מושל מיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושל מיין
Governor of Maine (באנגלית)
Gouverneure du Maine (בצרפתית)
איוש נוכחי ג'אנט מילס
תאריך כניסה לתפקיד 2 בינואר 2019
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט מייןמיין מיין
מעון בית בליין עריכת הנתון בוויקינתונים
מושב המשרה אוגוסטה
משך כהונה קצוב 4 שנים, הגבל לשתי תקופות כהונה רצופות
ייסוד המשרה 15 במרץ 1820
איוש ראשון ויליאם קינג
www.maine.gov/governor/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מושל מייןאנגלית: Governor of Maine, בצרפתית: Gouverneure du Maine) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת מיין שבארצות הברית. טרם קבלתה של מיין כמדינה בארצות הברית ב-1820, היא הייתה חלק ממסצ'וסטס, ומושל מסצ'וסטס היה ראש הרשות המבצעת בה.

מאז קבלתה של מיין כמדינה בארצות הברית כיהנו כמושלי מיין 70 גברים ואישה אחת, המושלת הנוכחית, ב-75 תקופות כהונה. מושלת מיין הנוכחית היא הדמוקרטית ג'אנט מילס, שהושבעה לתפקידה ב-2 בינואר 2019.

דרישות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פרק 5, חלק 4 של חוקת מיין, על המועמד לתפקיד המושל חייב להיות בן 30 בעת היבחרו, אזרח ארצות הברית במשך 15 שנה לכל הפחות, ותושב מיין במשך 5 שנים לכל הפחות. על המושל להיות תושב מיין בעת כהונותו. פרק 5 חלק 5 לחוקת מיין קובע שהמושל מנוע מלעסוק בכל משרה נוספת מטעם ממשלת מיין, ממשלת ארצות הברית או כל ממשלה אחרת.[1]

הבחירות והכהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושל מיין נבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה של ארבע שנים, עם מגבלת כהונה של שתי תקופות רצופות לכל היותר. כך יכול המושל לכהן מספר בלתי מוגבל של כהונות, כל עוד לא יעבור את שתי הכהונות הרצופות. הבחירות הן כלליות, אך במקרה שבו נוצר תיקו, מתכנסים שני בתי בית המחוקקיםסנאט ובית הנבחרים) של המדינה לישיבה משותפת כדי לבחור בין השניים.[2]

סמכויות המושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושל מיין הוא המפקד העליון של המשמר הלאומי של מיין, למעט במקרה שבו הוא נמצא בשליטת הממשלה הפדרלית.[3] המושל ממנה פקידי ממשל אזרחיים, קציני צבא ושופטים (למעט שופטי שלום), בכפוף לאישור בית המחוקקים, אלא אם כן נקבע בחוקת מיין או בחוק אופן מינוי אחר.[4] למושל סמכות להעניק חנינות ולהמתיק עונשים, למעט במקרה של הדחה. המושל מפקח על פעילות הרשות המבצעת של מיין, כולל סוכנויות הממשל השונות. נציבי מחלקות הממשל השונות ממונים על ידי המושל ומינוים מאושר על ידי בית המחוקקים. המושל מוסמך לאשר או להטיל וטו על הצעות חוק שהתקבלו בבית המחוקקים.[5]

התפנות המשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיין היא אחת מחמש המדינות בארצות הברית שלא קיימת בהן משרת סגן מושל. על פי החוק הנוכחי, במקרה של התפנות משרת המושל, נשיא הסנאט של מיין הופך למושל.

מעון רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית בליין (The Blaine House) שבאוגוסטה הוא מעון המושל הרשמי, והוא ניצב מעברו השני של הרחוב מול בית המדינה של מיין (Maine State House). הבניין היה למעון רשמי ב-1919, והוא קרוי על שמו של ג'יימס בליין, שהבית היה בבעלותו. הבית נבנה על ידי קפטן ג'יימס הול ב-1833 וב-1964 הוכרז כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark).[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במרץ 1820 התקבלה מיין כמדינה ה-23 של ארצות הברית. לפני כן היא הייתה מחוז מיין, חלק ממדינת מסצ'וסטס. חוקת מיין הראשונה מ-1820 קבעה שמשך כהונת המושל יהיה שנה אחת, והיא תתחיל ביום רביעי הראשון של חודש ינואר מדי שנה.[7] ב-1879 התקבל תיקון לחוקה שהאריך את כהונת המושל לשנתיים.[8] ב-1957 הוארכה תקופת המושל לארבע שנים. בתיקון לחוקה של 1957 הונהגה גם הגבלה לשתי תקופות כהונה רצופות. עד קבלת תיקון זה נערכו כל השנים הבחירות למושל מיין בחודש ספטמבר, ולא כמו בכל רחבי ארצות הברית, בחודש נובמבר. מכאן נטבע הביטוי "לאן שמיין הולכת, לשם הולכת האומה" (As Maine goes, so goes the nation), כדי לציין שתוצאות הבחירות במיין בישרו במידה זו או אחרת את המגמות לקראת הבחירות בנובמבר. בתיקון לחוקה של 1957 הוחלט גם לשנות את מועד הבחירות במיין לחודש נובמבר.[9] ארבעה ממושלי מיין כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד.

רשימת מושלי מיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות
1
ויליאם קינג
(1768 - 1852)
15 במרץ 1820 28 במאי 1821
(התפטר)[א]
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1820
2
ויליאם ויליאמסון
(1779 - 1846)
28 במאי 1821 5 בדצמבר 1821
(התפטר)[א]
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
3
בנג'מין איימס
(1778 - 1835)
5 בדצמבר 1821 2 בינואר 1822
(התפטר)[א]
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
4
דניאל רוז
(1772 - 1833)
2 בינואר 1822 5 בינואר 1822 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית [א]
5
אלביון פריס
(1788 - 1857)
5 בינואר 1822 3 בינואר 1827 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1821
1822
1823
1824
1825
6
אינוק לינקולן
(1788 - 1829)
3 בינואר 1827 8 באוקטובר 1829
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1826
1827
1828
7
נייתן קאטלר
(1775 - 1861)
8 באוקטובר 1829 6 בינואר 1830 המפלגה הדמוקרטית
8
ג'ושוע הול
(1768 - 1862)
6 בינואר 1830 9 בפברואר 1830 המפלגה הדמוקרטית
9
ג'ונתן האנטון
(1781 - 1851)
9 בפברואר 1830 5 בינואר 1831 המפלגה הלאומית-רפובליקנית 1829
10
סמואל סמית'
(1788 - 1860)
5 בינואר 1831 1 בינואר 1834 המפלגה הדמוקרטית 1830
1831
1832
11
רוברט דאנלפ
(1794 - 1859)
1 בינואר 1834 3 בינואר 1838 המפלגה הדמוקרטית 1833
1834
1835
1836
12
אדוארד קנט
(1802 - 1877)
19 בינואר 1838[ב] 2 בינואר 1839 המפלגה הוויגית 1837
13
ג'ון פיירפילד
(1797 - 1847)
2 בינואר 1839 12 בינואר 1841
(התפטר)[ג]
המפלגה הדמוקרטית 1838
1839
14
ריצ'רד ווס
(1803 - 1864)
12 בינואר 1841 13 בינואר 1841 המפלגה הוויגית
15
אדוארד קנט
(1802 - 1877)
13 בינואר 1841 5 בינואר 1842 המפלגה הוויגית 1840
16
ג'ון פיירפילד
(1797 - 1847)
5 בינואר 1842 7 במרץ 1843
(התפטר)[ד]
המפלגה הדמוקרטית 1841
1842
17
אדוארד קבאנה
(1795 - 1844)
7 במרץ 1843 1 בינואר 1844
(התפטר)[ה]
המפלגה הדמוקרטית
18
דייוויד דאן
(1811 - 1894)
1 בינואר 1844 3 בינואר 1844
(התפטר)[ו]
המפלגה הדמוקרטית
19
ג'ון דיינה
(1808 - 1867)
3 בינואר 1844 3 בינואר 1844 המפלגה הדמוקרטית
20
יו אנדרסון
(1801 - 1881)
3 בינואר 1844 12 במאי 1847 המפלגה הדמוקרטית 1843
1844
1845
21
ג'ון דיינה
(1808 - 1867)
12 במאי 1847 8 במאי 1850 המפלגה הדמוקרטית 1846
1847
1848
22
ג'ון האברד
(1794 - 1869)
8 במאי 1850 5 בינואר 1853 המפלגה הדמוקרטית 1849
1850
1851
23
ויליאם קרוסבי
(1805 - 1881)
5 בינואר 1853 3 בינואר 1855 המפלגה הוויגית 1852
1853
24
אנסון מוריל
(1803 - 1887)
3 בינואר 1855 2 בינואר 1856 המפלגה הרפובליקנית 1854
25
סמואל ולס
(1801 - 1868)
2 בינואר 1856 8 בינואר 1857 המפלגה הדמוקרטית 1855
26
האניבל המלין
(1809 - 1891)
8 בינואר 1857 25 בפברואר 1857
(התפטר)[ד]
המפלגה הרפובליקנית 1856
27
ג'וזף ויליאמס
(1814 - 1896)
25 בפברואר 1857 6 בינואר 1858 המפלגה הרפובליקנית
28
לוט מיריק מוריל
(1813 - 1883)
6 בינואר 1858 2 בינואר 1861 המפלגה הרפובליקנית 1857
1858
1859
29
ישראל וושבורן הבן
(1813 - 1883)
2 בינואר 1861 7 בינואר 1863 המפלגה הרפובליקנית 1860
1861
30
אבנר קובורן
(1803 - 1885)
7 בינואר 1863 6 בינואר 1864 המפלגה הרפובליקנית 1862
31
סמואל קוני
(1811 - 1870)
6 בינואר 1864 2 בינואר 1867 המפלגה הרפובליקנית 1863
1864
1865
32
ג'ושוע צ'מברלין
(1828 - 1914)
2 בינואר 1867 4 בינואר 1871 המפלגה הרפובליקנית 1866
1867
1868
1869
33
סידני פרהאם
(1819 - 1907)
4 בינואר 1871 7 בינואר 1874 המפלגה הרפובליקנית 1870
1871
1872
34
נלסון דינגלי הבן
(1832 - 1899)
7 בינואר 1874 5 בינואר 1876 המפלגה הרפובליקנית 1873
1874
35
סלדון קונור
(1839 - 1817)
5 בינואר 1876 8 בינואר 1879 המפלגה הרפובליקנית 1875
1876
1877
36
אלונזו גרסלון
(1813 - 1906)
8 בינואר 1879 17 בינואר 1880 המפלגה הדמוקרטית 1878
37
דניאל דייוויס
(1843 - 1897)
17 בינואר 1880 13 בינואר 1881 המפלגה הרפובליקנית 1879
38
האריס פלייסטד
(1828 - 1898)
13 בינואר 1881 3 בינואר 1883 המפלגה הדמוקרטית
מפלגת השטרות
(Greenback Party)[ז]
1880[ח]
39
פרדריק רובי
(1822 - 1912)
3 בינואר 1883 5 בינואר 1887 המפלגה הרפובליקנית 1882
1884
40
ג'וזף בודוול
(1818 - 1887)
5 בינואר 1887 15 בדצמבר 1887
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הרפובליקנית 1886
41
סבסטיאן סטריטר מארבל
(1817 - 1802)
15 בדצמבר 1887 2 בינואר 1889 המפלגה הרפובליקנית
42
אדווין ברלי
(1843 - 1916)
2 בינואר 1889 4 בינואר 1893 המפלגה הרפובליקנית 1888
1890
43
הנרי קליבז
(1840 - 1912)
4 בינואר 1893 2 בינואר 1897 המפלגה הרפובליקנית 1892
1894
44
לוואלין פאוורס
(1836 - 1908)
2 בינואר 1897 2 בינואר 1901 המפלגה הרפובליקנית 1896
1898
45
ג'ון פרימונט היל
(1855 - 1912)
2 בינואר 1901 4 בינואר 1905 המפלגה הרפובליקנית 1900
1902
46
ויליאם קוב
(1857 - 1937)
4 בינואר 1905 6 בינואר 1909 המפלגה הרפובליקנית 1904
1906
47
ברט פרנלד
(1858 - 1926)
6 בינואר 1909 4 בינואר 1911 המפלגה הרפובליקנית 1908
48
פרדריק פלייסטד
(1865 - 1943)
4 בינואר 1911 1 בינואר 1913 המפלגה הדמוקרטית 1910
49
ויליאם היינס
(1854 - 1919)
1 בינואר 1913 6 בינואר 1915 המפלגה הרפובליקנית 1912
50
אוקלי קרטיס
(1865 - 1924)
6 בינואר 1915 3 בינואר 1917 המפלגה הדמוקרטית 1914
51
קארל מיליקן
(1877 - 1961)
3 בינואר 1917 5 בינואר 1921 המפלגה הרפובליקנית 1916
1918
52
פרדריק הייל פארקהרסט
(1864 - 1921)
5 בינואר 1921 31 בינואר 1921
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הרפובליקנית 1920
53
פרסיבל בקסטר
(1876 - 1969)
31 בינואר 1921 7 בינואר 1925 המפלגה הרפובליקנית 1922
54
רלף אוון ברוסטר
(1888 - 1961)
7 בינואר 1925 2 בינואר 1929 המפלגה הרפובליקנית 1924
1926
55
ויליאם טיודור גרדינר
(1892 - 1953)
2 בינואר 1929 4 בינואר 1933 המפלגה הרפובליקנית 1928
1930
56
לואיס בראן
(1876 - 1948)
4 בינואר 1933 6 בינואר 1937 המפלגה הדמוקרטית 1932
1934
57
לואיס בארווס
(1893 - 1967)
6 בינואר 1937 1 בינואר 1941 המפלגה הרפובליקנית 1936
1938
58
סמנר סיוול
(1897 - 1965)
1 בינואר 1941 3 בינואר 1945 המפלגה הרפובליקנית 1940
1942
59
הוראס הילדרת'
(1902 - 1988)
3 בינואר 1945 5 בינואר 1949 המפלגה הרפובליקנית 1944
1946
60
פרדריק פיין
(1904 - 1978)
5 בינואר 1949 24 בדצמבר 1952
(התפטר)[ד]
המפלגה הרפובליקנית 1948
1950
61
ברטון קרוס
(1902 - 1998)
24 בדצמבר 1952 6 בינואר 1953
(התפטר)[ט]
המפלגה הרפובליקנית
62
נתניאל האסקל
(1912 - 1983)
6 בינואר 1953 7 בינואר 1953[ט] המפלגה הרפובליקנית
63
ברטון קרוס
(1902 - 1998)
7 בינואר 1953[ט] 5 בינואר 1955 המפלגה הרפובליקנית 1952
64
אדמונד מאסקי
(1914 - 1996)
5 בינואר 1955 2 בינואר 1959
(התפטר)[ד]
המפלגה הדמוקרטית 1954
1956
65
רוברט האסקל
(1903 - 1987)
2 בינואר 1959 7 בינואר 1959 המפלגה הרפובליקנית
66
קלינטון קלאוסון
(1895 - 1859)
7 בינואר 1959 30 בדצמבר 1959
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית 1958
67
ג'ון ריד
(1921 - 2012)
30 בדצמבר 1959 5 בינואר 1967 המפלגה הרפובליקנית 1960
(בחירות מיוחדות)
1962[י]
68
קנת' קרטיס
(נולד ב-1961)
5 בינואר 1967 2 בינואר 1975 המפלגה הדמוקרטית 1966
1970
69
ג'יימס לונגלי
(1924 - 1980)
2 בינואר 1975 3 בינואר 1979 עצמאי 1974
70
ג'וזף ברנן
(נולד ב-1934)
3 בינואר 1979 7 בינואר 1987 המפלגה הדמוקרטית 1978
1982
71
ג'ון מקרנן
(נולד ב-1948)
7 בינואר 1987 5 בינואר 1995 המפלגה הרפובליקנית 1986
1990
72
אנגוס קינג
(נולד ב-1944)
5 בינואר 1995 8 בינואר 2003 עצמאי 1994
1998
73
ג'ון באלדצ'י
(נולד ב-1955)
8 בינואר 2003 5 בינואר 2011 המפלגה הדמוקרטית 2002
2006
74
פול לה-פייג'
(נולד ב-1948)
5 בינואר 2011 2 בינואר 2019 המפלגה הרפובליקנית 2010
2014
75
ג'אנט מילס
(נולדה ב-1947)
2 בינואר 2019 מכהנת המפלגה הדמוקרטית 2018
2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושל מיין בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 ויליאם קינג התפטר כדי להתמנות כשגריר לניהול משא ומתן על חוזה עם ספרד. כנשיא הסנאט של מיין, התמנה ויליאם ויליאמסון כמושל השני של מיין. לאחר חצי שנה התפטר גם ויליאמסון כדי לאייש מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. במקומו הושבע כמושל יושב ראש בית הנבחרים של מיין, בנג'מין איימס. איימס מצדו לא ראה כל טעם להמשיך ולכהן כמושל כאשר הושבע הסנאט החדש, והתפטר אף הוא, שלושה ימים לפני השבעת המושל הנבחר החדש. במקומו הושבע נשיא הסנאט החדש, דניאל רוז, שכיהן שלושה ימים עד להשבעת המושל הנבחר החדש, אלביון פריס, שכיהן חמש שנים.
  2. ^ קנט ניצח בבחירות בהפרש קטן, והדמוקרטים ערערו על תוצאות הבחירות. בסופו של דבר הוא הוכרז כמושל על ידי בית המשפט העליון של מיין והושבע ב-19 בינואר.
  3. ^ התפטר מסיבות אישיות.
  4. ^ 1 2 3 4 התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
  5. ^ התפטר מסיבות בריאותיות.
  6. ^ התפטר לאחר השבעת בית מחוקקים חדש.
  7. ^ נבחר בתמיכתן של שתי המפלגות.
  8. ^ הבחירות הראשונות שנערכו לתקופת כהונה של שנתיים.
  9. ^ 1 2 3 קרוס כיהן כמושל בפועל במקומו של פרדריק פיין, שהתפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט. בהמשך הוא נבחר כמושל בזכות עצמו, אך כהונתו כנשיא הסנאט פגה 25 שעות לפני מועד השבעתו. לפיכך היה עליו להתפטר ובמהלך היום הזה כיהן כמושל נתניאל האסקל.
  10. ^ ריד הושבע כמושל, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט, במקומו של קלינטון קלאוסון, שנפטר שלושה שבועות לאחר השבעתו. ב-1957 הוחלט במשאל עם שכל הבחירות למשרת המושל שתתקיימנה לאחר 1958, תהיינה לתקופת כהונה של ארבע שנים. כמו כן, הוחלט להזיז את מועד הבחירות מספטמבר, כפי שהיה נהוג כל השנים, לנובמבר, יחד עם כל הבחירות ברחבי ארצות הברית. בשל העובדה שריד היה אמור לכהן ארבע שנים מתוקף היותו יורשו של המושל קלאוסון המנוח, נערכו בחירות מיוחדות ב-1960, וב-1962 הוא נבחר פעם נוספת, הפעם לכהונה מלאה של 4 שנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]