מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני הקורא המודרני, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי. החיבור מתייחד בכך שנשמר בלשון מקורית - ככל שהמסורת יכלה להבטיח זאת - שאינה מובנת באופן טבעי לאדם מהעת החדשה, וכן הוא עוסק בנושאים רבים ומגוונים החובקים את כל רובדי החיים של האדם וממילא יוצרים השפעה ישירה ומעשית על חייו של הלומד.

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תלמוד, תלמוד בבלי, דרכי לימוד בתלמוד, פרשנות התלמוד הבבלי, דפוסי התלמוד

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד הוא ספר הנסוב סביב ששת סדרי משנה, ועל כן חלוקת התוכן שלו מקבילה לזו של המשנה - שישה "סדרים" העוסקים בתחומים רחבים שונים (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות), כל "סדר" מכיל מסכתות שונות, העוסקות בנושא מסוים מתוך התחום הכללי בו עוסק ה"סדר". המסכת במקורה היא אוסף משניות, והתלמוד הוסיף תוכן סביב כל משנה. אם כך תוכן התלמוד בנוי מיחידות לימודיות על כל קטע משנה. גודלה של יחידה כזו משתנה, ובמקרים מסוימים יכול להגיע לכמה שורות ועד כמה דפים.

מבנה העמוד והספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Berakhot2B.jpg

התלמוד נדפס במהדורות שונות לאורך ההיסטוריה, אך כיום קיימת בלעדיות כמעט מוחלטת למהדורת ש"ס וילנא. באף אחת מהמהדורות המסורתיות אין ניקוד בתלמוד,[1] ורק במהדורות שיצאו בשלהי המאה ה-20 הוחל לנקד את התלמוד.[2] במהדורה זו המשנה והתלמוד (1) מופיעים בחלקו המרכזי של הספר, סביבם פירוש רש"י (2) והתוספות (3),[3] בחלק מהמסכתות פירוש נוסף של אחד מהראשונים (כגון רבנו גרשום או רבנו חננאל; 4), ומקורות ביבליוגרפיים: "עין משפט" מאת יהושע בועז (5) - המפנה לספרי הפוסקים המרכזיים (משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך), "נר מצווה" (5) - המפנה למיקום המדויק בתנ"ך של פסוקים המופיעים מעת לעת בתלמוד, ו"מסורת הש"ס" (6) - המפנה לסוגיות ודיונים מקבילים או דומים במקומות אחרים בתלמוד.

שיטת סימון דפים בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לציין מקורות בתלמוד כותבים את שם המסכת, הדף והעמוד (א' או ב'). העמוד מצוין בכמה שיטות מקובלות: הזכרת שם המסכת והדף, ולאחר מכן נקודה אחת לציון עמוד א' (.) ושתי נקודות לציון עמוד ב' (:). אפשרות אחרת היא לסמן את העמוד בראשי תיבות: ע"א או ע"ב. ואפשרות שלישית היא כתיבת א' או ב'.

לדוגמה: על מנת לציין את העמוד הראשון בתלמוד יש לכתוב: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב' (ומכאן כמה אפשרויות:) .\ע"א\א'.

מונחים לשוניים ארמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד, המילה או הביטוי שבפתיחת המאמר מאפיינים את מקור הציטוט:

  • תנן - (=שנינו). ציטוט ממשנה (מקור תנאי).
  • תנו רבנן - (=שנו חכמים). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא או תוספתא (מקור תנאי).
  • תניא - (=שנויה). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא (מקור תנאי).
  • איתמר - (=נאמר). פתיחה לדיון הלכתי, על פי רוב מדברי אמוראים.
  • גופא - (גוף העניין). פתיחה להחזרת הדיון לנושא העיקרי לאחר דיון בנושא משני.
  • אמר מר - (=אמר אדון) - פתיחה לדיון בציטוט שהובא לפני כן ממשנה או ברייתא.

שאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאי בינייהו - (=מה ביניהם?) שואלים מה ההבדל (ההלכתי) בין שתי דעות שנראות דומות.
  • מאי טעמא - (=מה הטעם?) (הסיבה) - (לעתים בר"ת: מ"ט).
  • מנא הני מילי - (=מהיכן אלו המילים?). מהו המקור המקראי או הלימודי להלכה.
  • מאי נפקא מינא - (=מה יוצא מזה?) - כלומר מה מאמר זה בא לחדש לנו.

קושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתיבי - קושיא ממקור הלכתי סמכותי יותר (ממשנה או ברייתא על אמורא, או מהמקרא על תנא).
  • ורמינהו - (=והטל[4] אותם). סתירה בין מקורות הלכתיים שווים (מברייתא על ברייתא מפסוק על פסוק).
  • מתקיף - קושיא מסברה.
  • בשלמא - (=שלום לפי... אבל לפי...) - פתיחה לקושיא שמסתדרת עם דעה אחת אך סותרת את הדעה השנייה.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איבעיא להו - (=נשאלה להם), פתיחה לדיון בעל שני צדדים לפסיקה, עם סברות לשתי הדעות.
  • תנא כוותיה - (=תנא כמוהו). הבאת מקור תנאי לדעת אמורא.
  • תא שמע - (=בוא ושמע) (ת"ש בר"ת), פתיחה להבאת מקור תנאי לשם ראיה, קושיא, תשובה ועוד.
  • שמע מינה (=מבינים מכך) (ש"מ בר"ת) - פתיחה להבאת ניסיון הוכחה ממקור תנאי; סיכום לקבלת ההוכחה.
  • כתנאי - הבאת מחלוקת תנאים שנחלקו במחלוקת שנחלקו בה אחר כך אמוראים.
  • לימא/נימא כתנאי (=יאמר כתנאי) - ניסיון להבאת מקור תנאי שנחלקים בו תנאים במחלוקת אמוראים.
  • מסתברא - (=מסתבר). סיוע הגיוני מסברה לדעה.
  • חסורי מחסרא והכי קתני - (=חסור חסרה [המשנה] וכך שונה). המקור התנאי משובש וחסר בו חלק, ולכן יש צורך לשנות אותו אחרת.
  • איכא דאמרי ... ואיכא דאמרי - (=יש אומרים ויש אומרים). ניסוח למחלוקת עם שתי דעות לפחות או לציון גרסה נוספת של הסוגיה.
  • איבעית אימא - (=אם תרצה תאמר). פתיחה להבאת תירוץ אחד מבין כמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעט ניקוד מינימלי ביותר, המפריד בין המשנה והתלמוד, ולעתים גם בין דיונים שונים.
  2. ^ גם ניקודים אלה חסרי משמעות מסורתית, שכן הם נעשו בידי מנקדים מאוחרים.
  3. ^ פירוש רש"י נמצא תמיד בחלקו הפנימי של הדף, ושל בעלי התוספות בחלק החיצוני; משמע - בעמוד א' של הדף פירוש רש"י יהיה מימין ופירוש התוספות משמאל, ובעמוד ב' של הדף פירוש רש"י יהיה משמאל ושל בעלי התוספות מימין.
  4. ^ שורש המילה "רמי" זהה לשורש העברי "ירה", כלומר הושלך, הוטל