מות אהרון הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מות אהרון הכהן (על פי המסורת[דרוש מקור]: 2487 לבריאת העולם, 1273 לפנה"ס) הוא אירוע מקראי שהתרחש בשנת הארבעים ליציאת מצרים לפני הכניסה לארץ ישראל.

מותו של אהרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ישראל נסע אל הר ההר שבגבול ארץ אדום, שם ציווה ה' את משה ואת אהרון שבאותו מקום אהרון ימות ולא יכנס לארץ בגלל מקרה מי מריבה בו משה ואהרון המרו את פי הקב"ה - ”עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה”[1].

הפטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקב"ה מצווה את משה שייקח את אהרון ואת אלעזר בנו אל הר ההר. שם, משה יפשיט את אהרון מבגדיו וילביש אותם את אלעזר ואחר כך אהרון ימות.

משה מעלה את אהרון ואלעזר לעיני כל העדה ומקיים את ציווי ה'. לאחר מכן גופת אהרון נשארת בהר ומשה ואלעזר יורדים אל העם.

ברש"י מובא תיאור של הכניסה למערת הקבורה בהר - ”אמר לו הכנס למערה, ונכנס. ראה מטה מוצעת ונר דלוק. אמר לו עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. קמוץ פיך, וקמץ. עצום עיניך, ועצם”[1].

בילקוט שמעוני מובאים שני תיאורים בנוגע למה קרה בהר ההר כשמת אהרון:

אחר כך ירד הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקה שנאמר על פי ה', והיו משה ואלעזר מנשקין את אהרן, משה על לחיו אחד ואלעזר על לחיו אחד, ויש אומרים משה מפשיטו מן קרסוליו ועלה ענן הכבוד וכסה אותו, אמר לו משה: "מה אתה רואה?", אמר לו: "איני רואה כלום אלא שענן הכבוד מלביש את אברי שאתה מפשיט". והפשיטו עד ירכו ועלה ענן הכבוד וכסה אותו, והפשיטו עד צוארו, אמר לו: "אהרן אחי מה אתה רואה מה היא המיתה?", אמר לו: "עד עכשיו ולא כלום אלא שעלה ענן כבוד וכסה אותי עד צוארי". כיון שהפשיט את כלו כסה הענן את כלו, והיה משה קורא:"אהרן אחי! מה היא מיתתן של צדיקים, היכן אתה?", אמר לו: "איני כדאי לומר לך אלא הלואי מקודם זמן באתי לכאן". כשראה משה היאך מת אהרן נתאוה משה למיתתו, וכשאמר לו הקב"ה: "כאשר נאסף אהרן אחיך.." אמר יפקוד ה' א-להי הרוחות וכו', וכשם שלא שלט מלאך המות באהרן אלא בנשיקה כך אתה לא ישלוט בך מלאך המות ותפטר בנשיקה שנאמר על פי ה', מיד נתישבה דעתו של משה.

התגובה לפטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות אהרון התאבלו עם ישראל 30 יום. המדרש מספר שכיוון שהיה אהרון משכין שלום בכל חלקי העם בכו אותו כל עם ישראל, אנשים ונשים[2].

המדרש ממחיש את תגובת עם ישראל למות אהרון[3]:

כיוון שירדו משה ואלעזר מן ההר נתקבצו כל הקהל עליהם ואמרו להם היכן אהרן? אמרו להם: מת! אמרו: היאך מלאך המוות יכול לפגוע בו? אדם שעמד במלאך המוות ועצרו דכתיב (במדבר יז) ויעמד בין המתים ובין החיים, אם אתם מביאין אותו מוטב, אם לאו נסקל אתכם!! באותה שעה עמד משה בתפלה ואמר: רבש"ע הוציאנו מן החשד. מיד פתח הקדוש ברוך הוא את המערה והראהו להם, שנאמר:"ויראו כל העדה כי גווע אהרן".

לאחר מות אהרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות אהרון, ממשיכו בתפקיד הכהן הגדול היה אלעזר בנו.

התורה מספרת שלאחר מות אהרון, תקף הכנעני מלך ערד שיושב בנגב את ישראל לאחר ששמע שהם מתקרבים לארצו, והצליח לשבות שבי מעם ישראל. חז"ל אמרו שהתקיפה הייתה בעקבות מות אהרון - ”מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל”[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רש"י על ספר במדבר, פרק כ', פסוק כ"ד
  2. ^ מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת חוקת פרק כ', סימן כ"ט
  3. ^ במדבר רבה יט, כ
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד א'