מוריס שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס שוורץ
לידה 18 ביוני 1890
סודילקוב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1960 (בגיל 69)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אברהם משה שוורץ
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1910–1953 (כ־43 שנים)
בת זוג

1) אווה רפאלו

2) אנה בורדופסקי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריס שוורץ (נולד בשם אברהם משה שוורץ, באנגלית: Maurice Schwartz;‏ 18 ביוני 1890 – 10 במאי 1960) היה שחקן, במאי ותסריטאי יהודי-אמריקני יליד רוסיה, מגדולי התיאטרון והקולנוע בשפת היידיש. מנהל "תיאטרון היידיש האמנותי" בניו יורק, אותו ייסד ב-1918. שוורץ שיחק גם בשפה האנגלית.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ נולד בסודילקוב, עיירה קטנה בתחום המושב (כיום באוקראינה) למשפחה יהודית[1]. אביו היה יצחק שוורץ, אשר עבד כסוחר דגנים ותבואה, ואימו רויזע שוורץ[2]. למוישה היו שני אחים ושלוש אחיות[3]. בדומה למשפחות רבות, משפחת שוורץ החליטה להגר לארצות הברית בדירוג בכדי לשפר את מצבם הכלכלי. בשנת 1898 יצחק שוורץ היגר לארצות הברית עם שלוש בנותיו המתבגרות, כדי להתחיל חיים חדשים בניו יורק, ולחסוך כסף לטובת סידור הגירתם של אשתו ושלושת בניהם הקטנים העירה[2][3].

שנה לאחר מכן שלח יצחק לאשתו ובניו כרטיסים לנסיעה. הם הגיעו עד ליברפול, ומשם היו אמורים להפליג לארצות הברית, אך הופרדו. רויזע נאלצה להמשיך ללא משה. חסר כל ידע בשפה האנגלית, הצליח הילד לעשות דרכו ללונדון, שם התגורר שנתיים והצליח לשרוד בעזרת זרים. בשנת 1901 אביו איתר אותו, והם הגיעו יחד לניו יורק כאשר אברהם משה היה בן 12[3].

כששב לחיק משפחתו בלואר איסט סייד שבניו יורק, החליט הנער לאמץ את השם המאונגלז "מוריס". אביו רשם אותו לבית הספר "ברון דה הירש", שיועד למהגרים יהודים מזרח-אירופאים. לאחר הלימודים עבד בסדנת מחזור הסחבות הקטנה של אביו. אחד מדודיו חשף אותו לסצנת התיאטרון היידי בניו יורק. שוורץ העריץ את השחקנים דוד קסלר ויעקב אדלר. הוא החל לקרוא בהרחבה, בייחוד מחזות קלאסיים של מחזאים כמו ויליאם שייקספיר והנריק איבסן[4].

מכיוון שאביו המסורתי התנגד לשאיפתו לעסוק במשחק, שוורץ עזב את הבית ועבד במגוון עבודות מזדמנות כדי לפרנס את עצמו, עד שלבסוף מצא עבודה כשחקן. הוא הצטרף ללהקות תיאטרון שונות, כולל אחת שערכה סיבוב הופעות במערב התיכון. עד מהרה חתם על חוזה עם תיאטרון גרין סטריט של מייקל טומשבסקי בפילדלפיה[5].

חיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ היה נשוי לזמן קצר לאווה רפאלו, זמרת קונטרה אלט ילידת סינסינטי, אותה פגש במהלך סיבוב הופעות עם להקת שחקנים נודדים. השניים התגרשו בשנת 1911, והוא שב לניו יורק. אווה ואחותה הגדולה קלרה רפאלו היו שחקניות בתיאטרון היידיש. לאחר הגירושין התחתנה אווה עם הנרי (צבי הירש) פישמן, שחקן יידי אחר.

בשנת 1914 התחתן שוורץ עם אנה בורדופסקי, צעירה בת 24 מברסט-ליטובסק שבבלארוס, ששהתה בארצות הברית כעשור. היא הועסקה גם כן בתיאטרון היידיש של קסלר. היא הפכה לשותפתו העסקית של שוורץ ועזרה בניהול התיאטרון. השניים נשארו נשואים עד למותו של שוורץ.

בשנת 1947 אימצו בני הזוג שני ילדים ניצולי שואה מפולין, משה ופני אנגלנדר, בני 9 ו-8, שהוחבאו בזמן המלחמה על ידי משפחות נוצריות בבלגיה. ההורים המאמצים שינו את שמותיהם למרווין וריסה[6][7].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ החל לשחק בגיל צעיר, ועבד במשך שש שנים במקומות ובחברות שונות מחוץ לניו יורק: פילדלפיה והמערב התיכון. בשנת 1911 הועסק בחברה בתיאטרון השדרה השנייה של דוד קסלר[8]. בשנת 1913 התקבל לאיגוד השחקנים העבריים, לאחר שנאלץ לעבור מבחן במה פעמיים ולהתחבב על אברהם קאהאן, עורכו רב-ההשפעה של העיתון היהודי "פארווערטס"[5].

בשנת 1918 ייסד שוורץ את "תיאטרון היידיש האמנותי". הוא חכר לצורך כך את מבנה תיאטרון האירווינג פלייס, בשכונת יוניון סקוור בניו יורק[9][10]. הוא שאף ליצור "תיאטרון לעם" שיציג קלאסיקות, וישפר את תדמיתו הבידורית הזולה של התיאטרון היידי[11]. שוורץ אף הקים בית-ספר למשחק שהיה מסונף למוסד, בו השקיע רבות מזמנו בטיפוח שחקנים צעירים[8].

"התיאטרון האמנותי היידי" פעל במשך יותר משלושה עשורים, עד שנת 1950[2], והציג רפרטואר מתחלף של מאה וחמישים הצגות, יידיות וזרות, החל מעבודותיו של שלום עליכם ועד יצירות של ויליאם שייקספיר[12]. שוורץ ערך עם התיאטרון סיבוב הופעות באירופה בשנת 1924, ואחד בנוסף בדרום אמריקה בשנת 1929[8].

תיאטרון היידיש האמנותי בניו יורק

תפקידי המשחק המוערכים ביותר של שוורץ היו רבי מלך, במחזה "יושֶה עגל" (בתרגום לאנגלית: The sinner) מאת ישראל יהושע זינגר; לוקה, במחזה "בשפל" מאת מקסים גורקי; אוסוולד במחזה "רוחות" מאת הנריק איבסן; שיילוק במחזה "הסוחר מוונציה", מאת וויליאם שייקספיר, שהוצג בתיאטרון הארמון[8], ואת התפקיד הראשי במחזה "המלך ליר". בתקופה בה הופיע בסרט האידי "דוד משה", בשנת 1932, הוא נחשב ל"גדול שחקני היידיש" ובעידן זה כונה גם "אוליבייה של בימת היידיש"[13].

בשנות ה-30, בעת שאוכלוסיית המהגרים היהודים הלכה ונטמעה, קהלו של התיאטרון היידי פחת בעקביות[8]". שוורץ הופיע גם בשפה האנגלית בברודוויי ובמקומות נוספים. בשנת 1928 הוא הופיע בברודוויי בהצגות "רביזור" ו"אנאתמה"[8]. בין השנים 1931-1952 הופיע בארבע הפקות תיאטרון ברודוויי בניו יורק שאת חלקן הפיק בעצמו, וכן הפיק הצגות נוספות[14]. לדוגמה, בשנת 1931 הופיע בברודוויי בתיאטרון ברחוב 49 במחזה האקספרסיוניסטי מאת ארנסט טולר "צחוק מדמם" (הינקמן) באנגלית (Bloody Laughter-Hinkemann)[8] שתורגם ליידיש כ"הצחוק האדום"[15]. המחזה, שנעשה ברוח האקספרסיוניזם הגרמני ועסק במלחמת העולם הראשונה, זכה לתגובה פושרת מהקהל[15]. בהמשך הגיע שוורץ למדינת ישראל הצעירה והופיע על בימותיה.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט "לבבות שבורים"

עם הצלחתו כשחקן, שוורץ הגיע גם להוליווד, והופיע בסרט האילם הראשון שלו בשנת 1910. בין 1910 ל-1953 הוא הופיע ביותר מ-20 סרטים, כאשר מרביתם היו אילמים[16]. בנוסף הוא כתב, הפיק וביים מספר סרטים[16].

בין תפקידיו המרכזיים היו בסרטים "לבבות שבורים" (1926), "דוד משה" (1932), "טוביה" (1939), "שליחות למוסקבה" (1943), וחבר הסנהדרין עזרא המייעץ להורדוס אנטיפס בדרמה המקראית "שולמית" (1953).

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ נפטר מהתקף לב בבית החולים בלינסון פ"ת, ישראל[2]. הוא אושפז חודש לפני כן ועבר מספר התקפים עד פטירתו. הוא נקבר בחלקת תיאטרון היידיש בבית הקברות מאונט היברון, בשכונת פלאשינג שברובע קווינס בעיר ניו יורק.

פילמוגרפיה (נבחרים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד הערות
1924 יזכור לייבקה
1926 לבבות שבורים[17][18] בנימין רזנוב
1932 דוד משה משה
1936 האיש שמאחורי המסיכה המאסטר
1939 טוביה החולב טוביה
1943 שליחות למוסקבה דוקטור בוטקין
1951 ציפור גן העדן הקהונה
1953 סלומה עזרא
1953 עבדי בבל דניאל הנביא תפקיד אחרון בסרט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריס שוורץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zalmen Zylbercweig, Jacob Mestel, Idisher aḳṭyoren yunyon (U.S.), Leḳsiḳon fun Yidishn ṭeaṭer, Nyu Yorḳ : Elisheva, 1931
  2. ^ 1 2 3 4 Times, Special to The New York (1960-05-11). "Maurice Schwartz, Actor, Dead; Founder of Yiddish Art Theatre; Genre's Leading Figure Was Noted for Broad StyleuSet Up Company in Israel". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-04.
  3. ^ 1 2 3 מרטין בוריס, Martin Boris, Chap. One, Once a Kingdom: The Life of Maurice Schwartz and the Yiddish Art Theatre, www.museumoffamilyhistory.com
  4. ^ mschwartz/ok/ch01-03, www.museumoffamilyhistory.com
  5. ^ 1 2 mschwartz/ok/ch04-07, www.museumoffamilyhistory.com
  6. ^ My Father, Maurice Schwartz, www.museumoffamilyhistory.com
  7. ^ "2 WAR ORPHANS ARRIVE; Polish Boy and Girl Adopted by Maurice Schwartz". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1947-10-18. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-05.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "ART AND MR. SCHWARTZ; MAURICE SCHWARTZ AND THE STRENUOUS LIFE". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1931-12-20. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-05.
  9. ^ "GERMAN DRAMA TO MOVE.; Irving Place Theatre Will Be Yiddish Playhouse After May 1". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1918-02-14. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-05.
  10. ^ Marsha Bryan Edelman, Discovering Jewish Music, Jewish Publication Society, 2007-03-01, ISBN 978-0-8276-1027-9. (באנגלית)
  11. ^ "Yiddish Art Theatre", Der Tog, March 2, 1918
  12. ^ Shepard, Richard F. "Schwartz, Maurice." Encyclopaedia Judaica. 2nd ed. Macmillan Reference USA, 2007. Vol. 18, pp. 186-187. Retrieved via Gale Books database, May 21, 2020. Also available online via Encyclopedia.com.
  13. ^ Maslin, Janet (1991-11-21). "Review/Film; Maurice Schwartz in Yiddish Drama". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-05.
  14. ^ Maurice Schwartz – Broadway Cast & Staff | IBDB, www.ibdb.com
  15. ^ 1 2 Peter Bauland, The hooded eagle; modern German drama on the New York stage, Syracuse, N.Y.] Syracuse University Press, 1968
  16. ^ 1 2 Maurice Schwartz, IMDb
  17. ^ Schulman, Elias, and Marc Miller. "Libin, Z." Encyclopaedia Judaica. 2nd ed. Macmillan Reference USA, 2007. Vol. 12, pp. 782-783. Retrieved via Gale Books database, May 21, 2020. Also available online via Encyclopedia.com. ^
  18. ^ Stefan Kanfer, Stardust Lost: The Triumph, Tragedy, and Mishugas of the Yiddish Theater in America, Vintage Books, 2007, ISBN 978-1-4000-7803-5. (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוריס_שוורץ&oldid=36745414"