מוריס האלבווקס
 | |
| לידה |
11 במרץ 1877 ריימס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1945 (בגיל 68) בוכנוואלד, גרמניה הנאצית |
| מקום לימודים |
אקול נורמל סופרייר, agrégation de philosophie, אוניברסיטת גטינגן, סורבון |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
Slobodan S. Zarkovich |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, סוציולוגיה |
| עיסוק |
סוציולוג, פרופסור, פילוסוף, פסיכולוג, סטטיסטיקאי |
| מדינה |
צרפת |
| פרסים והוקרה |
מדליית הרזיסטנס (10 בנובמבר 1955) פרס מונטיון - מדע (1925) Prix Fabien (1939) מוות למען צרפת אביר בלגיון הכבוד |
| צאצאים |
Francis Halbwachs, Pierre Halbwachs |
  | |
מוריס האלבווקס (צרפתית: Maurice Halbwachs; בהגייה צרפתית: mɔˈʁis ˈalbvaks; 11 במרץ 1877 – 16 במרץ 1945) היה פילוסוף וסוציולוג צרפתי אשר פיתח את מושג הזיכרון הקולקטיבי.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוריס הלבווקס נולד בריימס, ולמד ב"אקול נורמל סופרייר" בפריז, אחד ממוריו בפילוסופיה היה אנרי ברגסון, שהשפיע עליו מאוד. נסע לגרמניה ב-1904, שם למד באוניברסיטת גטינגן, ועבד בקיטלוג כתבי-יד של לייבניץ. בשנת 1905, חזר לצרפת ופגש את אמיל דורקהיים, והחל להתעניין בסוציולוגיה. בשנת 1909 הוא חזר לגרמניה ולמד מרקסיזם וכלכלה בברלין.
במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד במשרד המלחמה. לאחר המלחמה, כיהן כפרופסור לסוציולוגיה ופדגוגיה באוניברסיטת שטרסבורג. היה פרופסור אורח כשנה באוניברסיטת שיקגו, בשנת 1935, התמנה לפרופסור בסוציולוגיה בסורבון; היה שותף למחקרים עם מרסל מוס ושימש עורך ה-Annales de Sociologie, כתב העת, שהיה יורשו של L'Année Sociologique.
הלבוואקס היה ידוע בדעותיו הסוציאליסטיות, בתפיסת עולמו ובביקורתו ההומניסטית על תהליכים חברתיים הקשורים במודרניזציה, וכמו כן, בהתנגדותו ללאומנות ולפאשיזם. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, במלחמת העולם השנייה, הוא נעצר על ידי הגסטפו, וגורש למחנה הריכוז בוכנוואלד בגרמניה, שם נפטר מדיזנטריה בשנת 1945.
משנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבווקס פיתח את התפיסה כי זיכרון משותף של קבוצה, או חברה, לגבי עברה ההיסטורי עשוי להיות יזום ומתוכנן על ידי אליטות מנהיגות, בעלות משאבים מסוגים שונים. הזיכרון הקולקטיבי הוא במידה רבה תלוי המנהיגות או המנהיגים של חברה מסוימת, ומושפע מכללי המוסדות והמסגרות שלה. התודעה של הפרט לגבי העבר ההיסטורי של החברה אליה הוא משתייך, מוזן בדרך כלל מהזיכרון הקולקטיבי, וללא מודעות מלאה לכך.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Les cadres sociaux de la mémoire, 1935, 1952
- Le calcul des probabilités à la portée de tous, 1924
- La Classe ouvrière et les niveaux de la vie, 1970
- Esquisse d’une psychologie des classes sociales, 1955
- Leibniz, 1907
- Memorie di Terrasanta, 1988
- Morphologie sociale, 1938, 1970
- Population and society; introduction to social morphology, 1960
- Sources of religious sentiment, 1962
- La topographie légendaire des Évangiles en Terre Sainte :étude de mémoire collective, 1941
