליצירות בארוק על חצוצרת פיקולו לחברת המורשת המוזיקלית ולחברות תקליטים אחרות. כיון שלא היה מוכן להגביל את עצמו לרפרטואר הבארוק הסטנדרטי, ביצע גם עיבודים רבים של יצירות לאבוב, חליל ואפילו לקול ולכלי קשת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steven Chenette (2001). ""It's My Greatest Joy" : An Interview with Maurice Andre". International Trumpet Guild 30: 08-19