מוריץ סילאשי
 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1854 מזסילאש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1905 (בגיל 50) קלוז'-נאפוקה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Sonnenfeld Móric |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| תפקיד |
פרופסור |
  | |
מוריץ סילאשי (במקור עד 1881 זוננפלד,[1] בהונגרית: Szilasi Móric; מזסילאש, 20 באוקטובר 1854 – קלוז', 15 במאי 1905) היה דוקטור לפילוסופיה יהודי-הונגרי, פילולוג קלאסי, בלשן, מומחה לשפות פינו-אוגריות, פרופסור באוניברסיטה, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1902).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריץ סילאשי סיים את לימודיו התיכוניים בווספרם ובסקשפהרוואר, את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בודפשט (ביום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד) כתלמידו של יוז'ף בודנץ, ואחר כך במשך שנה למד בלשנות שפות הודו-אירופיות ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטאות בגרמניה. כשחזר להונגריה הפך למורה בתיכון למשך תקופה ארוכה ברובע 7 בבודפשט. לאחר הקמת מכללת אטווש יוז'ף, הוא הפך למורה בכיר של הסטודנטים לשפות במכללה ונבחר גם לחבר בוועדת הבלשנות של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1881 שינה את שם משפחתו זוננפלד לסילאשי. בינתיים הוא התוודע לבלשן גאבור סרוואש, שהשפיע גם על התפתחותו המדעית. הוא נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ב־9 במאי 1902. ב-13 ביולי 1903 מונה לפרופסור מן המניין לבלשנות הונגרית ולבלשנות השוואתית באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה, שם לימד ובשנים 1905–1906 נבחר לדיקן הפקולטה לפילוסופיה. הוא היה חבר בוועדה הלאומית לבחינות מורים בבית הספר התיכון, מורה במכון להכשרת מורים בתיכון, וחבר נספח של האגודה הפינית-אוגרית בהלסינקי.
מאמריו הופיעו, בין השאר:
- בכתב העת (University of Philology (1880
- במשמר השפה ההונגרית (משנת 1884, 1886, 1890)
- במערכת מאדיאר הירלפ (1891). המקרה של השפה הלטינית,
- בפרסומים לשוניים (1893, 1894, 1895)
- היסטוריה של הבלשנות הפינית,
- דוגמאות לשינוי צלילים וחלקי לשון באנגלית, 1896
- קומפוזיציות שם עצם פיניות-אוגריות, 1898-1901
- השוואה פינית-אוגרית-טורקית. 1903
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריץ סילאשי נולד במשפחה יהודית כאחד מילדיהם של הסוחר ליפוט זוננפלד ושל רֵזִי אַבֶּלֶס.[2] ילדיו היו: הפילוסוף וילמוש סילאשי, בשקה סילאשי, קלרה סילאשי, נונוש סילאשי, פרנץ סילאשי (עורך דין), בורישקה סילאשי, ינה סילאשי (רופא).
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיו העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1. Görögök története. Irta Curtius Ernő [Ernst Curtius], ford. a IV. kötetet. Budapest, 1880. (A Magyar Tudományos Akadémia Könyvkiadó Vállalata).
- 2. Életrajzok Plutarchosból. Görögből ford. Budapest, 1880. Két kötet. (Ifjúsági Iratok Tára IX., X.).
- 3. Latin nyelvtan és szótár. A gymnasium I. és II. oszt. számára. Budapest, 1887. (Fináczy Ernő- és Kiáltosy Józseffel).
- 4. Latin olvasó- és gyakorló könyv. A gymnasium I. és II. oszt. számára. Budapest, 1887. (Fináczy- és Kiáltosyval).
- 5. Praeparatio Horatius válogatott ódáihoz. Budapest, 1890–91. (Latin Praeparatiok 3., 4., 7.).
- 6. Szemelvények Thukydidesből. Ford. Budapest, 1891. (Középiskolai Könyvek Tára III. 2. kiadás. Budapest, 1899. Két térképpel).
- 7. Kombinált műveltető és mozzanatos igeképzés. Budapest, 1894.
- 8. Vogul szójegyzék. Budapest, 1896. (Különny. a Nyelvtud. Közleményekből).
- 9. Római élet Cicero korában. Irta Church J. A., angolból ford. Budapest, 1902. Két rész. (Ifjúsági Iratok Tára VI. és Magyar Könyvtár 306., 307.).
- 10. Cornelius Nepos válogatott fejezetei. A gymnasium III. oszt. számára, szerk. és magyarázta. Budapest, 1901.
- 11. Cseremiz-szótár. (Vocabularium Ceremissicum). Genetz Arvid közreműködésével szerk. Budapest, 1901. (Különny. a Nyelvtudományi Közleményekből. Ugor Füzetek 13.).
- 12. Emlékbeszéd Halász Ignácz lev. tag felett. Budapest, 1903. (Emlékbeszédek XI. 11.).
- 13. Adalékok a finn-ugor palatalis mássalhangzók történetéhez. Székfoglaló értekezés. Budapest, 1904. (Értekezések a nyelv- és széptud. köréből XVIII. 8.).
- 14. A nyelvtörténeti szótárról I. Budapest, 1905.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים 1909.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. אגנש קניירש. 1969
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929 גישה מקוונת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1881. évi 60104. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1881. év 22. oldal 42. sor.
- ^ "Magyarországi egyetemi tanárok életrajzi adattára 1848–1944 I. Zsidó és zsidó származású egyetemi tanárok" (PDF). Eötvös Loránd Tudományegyetem. ELTE Eötvös Kiadó. 2012.