מור סגפי

מור סגפי
Szegfi Mór Mihály
לידה	5 במרץ 1825; שומוג'סיל, הונגריה
פטירה	28 באוגוסט 1896 (בגיל 71); טאב, הונגריה
מדינה	הונגריה
בן או בת זוג	Emília Kánya

מור מיהאי סגפי (בהונגרית: Szegfi Mór Mihály; שומוג'סיל, 5 במרץ 1825 – טאב, 28 באוגוסט 1896) היה אחד מ"צעירי מרץ" שהשתתפו בהכנת מהפכת 1848 בהונגריה, יהודי-הונגרי סופר, עיתונאי, מורה, מזכיר לשכת שר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגפי, שנולד במשפחה יהודית ענייה בכפר קטן בדרום טרנסדנוביה למד בפראג ובברלין. בהיותו סטודנט עני פירנס את עצמו ממתן שיעורים פרטיים ומכתיבה. אחרי חזרתו הביתה לממלכת הונגריה, עד שנת 1848 היה מזכיר "האגודה היהודית להפצת השפה ההונגרית" (בקרב היהודים שדיברו אז בעיקר גרמנית ויידיש) בעיר פשט. הוא בלט בתקופה זו גם ביצירותיו הפואטיות בנושאים עממיים. סגפי שירת בתותחנים במהלך מהפיכת 1848 בהונגריה שמכונה שם "מלחמת העצמאות". הוא הועלה לדרגת קפטן בשל אומץ לבו בקרב סנט-טמאש. אחר כך נפצע והפך למזכיר של ברטלן סמרה (Szemere Bertalan) שהיה פוליטיקאי הונגרי, חבר פרלמנט, סופר, משפטן, שר הפנים של הממשלה ההונגרית האחראית הראשונה, ואחר כך ראש הממשלה השני של ממלכת הונגריה במהלך המהפכה ומלחמת העצמאות בשנים 1848-1849). אחרי כישלון המהפיכה וכניעת הצבא ההונגרי בווילאגוש הוא הסתתר תחילה ואחר כך ברח. הוא עבד בעיתונים בברלין, בפריז ובלונדון, והתפרנס שוב גם ממתן שיעורים פרטיים. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 זכה בתפקיד תחילה כמנסח ולאחר מכן כמזכיר במשרד המסחר, אך העדיף ללמד. הוא עשה תעודת הוראה ולימד בגימנסיה הריאלית הראשית תחילה בלבוצ'ה ולאחר מכן בקושיצה. (אז שניהם בתחומי ממלכת הונגריה). הוא פרש לגמלאות בשנת 1886 והתגורר ברייקה עם משפחתו.

סגפי כתב שירים ופרוזה בכתבי עת לספרות יפה כבר לפני מהפיכת 1848 בהונגריה. יחד עם קארוי הוגו הוא היה בין חלוצי הספרות היפה (הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19) היהודים-הונגרים המוקדמים ביותר, אך קארוי הוגו היה בינלאומיסט בעוד מור סגפי היה פטריות נלהב. הוא התבטא נגד האנטישמיות של כמה מחבריו הסופרים (תמונות החיים, 1846), כתב סיפורים קצרים אופנתיים להגנת היהודים (כמו, כאמור, בתמונות החיים, 1846–1847) ובשירתו הודה בהכרה עצמית במוצאו (אני יהודי). באגודת אדה הורן פרסם את לוח השנה היהודי הראשון בשפה ההונגרית (1848). ביצירותיו הנרטיביות המאוחרות יותר הוא פנה בעניין רב לחייהם של האיכרים ההונגרים.

הוא כתב שירים, סיפורים קצרים ומאמרים ב:

תמונות מהחיים Életképek) (1847-1846)),
לוח השנה היהודי Zsidó Naptár) (1848))
מגזין האופנה (1847–1848) (Pesti Divatlap)
שליח הגברות (Hölgyfutár‏ (1853–1857))
היכל האופנה (1853) (Divatcsarnok)
הדת (1855 תרגומים) (Religió)
עיתון המשפחה (1856) (Családi Lapok)
עלון הספרות היפה (1857–1858) (Szépirodalmi Közlöny)
בעלון בית הספר התיכון הממלכתי לבוצ'ה (1877).
בית ההורים ובית הספר (1877) (A szülei ház és az iskola)

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח השנה והשנתון היהודי-הונגרי הראשון. (פורסם על ידי אגודת פשט, שהפיצה את השפה ההונגרית בקרב היהודים בהונגריה, בשנת 1848)
טבלת הטיות הפעלים הונגרי.Verzeichniss der ungarischen Beifügungen. פשט, 1853.
צרות קטנות, דאגות גדולות. תמונות רומן. פשט, 1856.
השכן השלישי. רומן עם. פשט, 1857. שני כרכים. (פסטר לויד 86
פלאי העולם. פשט, 1857.
למעלה ולמטה. רוֹמן. פשט, 1872. ארבעה כרכים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy). Budapest: Hornyánszky. 1909.
Pintér Jenő: A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés I–VIII. Budapest: A Magyar Irodalomtörténeti Társaság Kiadása. 1930–1941. → elektronikus elérhetőség, 6. kötet, A novella és regény fejlődése c. fejezet.
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. מור סגפי
Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. [2]