לדלג לתוכן

הרפובליקה הדרום-אפריקאית

(הופנה מהדף מושבת טרנסוואל)
הרפובליקה הדרום-אפריקאית
Zuid-Afrikaansche Republiek
דגלסמל
הרפובליקה הדרום-אפריקאית ב-1890 (באדום)
המנון לאומי ההמנון הלאומי של טרנסוואל
ממשל
משטר רפובליקה דמוקרטית נשיאותית
ראש המדינה נשיא
שפה נפוצה הולנדית, אפריקאנס
עיר בירה פרטוריה 25°44′42″S 28°11′25″E / 25.74500°S 28.19028°E / -25.74500; 28.19028
רשות מחוקקת מועצת העם עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה עצמאות
תאריך 17 בינואר 1852
פירוק מלחמת הבורים השנייה
תאריך 31 במאי 1902
ישות קודמת הרפובליקה החדשה
הרפובליקה הקטנה
ישות יורשת מושבת טרנסוואלמושבת טרנסוואל מושבת טרנסוואל
שליטים בולטים מרטינוס פרטוריוס
פול קרוגר
שטח בעבר 1870 – כ-192,000[1] קמ"ר
אוכלוסייה בעבר 1870 – כ-120,000[1] לבנים
דמוגרפיה
דת הכנסייה הרפורמית ההולנדית
כלכלה
מטבע פאונד הרפובליקה הדרום-אפריקאית‏ (£)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרפובליקה הדרום-אפריקאיתהולנדית: Zuid-Afrikaansche Republiek, או בקיצור ה-ZAR, באפריקאנס: Suid-Afrikaanse Republiek), ידועה גם בשם רפובליקת טרנסוואל, הייתה מדינה עצמאית שהתקיימה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 בשטחי דרום אפריקה של ימינו.

רפובליקת טרנסוואל השתרעה על פני קרוב למאתיים אלף קילומטרים בחלקה הצפוני של דרום אפריקה המודרנית, מעברו הצפוני של נהר נהר הוואל, כאשר מעבר לו מדרום שכנה מדינת אורנג' החופשית. ממזרח היא קיימה גבול ארוך עם מוזמביק הפורטוגזית, ומצפון וממערב עם מושבת רודזיה הבריטית. בנוסף היו לרפובליקה הדרום-אפריקאית גבולות מצומצים יחסית עם שתי מושבות בריטיות נוספות: בדרום מערב עם מושבת הכף ובדרום מזרח עם מושבת נטאל. בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה הייתה פרטוריה, הממוקמת בדרום המדינה, על אם הדרך לכיוון בלומפונטיין. בנוסף לפרטוריה הבירה, במהלך יובל שנות קיומה הקימו בה תושביה למעלה משמונים עיירות וכפרים, כשהגדולה מכולם הייתה העיר יוהנסבורג, אשר בשנותיה המאוחרות של הרפובליקה אף האפילה על פרטוריה. בשיאה, לקראת סוף המאה ה-19, התגוררו ברפובליקה הדרום-אפריקאית קרוב ל-300 אלף תושבים. אוכלוסיית הרפובליקה כללה בעיקר חברת איכרים כפרית, דוברת הולנדית ואפריקאנס, שמרנית ונוצרית פרוטסטנטית. הרפובליקה הדרום-אפריקאית קיימה פוליטיקה פנימית המבוססת על משטר רפובליקני דמוקרטי, לרבות מערכות בחירות סדירות ומערכת משפט מרובדת. היה לה מטבע משלה, צבא עצמאי ומוסדות תרבות; מערכות חינוך ובריאות; רשת מסילות רכבת וכיוצא באלו.

למרות התפתחותה המהירה בעשורים הראשונים לקיומה, היא הייתה רחוקה מלהוות תחרות לעושרה ועוצמתה של האימפריה הבריטית, אשר שלטה ברודזיה הכף ונטאל הסמוכות. על רקע מאבקים טריטוריאליים שונים עם האימפריה ידעו היחסים בין המדינות מתיחות מתמדת, אשר הגיעה לשיאה עם פרוץ מלחמת הבורים. בסוף מלחמה זו, בשנת 1902, הרפובליקה הדרום-אפריקאית הובסה וחדלה מלהתקיים. בניגוד ליחסיה עם בריטניה, יחסיה עם מדינות כמו הולנד - מדינת האם שלה, מדינת אורנג' החופשית - מדינה אחות שלה, וגרמניה - היריבה הראשית של הבריטים באזור, היו טובים בדרך כלל והיוו כר פורה לשיתוף פעולה.

לאחר קיצה של המדינה, הקימה האימפריה הבריטית על חורבותיה את מושבת טרנסוואל, אשר התקיימה עד שנת 1910. באותה השנה, עם הקמת איחוד דרום אפריקה שטחי הרפובליקה הדרום-אפריקאית שולבו באיחוד תחת פרובינציית טרנסוואל. עם נפילת האפרטהייד בשנת 1994 שטחי פרובינציית טרנסוואל הפכו לפרובינציות לימפופו, מפומלנגה וחאוטנג, כמו גם לחלקים משטחי הפרובינציה הצפון-מערבית וקוואזולו-נטאל.

רפובליקה בורית עצמאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת הבורים

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 החל גל נדודים גדול של משפחות מתיישבים בורים ממושבת הכף (בקצה הדרומי של יבשת אפריקה) צפונה לעומק היבשת, על רקע חיכוכים עם השלטון הבריטי במושבה. הבורים חיפשו אחר שטחים חופשיים משלטון בריטי, בהם יוכלו להתיישב ולקיים את אורח חייהם המסורתי של עבודת אדמה ואמונה בתנ"ך. עם מציאת השטחים המתאימים, הצליחו ללא קושי להביס את שרידי שבטי הילידים שישבו במקום, ולהתיישב בו. ב-1852 הגיעו כמה אלפי משפחות בוריות להסכם עם השלטון הבריטי על הכרה בעצמאותו של האזור שמצפון לנהר ואל, שטח שנקרא טרנסוואל (= מעבר לוואל). במקביל, הכירו הבריטים בעצמאות האזור שבין הנהרות ואל ואורנג', שם הוקמה מדינת אורנג' החופשית.

ב-1856 הכריזו הבורים על שטח טרנסוואל כרפובליקה, בשם הרפובליקה הדרום אפריקניתהולנדית: Zuid-Afrikaansche Republiek - ZAR, שם שאין לבלבל בינו לבין רפובליקת דרום אפריקה - היא מדינת דרום אפריקה המודרנית). כבירת המדינה הוכרזה העיר פרטוריה.

הרפובליקה הדרום אפריקנית נהנתה מעצמאות במשך שני עשורים, עד שב-1877 הכריזה האימפריה הבריטית על סיפוח טרנסוואל, בעילה הרשמית של הגנת הבורים מפני ממלכת הזולו ההולכת ומתעצמת, עם צבאה החזק באזור. הבורים סירבו לראות בסיפוח הבריטי ישועה, והתמרדו. ב-16 בדצמבר 1880 הכריז המנהיג הבורי פול קרוגר על עצמאותה המחודשת של הרפובליקה הדרום אפריקנית, דבר שנתן את האות לפרוץ "מלחמת העצמאות של טרנסוואל", הידועה גם כ"מלחמת הבורים הראשונה". לאחר מספר חודשי לחימה הצליחו כוחות הקומנדו של הבורים הנחושים להביס את הצבא הבריטי האימפריאלי. ב-1881 נחתמה "אמנת פרטוריה" המכירה בשלטונם העצמי של הבורים, וב-1884 אושררה עצמאותם ב"אמנת לונדון", המכירה בעצמאות הרפובליקה הדרום אפריקנית, עם הסדרים הנותנים לבריטים שליטה מסוימת בכלכלה וביחסי החוץ של המדינה.

ב-1886 התגלו מרבצי הזהב הגדולים והעשירים בעולם בשטח טרנסוואל, באזור אגן ויטווטרסראנד שמדרום לפרטוריה. הבהלה לזהב החלה, עם רבבות מהגרים הזורמים לאזור ביניהם מתיישבים בריטים ממושבת הכף, פועלים שחורים מבין ילידי האזור, וכן מהגרים רבים מאירופה. במרכז שונית הזהב פרצה וצמחה במהירות העיר יוהנסבורג, שאוכלסה בעיקר במהגרים זרים שבמהרה עברו במספרם את מספר הבורים המקומיים. חילוקי הדעות והחיכוכים בין השלטונות הבוריים ובין התושבים הזרים (ובעיקר הקבוצה הדומיננטית של בעלי זיכיונות הכריה הבריטים) לא איחרו לבוא, ושימשו עילה לבריטים לנסות שוב להשתלט על שטחי הבורים ולספחם לאימפריה בטרם יעשו זאת אימפריות אירופיות אחרות. לאחר שנכשלו כל המאמצים הדיפלומטים למנעה, פרצה ב-1899 מלחמת הבורים השנייה, בה נלחמו זו לצד זו טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית נגד האימפריה הבריטית.

הבריטים הגיעו הפעם מוכנים יותר למערכה, לאחר גיוס כוחות נרחב מכל רחבי האימפריה. לאחר חודשים אחדים של הצלחות צבאיות לבורים גברה העוצמה האימפריאלית, הבורים ניגפו ושטחיהם נכבשו על ידי הבריטים. מלחמת הגרילה שניסתה האוכלוסייה הכבושה לנהל כנגד הכובש הבריטי דוכאה ביד חזקה, תוך שימוש בטקטיקת אדמה חרוכה ומאסר אוכלוסייה אזרחית במחנות ריכוז. בתום המלחמה בשנת 1902 נותרה אדמת טרנסוואל חרוכה וחרבה, ואוכלוסייתה מובסת ומושפלת. הבריטים לקחו על עצמם את פיצוי האוכלוסייה ושיקום הכלכלה, בעיקר תעשיית המכרות.

מושבת הטרנסוואל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושבת הטרנסוואל
Transvaal Colony
דגל
ממשל
משטר קולוניה בריטית
שפה נפוצה הולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות מחוקקת מועצת העם עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה מלחמת הבורים השנייה
תאריך 31 במאי 1902
פירוק איחוד דרום אפריקה
תאריך 31 במאי 1910
ישות קודמת Klein Vrystaat עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות יורשת דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) איחוד דרום אפריקה
(טרנסוואל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשי המושבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושלי המושבה
מלך שם כהונה
אדוארד השביעי
1
אלפרד מילנר
Alfred Milner
1902–1905
2
ויליאם פאלמר
William Palmer
1905–1910
ראשי ממשלת המושבה
תמונה שם כהונה שנות חיים מקום לידה
1
לואי בותה
Louis Botha
1907–1910
(3 שנים)
1862–1919
(מת בגיל 57)
גרייטאון, מושבת נטאלמושבת נטאל מושבת נטאל
השתייכות מפלגתית:      מפלגת העם

התפלגות גזעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות גזעיות באוכלוסיית הרפובליקה הדרום-אפריקאית (1904)[2]
שחורים 937,127 73.79%
לבנים 297,277 23.40%
צבעוניים 24,226 1.907%
אסייתים 11,321 0.89%
סה"כ 1,269,951 100%
הנתונים מתייחסים למפקד האוכלוסין הבריטי שנערך בשטח הרפובליקה כשנתיים לאחר קיצה.

התפלגות דתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות דתיות ברפובליקה הדרום-אפריקאית (1904)[2]
דתות אפריקניות עממיות 867,389 68.3%
פרוטסטנטים 374,676 29.5%
       הכנסייה הרפורמית ההולנדית 157,540 12.4%
       הכנסייה האנגליקנית 80,915 6.4%
       הכנסייה המתודיסטית 58,460 4.6%
       הכנסייה הלותרנית 29,945 2.6%
       הכנסייה הפרסביטריאנית 21,015 1.7%
קתולים 18,458 1.5%
אחר 9,428 0.7%

ערים, עיירות וכפרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת מסילות הרכבת ברפובליקות האפריקאנריות עם מעברן לשלטון בריטי בראשית המאה ה-20
רחוב ראשי ביוהנסבורג בשנת 1899
רחוב ראשי בפרטוריה בשנת 1899
מתקנים תעשייתיים בסמוך לפרטוריה בשנת 1899
ערים, עיירות וכפרים ברפובליקה הדרום-אפריקאית
שם בשפת המקור שנת הקמה מחוז
קלרקסדורפ
Klerksdorp
1837 פוצ'פסטרום
פוצ'פסטרום
Potchefstroom
1838 פוצ'פסטרום
ליידנבורג
Lydenburg
1849 ליידנבורג
חרוט מריקו
Groot Marico
1850 מריקו
רסטנבורג
Rustenburg
1851 רסטנבורג
מאפיקנג
Mahikeng
1852 מריקו
ורייהייד
Vryheid
1853 ורייהייד
לונבורג
Luneburg
1854 אוטרכט
פרטוריה
Pretoria
1855 פרטוריה
קרונדאל
Kroondal
1858 רסטנבורג
וואקרסטרום
Wakkerstroom
1859 וואקרסטרום
קריסיאסמיר
Chrissiesmeer
1860 ארמלו
בלומהוף
Bloemhof
1864 בלומהוף
מידלבורג
Middelburg
1864 מידלבורג
ביתאנייה
Bethanie
1864 רסטנבורג
מודימולה
Modimolle
1866 וואטרברג
זירוסט
Zeerust
1867 מריקו
הואדספרוט
Hoedspruit
1869 ליידנבורג
צ'ריסטינה
Christiania
1870 בלומהוף
מריקנה
Marikana
1870 רסטנבורג
ליכטנבורג
Lichtenburg
1873 ליכטנבורג
פילגרימס רסט
Pilgrim's Rest
1873 ליידנבורג
ווארמבאד
Warmbad
1873 וואטרברג
סוורטרוכנס
Swartruggens
1875 מריקו
אוטוסהופ
Ottoshoop
1876 מריקו
סטראנדרטון
Standerton
1878 סטראנדרטון
ארמלו
Ermelo
1880 ארמלו
פולקשרוסט
Volksrust
1881 וואקרסטרום
פיט רטיף
Piet Retief
1882 פיט רטיף
דולסטרום
Dullstroom
1883 מידלבורג
קרולינה
Carolina
1883 ארמלו
אוטרכט
Utrecht
1884 אוטרכט
ברברטון
Barberton
1884 ליידנבורג
בושבאקרידג'
Bushbuckridge
1884 ליידנבורג
יוריקה סיטי
Eureka City
1885 ליידנבורג
שטיינשדורפ
Steynsdorp
1885 ליידנבורג
פרדריקסטאד
Frederikstad
1885 פוצ'פסטרום
אמסטרדם
Amsterdam
1886 ארמלו
היידלברג
Heidelberg
1886 היידלברג
ונטרסדורפ
Ventersdorp
1886 פוצ'פסטרום
האנרסטבורג
Haenertsburg
1886 זאוטפאנסברג
פיטרסבורג
Pietersburg
1886 זאוטפאנסברג
יוהנסבורג
Johannesburg
1886 היידלברג
רוזנקאל
Roossenekal
1886 מידלבורג
בוקסבורג
Boksburg
1887 היידלברג
אלסבורג
Elsburg
1887 היידלברג
וונטרסקרון
Venterskroon
1887 פוצ'פסטרום
סמיתסדרופ החדשה
Nuwe Smitsdorp
1887 זאוטפאנסברג
קרוגרסדורפ
Krugersdorp
1887 היידלברג
פאולפיטרסבורג
Paulpietersburg
1888 ורייהייד
אמרספורט
Amersfoort
1888 וואקרסטרום
שווייצר-רנקה
Schweizer-Reneke
1888 בלומהוף
ללידסדורפ
Leydsdorp
1890 זאוטפאנסברג
בוכום
Bochum
1890 וואטרברג
בלפסט
Belfast
1890 מידלבורג
וויטבאנק
Witbank
1890 פרטוריה
ראנדפונטיין
Randfontein
1890 פוצ'פסטרום
מיירטון
Meyerton
1891 היידלברג
וולמאראנסטאד
Wolmaransstad
1891 ליכטנבורג
נלספרייט
Nelspruit
1891 ליידנבורג
פריניחינג
Vereeniging
1892 היידלברג
וואטרפאל בופן
Waterval Boven
1894 ליידנבורג
פיירוויו
FairView
1895 ליידנבורג
ביתאל
Bethal
1898 סטראנדרטון
טריקהארדט
Trichardt
1899 סטראנדרטון

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת הרפובליקה הדרום-אפריקאית ומדינת אורנג' החופשית. בתחומי הרפובליקה הדרום-אפריקאית (החלק העליון של המפה, מסומנת בגבולות ירוקים), אפשר לראות את מחוזותיה השונים (לחצו להגדלה).

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 חולקה הרפובליקה הדרום-אפריקאית ל-17 מחוזות מנהליים.

מחוזות הרפובליקה הדרום-אפריקאית[3]
שם בשפת המקור בירה
1
פרטוריה
Pretoria
פרטוריה
2
פוצ'פסטרום
Potchefstroom
פוצ'פסטרום
3
רסטנבורג
Rustenburg
רסטנבורג
4
וואטרברג
Waterberg
ווארמבאד
5
זאוטפאנסברג
Zoutpansberg
פיטרסבורג
6
ליידנבורג
Lydenburg
ליידנבורג
7
מידלבורג
Middelburg
מידלבורג
8
היידלברג
Heidelberg
היידלברג
9
וואקרסטרום
Wakkerstroom
וואקרסטרום
10
פיט רטיף
Piet Retief
פיט רטיף
11
אוטרכט
Utrecht
אוטרכט
12
בלומהוף
Bloemhof
בלומהוף
13
מריקו
Marico
חרוט מריקו
14
ליכטנבורג
Lichtenburg
ליכטנבורג
15
סטראנדרטון
Standerton
סטראנדרטון
16
ארמלו
Ermelo
ארמלו
17
ורייהייד
Vryheid
ורייהייד

רשויות השלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצת העם, פרטוריה, הפרלמנט של הרפובליקה הדרום-אפריקאית

במידה רבה המשטר ברפובליקה הדרום-אפריקאית היה נשיאותי, היות שנשיא הרפובליקה היה למוסד החשוב והסמכותי ביותר בפוליטיקה המקומית. אחת לחמש שנים נערכו בחירות ישירות לנשיאות וכך יכלו בעלי זכות ההצבעה ברפובליקה להשפיע על עיצוב עתידם. הנשיא היה ראש הרשות המבצעת. חברי ממשלתו, אשר נקראו חברי "הוועד המנהל" (Uitvoerende Raad), מונו על ידיו אך הם דרשו את אישור הפרלמנט, "מועצת העם" (Volksraad). מועצת העם נבחרה בתורה לתקופת כהונה של כארבע שנים בדרך כלל, באופן דומה לבחירות לנשיאות. מלבד תפקידה בבקרה על הממשלה, היא עסקה גם בחקיקה, כיאה לכל פרלמנט. בעלי זכות הבחירה בבחירות למועצה ולנשיאות היו אזרחים גברים מעל גיל 16, או מהגרים לבנים בעלי רכוש מעל גיל 30.[4]

מערכת המשפט של הרפובליקה כללה היררכיית ערכאות מסודרת כאשר בכל אחד מ-17 מחוזותיה עמד בית משפט מחוזי. בראשות כל בית משפט מחוזי עמדו בין ארבעה לשישה שופטים, כאשר שיטת השפיטה עשתה לרוב שימוש בחבר מושבעים. בראשות בתי המשפט המחוזיים, עמד בית המשפט העליון בפרטוריה, אשר כלל שלושה שופטים.[4]

נשיא הרפובליקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה שם כהונה שנות חיים מקום לידה
1
מרטינוס פרטוריוס
Marthinus Wessel Pretorius
1857–1860 (3 שנים) 1819–1901 (מת בגיל 82) גראף-ריינט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
2
סטפנוס סקומן
Stephanus Schoeman
1860–1862 (שנתיים) 1810–1890 (מת בגיל 80) אוודטסהורן, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
3
וילם קורנליס רנסבורג
Willem Cornelis van Rensburg
1862–1864 (שנתיים) 1818–1865 (מת בגיל 47) בופורט ווסט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
(1)
מרטינוס פרטוריוס (כהונה שנייה)
Marthinus Wessel Pretorius
1864–1871 (7 שנים) 1819–1901 (מת בגיל 82) גראף-ריינט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
4
תומאס פרנסיס בורחס
Thomas François Burgers
1872–1877 (5 שנים) 1834–1881 (מת בגיל 47) גראף-ריינט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
בין השנים 1877 ו-1881 הייתה הרפובליקה נתונה לכיבוש בריטי. בין השנים 1880 ו-1883 הנהיגו את המושבה במשותף על ידי טריומווירט שלושה
נשיאים במקביל: פול קרוגר, מרטינוס פרטוריוס ופיט יוברט.
-
פול קרוגר
Paulus "Paul" Kruger
1880–1883 (3 שנים) 1825–1904 (מת בגיל 79) וויטלסי, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
מרטינוס פרטוריוס (כהונה שלישית)
Marthinus Wessel Pretorius
1880–1883 (3 שנים) 1819–1901 (מת בגיל 82) גראף-ריינט, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
פיט יוברט
Petrus Jacobus Joubert
1880–1883 (3 שנים) 1834–1900 (מת בגיל 66) אוודטסהורן, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
(5)
פול קרוגר
Paulus "Paul" Kruger
1883–1900 (19 שנים) 1825–1904 (מת בגיל 79) וויטלסי, מושבת הכףמושבת הכף מושבת הכף הבריטית
7
שאלק וילם בורגר
Schalk Willem Burger
1900–1902 (שנתיים) 1852–1918 (מת בגיל 66) ליידנבורג, דרום אפריקהדרום אפריקה הרפובליקה הדרום-אפריקאית
השתייכות מפלגתית:      עצמאי

מערכות בחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות בשנת 1857 לא היו בחירות כלליות בהשתתפות הציבור, והצביעו בהם רק חברי הפרלמנט כאשר ניתנה להם האפשרות להצביע בעד או נגד מינויו של מרטינוס פרטוריוס לתפקיד. הבחירות בשנת 1863 נועדו להיות הבחירות הכלליות הראשונות ברפובליקה, אך עקב שיעור השתתפות נמוך במיוחד הן בוטלו, ועקב כך אורגנו בחירות חדשות עוד באותה השנה. בשני מערכות הבחירות של שנת 1863 זכה וילם קורנליס רנסבורג, אך זה הספיק לכהן בתפקידו פחות משנה, עד שהוקדמו הבחירות הבאות לשנת 1864, אז חזר פרטוריוס לתפקידו.

מערכות הבחירות לנשיאות הרפובליקה הדרום-אפריקאית
מועמד קולות %
בחירות 1857 (1)
בעד מרטינוס פרטוריוס 22
88.0
נגד מרטינוס פרטוריוס 3
12.0
סה"כ 25
100
בחירות 1863 (2)
וילם קורנליס רנסבורג 370
60.0
מרטינוס פרטוריוס 247
40.0
סה"כ 617
100
בחירות 1863 (3)
וילם קורנליס רנסבורג 1,106
50.9
מרטינוס פרטוריוס 1,065
49.1
סה"כ 2,171
100
בחירות 1864 (4)
מרטינוס פרטוריוס 1,519
57.6
וילם קורנליס רנסבורג 1,118
42.4
סה"כ 2,637
100
בחירות 1869 (5)
מרטינוס פרטוריוס 1,493
71.3
מרטינוס יאקובס פיליון 601
28.7
סה"כ 2,094
100
בחירות 1872 (6)
תומאס פרנסיס בורחס 2,964
88.4
ווילם רובינסון 388
11.6
סה"כ 3,352
100
בחירות 1883 (7)
פול קרוגר 3,431
74.5
פיט יוברט 1,171
25.5
סה"כ 4,602
100
בחירות 1888 (8)
פול קרוגר 4,483
84.3
פיט יוברט 834
15.7
סה"כ 5,317
100
בחירות 1893 (9)
פול קרוגר 7,911
52.2
פיט יוברט 7,246
47.8
סה"כ 15,157
100
בחירות 1898 (10)
פול קרוגר 12,858
86.5
פיט יוברט 2,001
13.5
סה"כ 14,859
100

המפקד הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא שם כהונה
(אין)
1
אנדריאס פרטוריוס
Andries Wilhelmus Pretorius
1851–1853 (שנתיים)
2
מרטינוס פרטוריוס
Marthinus Wessel Pretorius
1853–1857 (4 שנים)
פרטוריוס
3
סטפנוס סקומן
Stephanus Schoeman
1858–1860 (שנתיים)
סקומן
4
וילם קורנליס רנסבורג
Willem Cornelis van Rensburg
1860–1862 (שנתיים)
רוזנברג
5
מרטינוס סטיין
Martinus Theunis Steyn
1862–1863 (שנה)
פרטוריוס
6
פול קרוגר
Paulus "Paul" Kruger
1863–1873 (10 שנים)
בין השנים 1873 ו-1880 התפקיד בוטל, בין השאר עקב הכיבוש הבריטי של הרפובליקה.
קרוגר
7
פיט ג'וברט
Petrus Jacobus Joubert
1883–1900 (17 שנים)
בורגר
8
לואי בותה
Louis Botha
1900–1902 (שנתיים)

סמלים רשמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית אוסף בולים רשמי מהרפובליקה הדרום-אפריקאית
ערכים מורחבים – דגל הרפובליקה הדרום-אפריקאית, סמל הטרנסוואל, המנון הטרנסוואל
הדגל הלאומי הסמל הלאומי הסיכה הלאומית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Alexander Mackay (1870). Manual of modern geography, mathematical, physical, and political. p. 484.
  2. ^ 1 2 מפקד האוכלוסין הבריטי משנת 1904 במושבת טרנסוואל, דרך אנציקלופדיה בריטניקה מהדורת 1911
  3. ^ De Villiers, John (1896). The Transvaal. London: Chatto & Windus. p. 14.
  4. ^ 1 2 MCE van Schoor en Jan J van Rooyen, Republieke en Republikeine, Nasionale Boekhandel Bpk, 1960