מוריס בן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מוריס (משה שלמה) בן-שושן (נולד ב-1927 במרוקו)[1][דרוש מקור] הוא פעיל חברתי ופוליטיקאי ישראלי. בבחירות לכנסת הרביעית בשנת 1959 התמודד בראש רשימת "הבלתי תלויים", אשר לא עברה את אחוז החסימה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-שושן נולד בתאורירת, בצפון מזרח מרוקו, ילד חמישי להוריו יעקב (נרצח במרוקו ב-1967) וזוהרה (נפטרה ב-1943). אביו היה מעשירי הקהילה, סיטונאי למוצרי מכולת, ובעל חנויות. אחרי סיום לימודיו התיכוניים עסק בן-שושן במסחר ובחלפנות, והחל בפעילות ציונית. הוא סייע ליהודים לעזוב את מרוקו לאלג'יריה בדרכם לישראל, ורכש נשק להגנה עצמית.

בן-שושן עלה לישראל באוקטובר 1948, אחרי שהות של חודשים אחדים במרסיי, והיה מראשוני המתיישבים היהודים בעכו. הוא התגייס לפלמ"ח, לחם במסגרת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב בחודשים האחרונים של מלחמת העצמאות, והשתתף בכיבוש אילת. בהמשך שרותו היה מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גבעתי. אחרי שחרורו עבד שנים רבות כאח בבית החולים הפסיכיאטרי בעכו.

פעילות חברתית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-שושן היה יו"ר ועד עובדי בית החולים, חבר מועצת הפועלים, נציג עובדים בבית הדין האזורי לעבודה, סגן יו"ר הוועד הארצי של עובדי בתי החולים הממשלתיים, וחבר בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. במשך 48 שנה היה חבר מועצת עיריית עכו, ובמהלכן כיהן כסגן וממלא מקום ראש העירייה, יו"ר איגוד כיבוי אש גליל מערבי, וחבר הנהלת המתנ"סים בעיר. מאז 1992 הוא עומד בראש האגודה למען הקשיש עכו.

בבחירות לכנסת הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת הרביעית ב-1959 עמד בן שושן בראש רשימת "הבלתי תלויים",[2] רשימה עדתית שהוקמה ונתמכה על ידי מפ"ם כמה חודשים אחרי אירועי ואדי סאליב. בראיון ל"מעריב" בשנת 1961 סיפר כי הוא עצמו לא הצביע עבור רשימתו, אלא עבור מפ"ם.[3] הרשימה קיבלה 0.2% מקולות הבוחרים ולא עברה את אחוז החסימה.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-שושן נישא ב-1945 למזל (פורטונה) כהן (19311998), והוא אב לשלושה - שושנה (נולדה במרוקו ב-1948), יעקב (נולד ב-1951) ודני (נולד ב-1954).

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוריס בן שושן ואילן שטייר, ממרוקו לעכו ומה שביניהן - מוריס בן-שושן, סיפור חיים (ירושלים: עושים היסטוריה, 2010)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מקורות אחדים ב-1925
  2. ^ רשימת המתמודדים של "הבלתי תלויים" לכנסת ה-4
  3. ^ הממורמר חדל להתמרמר, מעריב, 16 ביוני 1961.
  4. ^ תוצאות הבחירות לכנסת ה-4 באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה