מוריס אנדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוריס אנדרה
Maurice André
Maurice André (1969).jpg
לידה 21 במאי 1933
אלס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2012 (בגיל 78)
באיון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1955 - 25 בפברואר 2012 (כ־57 שנים)
עיסוק חצוצרן, מחנך מוזיקה, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חצוצרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI קלאסיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד
  • תחרות המוזיקה הבינלאומית של ז'נבה (1955) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.maurice-andre.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוריס אנדרהצרפתית: Maurice André;21 במאי 193325 בפברואר 2012) היה חצוצרן צרפתי, פעיל בתחום המוזיקה הקלאסית המערבית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה נולד באלה שבהרי סבן, צרפת, למשפחת כורים. אביו היה מוזיקאי חובב.

מוריס למד לנגן בחצוצרה אצל חבר של אביו, שהציע לשלוח אותו לקונסרבטוריון. כדי להתקבל לקונסרבטוריון ללא שכר לימוד, הצטרף לתזמורת צבאית. כבר אחרי שישה חודשי לימודים בקונסרבטוריון, זכה בפעם הראשונה בפרס.

מורו בקונסרבטוריון, מתוסכל משגיאותיו, סילק אותו ואמר לו לחזור אחרי שיצטיין בנגינתו. כעבור שבועות אחדים ניגן, ללא שגיאה אחת, את כל ארבעה-עשר האטיודים שבספר הלימוד של ז'אן-בטיסט ארבאן[1].

מוריס אנדרה זכה בתחרות הבינלאומית בז'נבה בשנת 1955 ובתחרות הבינלאומית במינכן בשנת 1963. לפרסום בינלאומי הגיע בשנות ה-60' וה-70' בשורה ארוכה של הקלטות ליצירות בארוק על חצוצרת פיקולו לחברת המורשת המוזיקלית ולחברות תקליטים אחרות. כיון שלא היה מוכן להגביל את עצמו לרפרטואר הבארוק הסטנדרטי, ביצע גם עיבודים רבים של יצירות לאבוב, חליל ואפילו לקול ולכלי קשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריס אנדרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steven Chenette (2001). ""It's My Greatest Joy" : An Interview with Maurice Andre". International Trumpet Guild 30: 08-19