מזכר הבנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מזכר הבנות (באנגלית: Memorandum of understanding) הוא סוג של הסכם בין שני צדדים או יותר, המבטא הסכמה ורצון לשיתוף פעולה בין הצדדים. הוא משמש לעיתים קרובות במקרים בהם הצדדים אינם מבקשים לייצור עדיין התחייבות משפטית או במצבים בהם הצדדים אינם יכולים ליצור הסכם בר אכיפה משפטית. לעיתים הוא משמש כחלופה רשמית יותר להסכם ג'נטלמני. מזכר הבנות משמש לרוב בעולם העסקים ובעולם הדיפלומטיה בין מדינות.

חברות וסוכנויות ממשלתיות רבות משתמשות במזכר הבנות גם כדי להגדיר את מערכת היחסים הפנימית בין מחלקות, סוכנויות או חברות מוחזקות.

בעולם העסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעסקים, מזכר הבנות הוא בדרך כלל הסכם לא מחייב מבחינה משפטית בין שני צדדים או יותר, המתאר תנאים ופרטים של הבנה או הסכם הדדי, תוך ציון הדרישות והאחריות של כל אחד מהצדדים - אך מבלי לקבוע חוזה פורמלי שניתן לאכיפה משפטית (למרות שמזכר הבנות הוא לעיתים קרובות צעד ראשון לקראת חתימת חוזה רשמי).

במשפט הבינלאומי הפומבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחסים בינלאומיים, ובמשפט הבין-לאומי הפומבי מזכרי הבנות נופלים תחת הקטגוריה הרחבה של אמנות ויש לרשום אותם באוסף האמנות של האומות המאוחדות[1]. בפועל, ולמרות ההתעקשות של משרד האו"ם לעניינים משפטיים (אנ') שהרישום ייעשה כדי להימנע מ'דיפלומטיה סודית', מזכרי הבנות נשמרים לעיתים בסודיות. כעניין של חוק, כותרת מזכר ההבנות אינה אומרת בהכרח שהמסמך מחייב או לא מחייב על פי המשפט הבינלאומי הפומבי. כדי לקבוע אם מזכר הבנות מסוים אמור להיות מסמך מחייב מבחינה משפטית (כלומר, אמנה), יש לבחון את כוונת הצדדים וכן את עמדת החותמים (למשל, שר החוץ מול. השר לאיכות הסביבה). ניתוח מדוקדק של הנוסח יבהיר גם את טיבו המדויק של המסמך. בית בית הדין הבין-לאומי בהאג סיפק תובנה מסוימת לגבי קביעת מעמדו המשפטי של מסמך מזכר הבנות בתיק "קטאר נגד בחריין", ב-1 ביולי 1994[2].

הסכמי תעופה בין-לאומיים הם גם סוג של מזכר הבנות.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרון אחד של מזכרי הבנות על פני מכשירים פורמליים יותר הוא, שמכיוון שניתן להימנע מהתחייבויות על פי החוק הבינלאומי, לעיתים קרובות ניתן ליישם אותם ללא צורך באישור חקיקה. לפיכך, מזכרי הבנות משמשים לעיתים קרובות כדי לשנות ולהתאים אמנות קיימות, ובמקרה זה למזכרים אלה יש מעמד של אמנה עובדתית[3]. אולם ההחלטה בדבר הצורך באשרור נקבעת על פי הדין הפנימי של הצדדים ותלויה במידה רבה בנושא המוסכם. מזכר הבנות שנשמר חסוי (כלומר, אינו רשום באו"ם) אינו ניתן לאכיפה בפני כל גוף של האו"ם, וניתן להגיע למסקנה שלא נוצרו התחייבויות על פי החוק הבינלאומי על פיו.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענייני ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה, המונח "מזכר הבנות" נפוץ בהתייחסות להסכמים בין חלקי הממלכה המאוחדת. המונח משמש לעיתים קרובות בהקשר של האצלת סמכויות, לדוגמה הסכמים שונים להעברת סמכויות לממשל העצמאי בסקוטלנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזכר הבנות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "United Nations Treaty Collection". treaties.un.org. נבדק ב-2013-12-31.
  2. ^ "Maritime Delimitation and Territorial Questions between Qatar and Bahrain (Qatar v. Bahrain)". International Court of Justice. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2013-10-13.
  3. ^ Trivedi, Prajapati (1990). "Lack of Understanding on Memorandum of Understanding". Economic and Political Weekly. 25 (47): M175–M182. ISSN 0012-9976. JSTOR 4397025.
  4. ^ נווית זומר, נחתם מזכר הבנה ליחסים מסחריים וכלנליים עם סין, חדשות, 11 ביוני 1992
  5. ^ כתב רויטרס, בגדד, ‏אנאן דן בעיסקת "נפט תמורת מזון" עם בכירים עיראקיים, באתר גלובס, 24 בפברואר 1998
    הנדלסבלאט, ‏מחריף המשבר הכלכלי בעיראק, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
  6. ^ רן דגוני, וואי מילס, מרילנד, ‏פיסגת וואי פלנטיישן לשלב קריטי; קלינטון ביטל נסיעתו לקליפורניה, באתר גלובס, 21 באוקטובר 1998
    שירות גלובס, ‏הממשלה אישרה את חמשת התנאים להמשך יישום הסכם וואי, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1998
  7. ^ ברק רביד, ישראל וארה"ב יחתמו מחר על מזכר הבנות ביטחוני, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
    שי ניר, ‏ישראל-ארה"ב / ישראל וארה״ב הסכימו על חבילת הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בספטמבר 2016
  8. ^ זוהר בלומנקרנץ, בדרך להסכם תעופה גלובלי: מזכר הבנות בין ישראל לאיחוד האירופי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2008
  9. ^ ענת כהן, ‏מזכר הבנות עם האיחוד האירופי לפתיחת השמיים לתחרות, באתר גלובס, 22 במרץ 2012
  10. ^ סוניה גורודיסקי, ‏נחתם מזכר הבנות בין ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה להנחת צינור גז ימי, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2017
  11. ^ גיא ליברמן, ‏קונים חשמל, מוכרים מים: הסכם השת"פ מול ירדן נחתם, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2021
  12. ^ דני זקן, ‏עכשיו זה רשמי: ישראל, האיחוד האירופי ומצרים חתמו על הסכם יצוא גז, באתר גלובס, 15 ביוני 2022
    אתר למנויים בלבד ישראל פישר, ישראל חתמה על הסכם למכירת גז לאירופה – אך לא בטוח שזה יעזור לה, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2022