מורסה של אחורי הלוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מורסה של אחורי הלוע
סיווג
 ‑ ICD-10 J39.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 764421 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D017703
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צילום רנטגן המדגים נפיחות של הרקמה הרכה בחלקו האחורי של הלוע

מורסה של אחורי הלוע (בלועזית: אַבְצֶס רֶטרוֹפָרינְגיאלי) היא מורסה הממוקמת ברקמה הנמצאת בגב הלוע, אחורית לחלל הפרינגיאלי, ונפוצה בעיקר בקרב ילדים. קשה לזהות מורסות של אחורי הלוע בבדיקה פיזיקלית בלבד, מכיוון שהם מופיעים בעיקר ברקמות עמוקות. מחלה זו נדירה יחסית ולכן היא לרוב לא מופיע בראש האבחנות המוקדמות הניתנות לילדים הסובלים מקישיון עורף, אי-שקט, קושי בבליעה וסימפטומים נוספים. אבחנה מוקדמת היא המפתח לטיפול, בעוד שעיכוב באבחון ובמתן הטיפול עלול להוביל למוות. החלל הפראפרינגיאלי מקושר לחלל הרטרופרינגיאלי, לכן זיהום הנמצא בחלל הרטרופרינגיאלי יכול להתקדם מטה מאחורי הושט ולהגיע לבינה (מדיאסטינום). מורסה של אחורי הלוע יכולה להופיע גם אצל מבוגרים בכל גיל. מורסה של אחורי הלוע יכולה לגרום לחסימה של דרכי האוויר ולספסיס - שניהם מצבים מסכני חיים. הקושי בזיהוי מוקדם גורם פעמים רבות להתפתחות המחלה עד כדי חנק ומוות.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטומים יכולים לכלול קשיון עורף, כאב בצוואר בעת מישוש (יכול להופיע גם בקדמת הצוואר ובאזור הגרגרת), אי שקט, קושי בבליעה, חום, סטרידור, ריור, שיעול נבחני או בלוטות לימפה נפוחות בצוואר. כל שילוב של הסימפטומים האלו צריך להעלות חשד למורסה של אחורי הלוע.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורסה של אחורי הלוע נגרמת לרוב מזיהום חיידקי שמקורו בחלל האף, שקדים, סינוסים, אדנואיד, והאוזן התיכונה. כל זיהום בדרכי האוויר העליונות יכול להוות גורם. מורסה של אחורי הלוע יכולה גם להיגרם כתוצאה מזיהום ישיר עקב פגיעה חודרת מגוף זר. היא יכול להיות קשור לתחלואה אצל ילדים קטנים שלא שומרים על היגיינת שיניים נאותה.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

CT היא הבדיקה הדפיניטיבית לאבחון מורסה של אחורי הלוע. צילום רנטגן של הצוואר מראה ב-80% מהמקרים נפיחות של החלל הרטרופרינגיאלי. אם הנפיחות של החלל הרטרופרינגיאלי גדולה ביותר מחצי מגודל חוליה C2, היא יכולה להעיד על מורסה של אחורי הלוע.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במורסה של אחורי הלוע דורש לרוב התערבות כירורגית. ניתוח שקדים לעיתים הכרחי כדי להגיע למורסה לצורך ניקוז, והתוצאה של הליך זה היא לרוב חיובית. הניתוח אצל מטופלים מבוגרים מתבצע לעיתים בהרדמה לא כללית, מכוון שישנו חשש שהמורסה תיקרע בעת ביצוע אינטובציה למטופל ומוגלה תישאף לריאות. המקרים מסובכים, תתבצע טרכיאוטומיה דחופה כדי להימנע מחסימה של דרכי האוויר העליונות כתוצאה מבצקת בצוואר. מינון גבוה של אנטיביוטיקה ניתן למטופלים דרך הוריד כדי להשתלט על הזיהום ולהקטין את גודל המורסה לפני הניתוח. מורסה של אחורי הלוע כרונית היא לרוב משנית לשחפת והטיפול הדרוש לחולה הוא נגד שחפת בהקדם האפשרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מורסה של אחורי הלוע בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.