מושל סנקט פטרבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מושל סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורגסנקט פטרבורג Coat of Arms of Saint Petersburg (2003).svg
Georgyj Poltavchenko.jpeg
פולטאבצ'נקו
נוכחי:
גאורגי פולטאבצ'נקו
מאז 30 באוגוסט 2011
דרכי מינוי נבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי העיר
תחום שיפוט סנקט פטרבורגסנקט פטרבורג  סנקט פטרבורג
כפוף לנשיא רוסיה
מעון אי הארנבים, סנקט פטרבורג
מושב המשרה מכון סמולני, סנקט פטרבורג
משך כהונה קצוב קדנציה בת 5 שנים
ייסוד המשרה 1996
ראשון במשרה ולדימיר יאקובלב
http://www.gov.spb.ru

מושל סנקט פטרבורג (Губернатор Санкт-Петербурга) הוא ראש הרשות המבצעת של סנקט פטרבורג העומד בראש ממשלת סנקט פטרבורג, מאז 1996. בעת השלטון הקומוניסטי כונה ראש עיריית לנינגרד (שמה של סנקט פטרבורג בזמן השלטון הסובייטי) "המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית". עם שינוי שמה של העיר לסנקט פטרבורג הוקמה עיריית סנקט פטרבורג, ובראשה עמד אנאטולי סובצ'אק. ב-1996 הועלה מעמד העיר למעמד שווה לזה של הבירה מוסקבה, ותפקיד ראש העיר הפך למושל עם הפיכת העירייה לממשלת העיר. ב-2002 הפכה סנקט פטרבורג לעיר פדרלית לצד מוסקבה, וב-2003 מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת העיר, האישה הראשונה בתפקיד ראש העיר סנקט פטרבורג והמושלת האישה היחידה ברוסיה.

עד 2014 הייתה העיר סנקט פטרבורג העיר היחידה ברוסיה שבראשה עמד מושל (מאז סיפוח חצי האי קרים הוחלט כי ראש עיריית סבסטופול יכונה רשמית "מושל העיר"). מינוי מושל התאפשר עקב היותה הבירה ההיסטורית של רוסיה, ולכן זהו גם התפקיד היוקרתי ביותר בממשל המקומי ברוסיה, ורק תפקיד ראש עיריית מוסקבה משתווה לו.

מושל העיר הנוכחי הוא גאורגי פולטאבצ'נקו, המכהן ברציפות מאז 31 באוגוסט 2011.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושל העיר אחראי למגוון סמכויות מהיותו מושל העיר סנקט פטרבורג. על פי ספר החוקים העירוני (Устав Санкт Петербурга) הוא אחראי ל:

  1. ייצוג העיר מול הממשל הפדרלי, ארגוני ממשל מקומי אחרים ומנהל את יחסי החוץ הכלכליים של העיר. כמו כן חותם על הסכמים בשם העיר;
  2. חתימת חוקים עירוניים שהתקבלו באסיפה המחוקקת של סנקט פטרבורג. בסמכותו אף לסרב ולדחות חוקים מטעמה;
  3. מכנס את האסיפה המחוקקת לאסיפות חירום במידה ורואה בכך צורך;
  4. נוטל חלק בהליכי החקיקה של האסיפה המחוקקת;
  5. עומד בראש ממשלת העיר ומנהל את ישיבותיה, אחראי להרכבתה ובסמכותו לפזרה בעת הצורך;
  6. ממנה את נציגי העיר במועצת הפדרציה של רוסיה;
  7. ממנה מחצית מחברי ועדת הבחירות העירונית;
  8. ביטול חוקים הנוגדים את החוקה או חוקים פדרליים וצווים נשיאותיים;
  9. תיאום בין רשויות העיר וגופי ממשל הפדרלי;

הבחירות לראשות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פירוק ברית המועצות נערכו חמש מערכות בחירות לראשות העיר.

בשנת 1991 נבחר אנטולי סובצ'אק לראש העירייה לאחר שזכה ב-66,1% מקולות הבוחרים. ב-1996 הוא ניסה להיבחר שוב אך הפסיד לולדימיר יאקובלב שנבחר למושל העיר לאחר שניצח בסיבוב השני וזכה ב-47,49%.

בשנת 2000 יעקבלב זכה שוב הפעם ברוב של 72,69% מהקולות והוא המשיך לכהן כמושל העיר עד שנת 2003.

בשנת 2003 נערכו הבחירות בשני סיבובים לאחר שאף אחד מהמועמדים לא הצליחו לזכות ברוב קולות. בסיבוב השני זכתה ולנטינה מטוויינקו לאחר שזכתה ב-63% מקולות הבוחרים. היא כיהנה כמושלת העיר גם לאחר ביטול הבחירות לרשויות המקומיות ומחליפה, גאורגי פולטאבצ'נקו, מונה לתפקיד על ידי הנשיא, אך בשנת 2012 הבחירות הישירות לראשות הערים והמחוזות הושבו על כנן ובשנת 2014 נערכו שוב הבחירות לראשות העיר, פולטאבצ'נקו זכה ב-79,3% מקולות הבוחרים, כשאחוז ההצבעה הכללי היה נמוך ועמד על 39% בלבד מכלל בעלי זכות ההצבעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר הראשון של סנקט פטרבורג היה אלכסנדר מנשיקוב, ידידו הקרוב של פיוטר הגדול שהיה מהמדינאים הבולטים בתקופת האימפריה הרוסית, מעונו הרשמי היה מבנה האבן הראשון שנבנה בסנקט פטרבורג והוא פיקח על בנייתה של העיר, לאחר כיבוש השטח מידי השוודים.

פעמים רבות, תפקיד ראש העיר (תחת הכינוי "גנרל-מושל") כלל גם פיקוד על כוחות הצבא שהוצבו בסמוך לעיר. ראש העיר היה גם הגנרל-פוליצמייסטר - מפקד משטרת סנקט פטרבורג; כך למשל אנטון דיווער כיהן כמפקד משטרת העיר, שעסק גם בניהול העיר.

בשנים 1802 -1816 ראש העיר היה מפקד המחוז הצבאי וראש העיר באותה עת, סרגיי ויאזמיטינוב כונה בשם המפקד העליון של סנקט פטרבורג (Главнокомандующий в Санкт-Петербурге). אולם עד 1917 תפקיד המושל הכללי לא בוטל ולעתים חפף תפקידי ניהול מקבילים.

בתקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי קירוב, המזכיר הראשון של ועדת המפלגה בלנינגרד.

ב-1917 כל תפקידי המושל הכללי במוסקבה, פטרוגרד, קייב, אודסה ובשאר הערים הגדולות בוטלו. במקום המושל הכללי של העיר מונה יושב ראש הוועד הפועל של המפלגה הבולשביקית בפטרוגרד תחילה ואחר כך בלנינגרד, החל מ-1924. ראש העיר לנינגרד היה רשמית המזכיר הראשון של הוועדה העירונית והמחוזית של המפלגה הקומוניסטית בלנינגרד.

ראש העיר לנינגרד הנודע ביותר היה סרגיי קירוב שנרצח ב-1 בדצמבר 1934 על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאייב - ברצח שהיה לאחת הרציחות הפוליטיות המסתוריות בתולדות העיר, לצד רצח הנזיר רספוטין בתחילת המאה ה-20.

הגרסה הרשמית לרצח קירוב הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין וסטלין אף נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מותו של קירוב - אולם היה זה למעשה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין ויש הטוענים כי סטלין חשש מעלייה בפופולריות של קירוב עצמו. במשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה ובתקופת המצור על לנינגרד בראש העיר עמד אנדריי ז'דאנוב. העיר השיבה לעצמה את כבודה רק לאחר המלחמה ואוכלוסיית העיר שבה למספר האוכלוסייה שהיה קודם למלחמה רק ב-1960.

לאחר פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הוקם הוועד הפועל העירוני של לנינגרד שהפך ללנסובייט - מועצת העיר, אך עד מהרה העיר לנינגרד שוב נקראה סנקט פטרבורג והוקמה עירייה שבראשה עמד הדמוקרט והמשפטן אנאטולי סובצ'אק שהיה מרצה למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בתקופתו חוותה העיר את אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, מאז המצור על לנינגרד.

חרף ניסיונותיו לקדם את פיתוח העיר באמצעות משיכת מוסדות פיננסיים לעיר והקלה במס לחברות זרות, העיר סבלה מעלייה דרסטית ברמת הפשיעה ונמל סנקט פטרבורג ששימש כשערהּ הימי של העיר נשלט על ידי המאפיה הרוסית והעירייה שכל חבריה הואשמו בשחיתות לא ניסתה לעשות דבר בעניין. לנסובייט המשיכה לתפקד כמועצה מחוקקת ופרלמנט עירוני עד 1993 כשהפכה לאסיפה המחוקקת של סנקט פטרבורג.

לכן, ב-1996 תפקיד ראש עיריית סנקט פטרבורג בוטל ובמקומו נבחר מושל סנקט פטרבורג - העומד בראש ממשלת העיר.

ב-2003 - לאחר הרפורמה בשלטון המקומי והחלטתו של הנשיא לבטל את הבחירות לרשויות המקומיות, מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת אישה הראשונה בתולדות הפדרציה הרוסית ולראש העיר הראשונה של סנקט פטרבורג שהיא אישה.

בתקופתה של מטוויינקו, העיר התפתחה מאוד מבחינה כלכלית ויזמים פרטיים רבים החלו להשקיע בה. תוכניות גרנדיוזיות לשיקום השכונות ההיסטוריות של העיר יצאו לדרך ונחקק חוק מקומי על ידי המועצה המחוקקת של העיר לפיו נאסר להרוס מבנים היסטוריים. העיר שינתה פניה והחלה להשקיע בבניית פרויקטים תחבורתיים רבים ככביש הטבעת של סנקט פטרבורג ופיתוח הרכבת הקלה של סנקט פטרבורג, לצד שיקום המבנה הגדול להגנת העיר מפני שטפונות. אולם לצד זה, הועלתה ביקורת כנגד ממשלת העיר לפיה, העירייה מבצעת תוכניות פיתוח מבלי להתחשב בסביבה והפרויקט לבניית אוחטה סנטר, רובע העסקים של סנקט פטרבורג, נמצא תחת ביקורת מתמדת. הפרויקט שמתרכז בבניית משרדים חדשים עבור תאגיד גזפרום מאיים על הריסת מבנים היסטוריים אחרים וזאת חרף החוק העירוני שנחקק.

אולם הפיתוח הכלכלי שהגיע אל העיר, בשילוב עם פיטוריו של סרגיי מירונוב מתפקיד יושב ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, גרמו לכמה ראשי מחוזות ברוסיה לבקש מן הנשיא למנות את מטוויינקו לראש מועצת הפדרציה החדשה, וכך ב-22 באוגוסט 2011 היא הגישה את התפטרותה מתפקיד המושלת ולממלא מקומה מונה גאורגי פולטאבצ'נקו.

מושלי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושל הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ שם תאריך מינוי תאריך עזיבה
1 אלכסנדר מנשיקוב 1703 1727
2 כריסטופור מיניך 1728 1734
3 ואסילי סלטיקוב 1732 1740
4 פיודור נאומוב 1740 1744
5 אלכסיי טטישצ'ב 1745 1760
6 ניקולאי קורף 1760 1766
7 ניקולאי צ'יצ'רין 1764 1778
8 דמיטרי וולקוב 1778 1782
9 אלכסנדר גוליצין 1778 1782
10 יעקב ברוס 1786 1791
11 ניקיטה רילייב 1784 1794
12 ניקיטה רילייב 1795 1797
13 פיודור בוקסהוודן 1797 1798
14 פיוטר פאלן 1798 1801
15 מיכאיל גולנישצ'ב-קוטוזוב 1801 1802
16 מיכאיל קאמנסקי 1802 1802
17 פיוטר אלכסנדרוביץ' טולסטוי 1802 1805
18 סרגיי ויאזמיטינוב 1805 1808
19 דמיטרי לובאנוב-רוסטובסקי 1808 1809
20 אלכסנדר בלאשוב 1809 1812
21 סרגיי ויאזמיטינוב 1812 1818
22 מיכאיל מילוראדוביץ' מבית הְראברנוביץ' 1819 1825
23 פאבל גולנישצ'ב-קוטוזוב 1826 1830
24 פיוטר אסן 1830 1842
25 אלכסנדר קאוולין 1842 1846
26 מאטוויי חרפוביצקי 1846 1847
27 דמיטרי שולגין 1847 1854
28 פאבל איגנאטייב 1854 1861
29 אלכסנדר ארקדייביץ' סובורוב 1861 1866
30 פיודור טרפוב 1866 1878
31 אלכסנדר זורוב 1878 1880
32 יוסיף רומייקו-גורקו 1879 1880
33 מיכאיל לוריס מליקוב 1880 1881
34 ניקולאי בראנוב 1881 1881
35 אלכסנדר קוזלוב 1881 1882
36 פיוטר גרסר 1882 1892
37 ויקטור פון ואל 1892 1895
38 ניקולאי קלייהלס 1895 1904
39 איוואן פולון 1904 1905
40 דמיטרי טרפוב 1905 1905
41 ולדימיר דדיולין 1905 1906
42 ולדימיר פון דר לאוניץ 1906 1907
43 דניאיל דראצ'בסקי 1907 1914
44 אלכסנדר אובולנסקי 1914 1916
45 אלכסנדר באלק 1916 1917

יו"ר סובייט פטרוגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ שם תאריך מינוי תאריך עזיבה מפלגה
1 ניקולאי שכיידזה מרץ 1917 ספטמבר 1917 מנשביקים
2 לב טרוצקי-ברונשטיין ספטמבר 1917 דצמבר 1917 מנשביקים
3 גריגורי זינובייב-רומיסלבסקי דצמבר 1917 1926 מנשביקים

יו"ר הוועד הפועל של לנינגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ שם תאריך מינוי תאריך עזיבה מפלגה
1 סרגיי קירוב 1926 1 בדצמבר 1934 המפלגה הבולשביקית
2 אנדריי ז'דאנוב 1934 1944 המפלגה הבולשביקית
3 פיוטר פופקוב 1946 1949 המפלגה הבולשביקית
4 ואסילי אדריאנוב 1949 1953 המפלגה הקומוניסטית
5 פרול קוזלוב 1953 1957 המפלגה הקומוניסטית
6 איוואן ספירידונוב 1957 1962 המפלגה הקומוניסטית
7 ואסילי טולסטיקוב 1962 1970 המפלגה הקומוניסטית
8 גריגורי רומנוב 1970 1983 המפלגה הקומוניסטית
9 לב זייקוב 1983 1985 המפלגה הקומוניסטית
10 יורי סולובייב 1985 1989 המפלגה הקומוניסטית
11 בוריס גידאספוב 1989 1990 המפלגה הקומוניסטית
12 אלכסנדר שצ'לקאנוב 1990 1991 המפלגה הקומוניסטית

ראש עיריית סנקט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ שם תאריך מינוי תאריך עזיבה מפלגה
1 אנאטולי סובצ'אק 21 ביוני 1991 יוני 1996 התנועה הרוסית לרפורמות דמוקרטיות

מושלי סנקט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ שם תאריך מינוי תאריך עזיבה מפלגה
1 ולדימיר יאקובלב 2 ביוני 1996 יוני 2003 אין
2 אלכסנדר בגלוב יוני 2003 אוקטובר 2003 אין
3 ולנטינה מטוויינקו 5 באוקטובר 2003 22 באוגוסט 2011 רוסיה המאוחדת
4 גאורגי פולטאבצ'נקו 22 באוגוסט 2011 מכהן רוסיה המאוחדת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושל סנקט פטרבורג בוויקישיתוף