מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| הפגנה מול הקריה בתל אביב | |||
| תאריכי המאבק | 14 באוקטובר 2023 – הווה (שנתיים וחודש) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| מלחמת חרבות ברזל, החטופים במלחמת חרבות ברזל | |||
במהלך מלחמת חרבות ברזל מתקיימות מחאות, הפגנות והפרות סדר בישראל מטעמים ונימוקים שונים.
מתחילת המלחמה החלו הפגנות בעקבות משבר החטופים הישראלים ברצועת עזה בקריאה לעסקת חטופים, לצד הקדמת הבחירות והתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל לטבח שבעה באוקטובר.[1] המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך התעצמו עם התארכות המלחמה. באפריל 2024 הצטרפו חלק ממשפחות החטופים למחאה[2][3][4] ובאוגוסט 2025 הגיעו המחאות לשיאן ביום השביתה והמחאה למען עצירת המלחמה והחזרת החטופים בו השתתפו מאות אלפי ישראלים.[5][6]
מחאות אחרות במהלך המלחמה כללו הפגנות בקריאה להגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה עד לניצחון,[7] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,[8][9] קריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה.[10][11] והפגנות נגד המלחמה.[12]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר התקיימו הפגנות רבות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלות שעמד בראשן. על אף שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.
פעילות מחאה החלה בשנת 2017 כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלדבליט. המחאה התמקדה בדרישה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתקיימה סמוך לביתו של מנדלבליט במשך חודשים רבים. המפגינים טענו שמנדלבליט פועל תחת לחצים פוליטיים ולא ממלא את תפקידו באופן עצמאי. המחאה עוררה דיון ציבורי רחב על גבולות חופש הביטוי והזכות להפגין מול בתים פרטיים של אנשי ציבור. באותה מחאה נעצר ישי הדס, לראשונה בהפגנות מחאה.
הפגנות נגד הממשלה בראשות נתניהו נמשכו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו ואחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור.[13]
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה.[14] הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את טבח שבעה באוקטובר, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
מחאות סביב סוגיית החטופים ונגד נתניהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות נובמבר 2023 החלה מחאה במספר ערים, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו".[16] אף שהיו קטנות בהיקפן מהפגנות הרפורמה המשפטית, ההפגנות גדלו בהדרגה ובדצמבר של אותה שנה חזרו מספר ארגוני מחאה לפעול.[17][18]
ב-5 בנובמבר 2023 הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימו הפגנות גם בירושלים ובערים נוספות.[19] ההפגנות הפכו בהמשך להפגנות שבועיות במוצאי שבת ברחבי הארץ, בדומה לדפוס מחאת הרפורמה.
על אף שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו במקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. בתחילת המלחמה ארגוני מחאת קפלן החליטו להפסיק את ההפגנות ופעולות המחאה בזמן מלחמה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם.[20] עם הימשכות המלחמה ובעקבות כך שלא נחתמה עסקה לשחרור החטופים, התחדשו בפברואר 2024.
ב-17 בפברואר 2024 נעצרו 4 מפגינים במהלך ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה.[21] שבוע לאחר מכן, ב-24-25 בפברואר, התקיימו הפגנות בתל אביב בסמוך לקריה בהן נעצרו עשרות מפגינים והופעלה מכת"זית.[22][23] בסוף פברואר 2024 קיימו משפחות חטופים צעדת מחאה מרעים דרך שדרות וקריית גת בדרכן לירושלים, בדרישה לעסקה לשחרור חטופים.[24][25]
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה.[26]
ב-30 במרץ 2024 התקיימו הפגנו הפגנות במספר עדים. בתל אביב הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ונתיבי איילון נחסמו על ידי מפגינים. 16 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה.[27]
באפריל 2024 מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו.[28]
ב-2 באפריל 2024 יצאה צעדת מחאה נגד הממשלה מעיר האוהלים שהוקמה מול משכן הכנסת לכיוון בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים. פרש משטרתי נפגע מלפיד בוער שהושלך לעברו על ידי מפגין. המפגינים הצליחו לפרוץ מחסום בדרך לביתו של ראש הממשלה עד שנהדפו, ומכת"זית הופעלה.[29][30] לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים ואמר כי: "חלק מן המראות שראינו הלילה בירושלים, חורגים מכללי המחאה המקובלים...ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם".[31]
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה.[32]
במאי 2024, בערב יום העצמאות ה-76, קיימו חלק ממשפחות החטופים טקס עצמאות אלטרנטיבי כאקט מחאתי, במקביל לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. הטקס התקיים תחת השם "טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה" וכניגוד לטקס הדלקת המשואות עלו נציגים לכבות את המשואות. הטקס כלל ביקורת על הממשלה וקריאה להשבת החטופים.[33][34][35] משפחות מפונים פנו למנכ"לי הערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13 בבקשה שלא לשדר את הטקס הממלכתי, ובמקום זאת לשדר את הטקסים האלטרנטיביים,[36] והוא שודר בקשת 12 וברשת 13 במסך מפוצל במקביל לטקס הדלקת המשואות.[37]
ב-7 ביולי 2024 נערך יום מחאה לציון תשעה חודשים לפרוץ המלחמה. עיקר המחאה היה על מה שנתפס כסירוב מצד ממשלת ישראל להתקדם לעסקה לשחרור שבויים עם החמאס.[38]
ב-10-13 ביולי 2024 התקיימה צעדת ארבעה ימים מתל אביב לירושלים, בהשתתפות אלפים, תחת הכותרת "צועדים לעסקה".[39] ב-21 ביולי 2024 הפגינו משפחות חטופים בנמל התעופה בן גורין ערב המראת נתניה לארצות הברית.[40]
ב-1 בספטמבר 2024 הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק.[41]
ב-5 בנובמבר 2024 הודיע ראש הממשלה נתניהו לגלנט על סיום כהונתו כשר הביטחון.[42] הודעת הפיטורים הובילה למחאה של אזרחים ישראלים רבים המכונה ליל גלנט 2.
במהלך מרץ 2025 הוקם מאהל מחאה סמוך לשערי הקריה בתל אביב, בהשתתפות משפחות חטופים ושורדי שבי.[43][44]
במאי 2025, ביום ה-600 לטבח שבעה באוקטובר, התפרצו עשרות מוחים למצודת זאב בתביעה לשחרור החטופים בעזה.[45][46][47]
במוצאי שבת ה-19 ביולי 25 התקיימה, בנוסף לעצרות מוצאי שבת ברחבי הארץ, צעדה בהשתתפות רבבות אנשים מכיכר החטופים לעבר שגרירות ארצות הברית בישראל בקריאה לחתום על עסקה בתוך ימים ספורים.[48][49][50]
באוגוסט 2025 התרחבו פעולות המחאה: ב-7 באוגוסט נערך משט מחאה של משפחות חטופים מאשקלון דרומה, תחת הסיסמה "הכי קרוב לילדינו".[51][52]
ביום ראשון, ה-17 באוגוסט 25, הוכרז על ידי ארגון ״מועצת אוקטובר״[53] בשיתוף עם מטה החטופים, יום ארצי של השבתה ויציאה לרחובות[54] בקריאה להחזרת החטופים ועצירת המלחמה. דווח על מאות אלפי מוחים (350-400 אלף)[6][55] שיצאו למאות מוקדים[56] ברחבי הארץ, משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב. בכיכר החטופים נערכה עצרת מרכזית בהשתתפות עשרות אלפי מוחות ומוחים.
שבוע לאחר מכן, ב-26 באוגוסט 25, נערך "יום ההזדהות הלאומי" תחת הכותרת "ישראל מתייצבת".[57] אירועי המחאה החלו בהפגנות בצמתים בשעה 6:29 בבוקר, השעה שמסמלת את תחילת טבח 7 באוקטובר, ונמשכו עד לאירוע המרכזי בשעות הערב - צעדה בהובלת משפחות החטופים ועצרת המונית בכיכר החטופים.[58][59][60]
ב-9 באוקטובר 2025 נחתם הסכם חמאס–ישראל הכולל בשלב הראשון החזרת כל החטופים (חיים וחללים). את ההסכם יזם הנשיא טראמפ שבציוצים שונים התייחס למחאות בישראל למען שחרור החטופים ואף שיתף תמונות מהמחאות.[61][62][63]
מחאות בקריאה להפסקת המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 במרץ 2025 נשים מארגוני זעקת האמהות, אימהות בחזית, ומשנים כיוון הפגינו במחנה רעים בקריאה לעצור כניסת כוחות למלחמה. ב-4 באפריל 2025 ארגוני אימהות בחזית, אמא ערה,[64] הורי לוחמים זועקים די,[65] וזעקת האמהות[66] קראו בצומת סעד נגד סיכון חיי חיילים מסיבות קואליציוניות, וחסמו מעבר לרכב צבאי.[67][68][64] ב-11 במאי 2025 תנועות אימהות בחזית, הורי לוחמים זועקים די ואמהות ללוחמים, קיימו מחאה בצומת סעד ונחל עוז, בדרישה לעצור מיד את המלחמה ולהשיב את החטופים ולמנוע הקרבת לוחמים למלחמה מיותרת ונגועה בשיקולים פוליטיים. ב-18 במאי 2025 הפגינו עומדים ביחד, לוחמים לשלום, ׳מסתכלים לכיבוש בעיניים׳, ׳משנים כיוון׳, ׳זעקת האמהות׳ וארגוני אמהות אחרים, נגד מבצע מרכבות גדעון שלדבריהם מפקיר לוחמים וחטופים, וממשיך בהרג המוני של תושבי עזה משיקולים קואליציוניים.[69][70] ב-4 ביוני 2025 אמהות לחיילים מארגוני ׳זעקת האמהות׳ ו׳הורי לוחמים זועקים די׳ עמדו מול בית הנשיא יצחק הרצוג בקריאה לנשיא להתערב להפסקת המלחמה בעזה וסיכון חיילים לדבריהן ׳לקידום נראטיב משיחי׳, ופונו על ידי משטרת ישראל באירוע שהסתיים בפצועה קל, ובמעצרן של שתיים מהאמהות.
מחאות נגד הסיוע ההומינטרי לרצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
במהלך המלחמה חסמו פעילי הארגונים צו 9, אמהות הלוחמים ופורום תקווה משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, שטענה כי אין להכניס סיוע בטרם הושבו החטופים לבתיהם, וכן כי ארגון הטרור חמאס משתלט על תכולתן לשם אספקת צורכי פעיליו הנלחמים בחיילי צה"ל.[71][72] פעולות המחאה התקיימו במעברים השונים לרצועה.
קבוצות המחאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך בטבח שבעה באוקטובר שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024 תקפו אנשי המטה את הממשלה והשתתפו בהפגנות.[73]
כולנו חטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה[דרושה הבהרה] שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".
שותפות השלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני.[74] השותפות ארגנה כנסים והפגנות בערים שונות.
תנועת משנים כיוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת מהתנועות שלקחו חלק במחאות בתקופה זו היא תנועת משנים כיוון[75] - תנועת שטח אקטיביסטית שיישמה פעולות שיבוש בדרישה להחלפת הממשלה. משנים כיוון פועלים בשיטות של התנגדות לא אלימה, לדבריהם על פי המורשת של מרטין לותר קינג ומהאטמה גנדי.[76][77][78][79][80][81]
בדצמבר 2023 הדביקו עצמם פעילי התנועה לרצפת הלובי בכניסה למשרדי הממשלה כמחאה על המשרדים המיותרים בממשלה, במרץ 2024 פעילי התנועה חסמו את היציאה מהכנסת ונקשרו באמצעות שרשרות ומנעולים לכניסה בקריאה להקדמת הבחירות, ובמאי 2024 פעילי התנועה חסמו את הכניסה לירושלים באמצעות קלפי ענקית שאליה נקשרו. ביוני 2024 הפעילים חסמו את הכניסה לירושלים בכביש 16, והתבצרו על סולמות כדי להקשות על פינויים.
בואו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון בואו (באים ומצילים אותם ואותנו)[82] נוסד בנובמבר 2024 על מנת להעלות את המודעות והאקטיביזם הציבורי בדחיפות של סיום המלחמה והחזרת כל החטופים בהסכם מדיני. הארגון מציע הרצאות במפגשים וחוגי בית ונאומים בהפגנות. נכון לינואר 2025 המיזם כולל למעלה מ-600 מרצים ומרצות מתחום בריאות הגוף והנפש, תחום המשפט החוקתי ועוד.
הורי לוחמים זועקים די!
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון המאגד מעל 800 הורים ללוחמים וקוראים לסיום המלחמה והחזרת כל החטופים בהסכם.[65][83][84]
ארגוני נשים נגד המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר ארגוני נשים פועלים להפסקת המלחמה והחזרת החטופים, לשוויון בנטל וגיוס שווה לכולם ולשמירת חיי החיילים. חלק מהארגונים חדשים יחסית כמו אימהות בחזית, אמא ערה[64] וזעקת האמהות[66] וחלק הם הארגונים ותיקים כמו נשים עושות שלום, נשים בשחור ואמהות נגד אלמות.[85]
אמהות בחזית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועת אמהות בחזית נוסדה באפריל 23 על ידי אימהות לחיילים וחיילות. מטרתה העיקרית היא לקדם שוויון אזרחי בדגש על חוק הגיוס ולפעול למען חקיקה שוויונית בתחום השירות הצבאי, התנועה הוקמה על ידי עו"ד איילת השחר סיידוף, העומדת בראשה.
התנועה פועלת במישור הפוליטי והמדיני בנוכחות קבועה בוועדות הכנסת, במישור הציבורי בהפגנות ומיצגי מחאה ברחבי הארץ ופעילות הסברתית נרחבת. התנועה פועלת גם במישור המשפטי בהגשת עתירות לבג"ץ בנושאי גיוס שוויוני ועצירת תקציבי הישיבות.
התנועה גם הקימה את חזית בריאות הנפש במטרה להוות הגוף המיקצועי שעובד מול המערכת הצה"לית ובפועל נותנת מענה סיוע ותמיכה בכל נושא השחיקה לפצועים בגוף ובנפש ובני משפחותיהם.
אמא ערה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמא ערה[86] היא תנועה ופלטפורמת אזרחים–אימהות בישראל, שהוקמה לאחר 7 באוקטובר 2023.
התנועה מורכבת בעיקר מאימהות ללוחמים ולוחמות בצה"ל, ודורשת מהנהגת המדינה לקיים דיון מקצועי ומעמיק על מטרות המלחמה, התכנון המדיני לתום העימות והיום שאחרי. התנועה גם דורשת שילוב משמעותי של נשים בתפקידי מפתח במוקדי קבלת החלטות בהקשרים של הפעלת הכוח והסדרים מדיניים.
התנועה אינה פוליטית, וכוללת נשים וגברים הקשורים לחיילים וחיילות משרתים בסדיר או מילואים ומזדהים עם ערכי התנועה.
התנועה פועלת במישור הפוליטי והמדיני בנוכחות קבועה בוועדות הכנסת,[87] הגשת ניירות עמדה[88] ותקשורת אל מול גופי ביטחון,[89] במישור הציבורי בהפגנות ומיצגי מחאה ברחבי הארץ ובהופעות בתקשורת.[90][91][92] התנועה פועלת גם במישור המשפטי בהגשת עתירות לבג"ץ[93][94] בעיקר בנושאי שמירה על הלוחמים.ות ושוויון בנטל.
זעקת האמהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת "זעקת האמהות" הוקמה בנובמבר 23 על ידי מיכל ברודי ברקת, שבנה לוחם ברצועה במטרה לעצור פלישה קרקעית לרצועה ולשמור על חיי החיילים. בהמשך הדרך, הקבוצה הצטרפה למחאות להחזרת החטופים וסיום המלחמה.[95][96]
נשים עושות שלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים עושות שלום היא תנועת נשים פוליטית א-מפלגתית, החותרת להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות הסכם מדיני מכבד ובהשתתפות נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בישראל, בהתאם להחלטת האו"ם 1325. התנועה הוקמה בשנת 2014.
במהלך מלחמת חרבות ברזל התנועה הצטרפה לקריאה לסיום המלחמה, החזרת החטופים ולחתור להסכמים.[97]
התנגדות למחאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב החברה הישראלית ישנן מספר רב של משפחות חטופים, משפחות נופלים ואישי ציבור המתנגדים לפעילות ההפגנות וטוענים כי הדבר פוגע בחטופים.[98][99][100]
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות".[29]
איתן מור, בנו של צביקה מור, שהשתחרר בעסקת החטופים באוקטובר 2025, טען כי עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אמר לו שישתחרר ראשון, כיון שאביו לא משתתף בהפגנות.[101] (איתן מור השתחרר בפעימה הראשונה של הסכם חמאס–ישראל ב-13 באוקטובר ביחד עם 6 חטופים נוספים).
כתגובת נגד למחאות קם ארגון בשם "אחים לצדק" בראשות מרדכי דוד,[102] מרדכי דוד ופעילי הארגון נוהגים להגיע להפגנות ולהקניט את פעילי המחאה.[103] כמחאה נגד חסימת הכבישים, הארגון חוסם מכוניות של מפגינים בכל סיום הפגנה ואף הוגשה כנגדו תביעה בגין פעילות זו.[104]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החטופים במלחמת חרבות ברזל
- תגובות חברתיות וציבוריות בעולם למלחמת חרבות ברזל
- המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
- ^ אבי כהן, ירון דורון, מישל מכול, יורי ילון, "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2024
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה, 6 באפריל 2024
- ^ בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות נאנסות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
- ^ בר פלגבר פלגעדי חשמונאייעל פרידסוןיעל פרידסוןיעל פרידסוןבר פלגיעל פרידסוןיעל פרידסוןיעל פרידסון, הפגנת ענק בכיכר החטופים; אביו של רום ברסלבסקי: ההנהגה מפקירה אותו, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2025
- ^ 1 2 מאות אלפים קראו להחזרת החטופים ברחבי הארץ: "די להפקרה", באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2025
- ^ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024 - ^ מתן צורי, עימותים קשים בכרם שלום: מפגינים נהדפו על ידי חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2024;
פלד ארבלי, פרסום ראשון: השר בן גביר הורה ליחידות השיטור העירוני לא ללוות את שיירות הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024;
נורית יוחנן, תקרית אחר תקרית: מפגינים יידו אבנים לעבר משאיות סיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024;
חיים גולדיטש, לאחר כמה תקריות אלימות: ארגון צו 9 מקפיא את פעילותו נגד שיירות הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024 - ^ גלעד כהן, מורן אזולאי, "לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
- ^ חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024 - ^ יפעת ראובן, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור?, באתר כל העיר, 8 במאי 2021
- ^ אבי כהן, מישל מכול, השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2023
- ^ magazineKesem, צומת הגומא - מתחם צומת הגומא | מסעדות בצומת גומא, באתר בגליל העליון והסביבה, 2021-03-28
- ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ לראשונה מאז המלחמה: ההפגנות נגד ממשלת המחדל חוזרות במוצ"ש, באתר "Time Out ישראל", 1 בדצמבר 2023
- ^ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
- ^ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
- ^ בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
- ^ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, אלכסנדרה לוקש, ניר כהן, משפחות חטופים יצאו לצעדה מהעוטף לירושלים: "בשביל הבעל, ולמען כולם", באתר ynet, 28 בפברואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, שרון כידון, "כמו רכבת הרים שעולה - ואז מתרסקת": היום השני לצעדת משפחות החטופים, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
- ^ ארז הראל, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה, 30 במרץ 2024
- ^ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
- ^ ירון דורון, יורי ילון, נועם (דבול) דביר, ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2024
- ^ 1 2 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ גלעד כהן, לירן תמרי, יעל צ'כנובר, אלפים צעדו עם לפידים בי-ם, שוטרים התעמתו עם קרובי חטופים: "נתניהו - המכשול לעסקה", באתר ynet, 2 באפריל 2024
- ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, אלכסנדרה לוקש, רועי רובינשטיין, ראש השב"כ אחרי ההפגנה: "מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים", באתר ynet, 3 באפריל 2024
- ^ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ^ ניצן שפיר, 132 חטופים בעזה: טקס יום העצמאות האלטרנטיבי של משפחות החטופים, באתר גלובס, 13 במאי 2024
- ^ מתן וסרמן, במקביל להר הרצל: טקס המשואות האלטרנטיבי התקיים בכיכר החטופים, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2024
- ^ משפחות חטופים קיימו טקס אלטרנטיבי לטקס המשואות, באתר מאקו, 13 במאי 2024
- ^ משפחות מפונים לערוצי הטלוויזיה: "אל תשדרו את טקס יום העצמאות", באתר אייס, 7 במאי 2024
- ^ דוד ורטהיים, הציבור נטש את המסורת: ירידה משמעותית בצפייה בטקס המשואות, באתר וואלה, 14 במאי 2024
- ^ דן רבן, ארגוני המחאה הודיעו: "7 ביולי - יום ההשבתה הגדול", באתר ynet, 28 ביוני 2024
- ^ esty, עד שהם חוזרים כולנו חטופים - צועדות לעסקה - לו"ז צעדת משפחות החטופים, באתר ריסטארט - ישראל, 2024-07-10
- ^ גל גנות, אלפים הפגינו בנתב"ג, לקראת טיסת נתניהו לארה"ב: "חטופינו נמקים בשבי", באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ^ קרן מרציאנו לי נעים יולן כהן מיכל פעילן, יו"ר ההסתדרות: "אי אפשר לעמוד מנגד"; סמוטריץ': "הנחיתי לא לשלם", באתר מאקו, 1 בספטמבר 2024
- ^ מיכאל שמש גילי כהן, ראש הממשלה נתניהו הודיע לשר הביטחון גלנט על סיום כהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בנובמבר 2024
- ^ ניצן צבי כהן, בדרישה לשחרור החטופים: אלפים חסמו את הכניסות לקריה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 במרץ 2025
- ^ המאבק להשבת החטופים: יום שלישי למאהלי המחאה בשערי הקריה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 במרץ 2025
- ^ בר פלג, מפגינים פרצו למצודת זאב בתל אביב; עשרות נעצרו, באתר הארץ, 28 במאי 2025
- ^ בר פלג, 58 חטופים, 601 ימים ביום ה–600 למלחמה, האבל התפרץ בזעם במצודת זאב, באתר הארץ, 29 במאי 2025
- ^ ליהיא גורדון, רועי רובינשטיין, מפגינים למען החטופים נכנסו למצודת זאב בת"א, וחוסמים גם את דרך בגין, באתר ynet, 28 במאי 2025
- ^ אור הדר, ליהיא גורדון, רבבות צעדו מכיכר החטופים לשגרירות ארה"ב: "העסקה חייבת להיחתם השבוע", באתר ynet, 19 ביולי 2025
- ^ מאיה כהן, משפחות החטופים צעדו לשגרירות: ארה"ב היא המצפן המוסרי של העולם, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2025
- ^ בר פלג, עדי חשמונאי ועדן סולומון, אלפים רבים הפגינו ברחבי הארץ למען עסקת חטופים; עינב צנגאוקר: "חיי ילדינו הם רולטה רוסית", באתר הארץ, 19 ביולי 2025
- ^ הכי קרוב לילדיהם שבשבי: משט משפחות החטופים לכיוון הרצועה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוגוסט 2025
- ^ יולן כהן, משפחות חטופים נערכות להוציא משט לעזה: "להגיע אליהם הכי קרוב", באתר מאקו, 4 באוגוסט 2025
- ^ מועצת אוקטובר | למען ועדת חקירה ממלכתית, באתר מועצת אוקטובר
- ^ יעל צ'כנובר, משפחות חטופים וחללים הכריזו: "נשבית את המשק ב-17 באוגוסט", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 באוגוסט 2025
- ^ בר פלג, למרות החום והשתלחות השרים, המחאה הצליחה לעמוד במטרה: לתמוך במשפחות החטופים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2025
- ^ esty, יום ראשון 17.8.25 שובתים, עוצרים ומשבשים - כל המידע, באתר ריסטארט - ישראל, 2025-08-14
- ^ אמיר אטינגר, רועי רובינשטיין, ליהיא גורדון, "לא תהיה כפרה לטרפוד עסקה": מפת מוקדי המחאות, הלו"ז - והגופים שהצטרפו, באתר ynet, 25 באוגוסט 2025
- ^ שרון כידון, רועי רובינשטיין, ליאור אל-חי, משפחות החטופים חוששות לגורל יקיריהן, ופונות לציבור: "תמשיכו - אל תוותרו", באתר ynet, 26 באוגוסט 2025
- ^ התייצבו למענם, באתר ynet, 26 באוגוסט 2025
- ^ ynet, כתבי (2025-08-26). "המונים הפגינו בכיכר החטופים, אביו של רום ברסלבסקי: "הוא גוסס"". Ynet. נבדק ב-2025-09-01.
- ^ טראמפ הצטרף למחאת משפחות החטופים - ושיתף תמונה מההפגנה בכיכר, באתר מעריב אונליין, 16 בספטמבר 2025
- ^ טראמפ שיתף תמונות מעצרת החטופים: "זה עכשיו או לעולם לא", באתר "סרוגים", 5 באוקטובר 2025
- ^ אור שקד,, טראמפ פרסם תמונות מכיכר החטופים, מטה המשפחות: ״יודע כמונו שאין חשוב יותר״, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 3 מירב סבר, אימהות ללוחמים מוחות בגבול עזה: "להוציא אותם לפני שיהיה עוד 'הותר לפרסום'", באתר ישראל היום, 4 במאי 2025
- ^ 1 2 רועי רובינשטיין, יותר מ-800 הורים לחיילים מאיימים במאבק: "נתניהו, סיים את המלחמה", באתר ynet, 9 בינואר 2025
- ^ 1 2 ערן טורבינר, כנס סרוב למלחמה בבית רדיקל רחוב התחייה 27 ת"א, באתר documentingtheleft.org, 8.1.25
- ^ אמהות הלוחמים שנאבקות לסיים את המלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביוני 2024
- ^ אורלי וילנאי, מנרמלים את עצמנו לדעת: על זעקת האימהות להוציא את החיילים מעזה, באתר הארץ, 7 במאי 2024
- ^ פלד ארבלי, בהפגנה נגד המלחמה: המשטרה עצרה את אלון לי גרין ושמונה נוספים, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2025
- ^ אילנה קוריאל, מאות הפגינו נגד "מרכבות גדעון", פעיל מחאה נעצר: "שוטרים ריסקו אותו לרצפה", באתר ynet, 18 במאי 2025
- ^ שושנה כרמון, רעות בן חיים, ממקימי 'צו 9': "עצירת המשאיות היא הדרך לשחרור החטופים", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2024
- ^ לירן וינשטיין, צו 9 נגד נתניהו: "משאיות האספקה – חמצן עבור חמאס", באתר "סרוגים", 27 בינואר 2024
- ^ יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024
- ^ דף הבית, באתר משנים כיוון
- ^ רוני גרין שאולוב, מורן אזולאי, מפגינים נגד הממשלה קשרו עצמם לכיסאות במזנון הכנסת - והוצאו בכוח, באתר ynet, 28 באוקטובר 2024
- ^ רועי רובינשטיין, המחאה על "חוק התאגיד": 8 העצורים מההפגנה בירושלים יישארו הלילה במעצר, באתר ynet, 5 בדצמבר 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, פעילי מחאה חוסמים את הכניסות למשרד ראש הממשלה בי-ם, באתר ynet, 8 באוקטובר 2024
- ^ בר פלג, אלפי מפגינים חוסמים זה כמה שעות רחובות סביב מעון ראש הממשלה בירושלים, הארץ, 2025
- ^ ניר חסון, מיכל דויטש היתה ביביסטית. היום היא שיאנית המעצרים במחאה נגד הממשלה, באתר הארץ, 26 ביוני 2024
- ^ מתן וסרמן, תנועת 'משנים כיוון' בכניסה לכנסת: "ממשלה אחראית לא מפקירה את החטופים", באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2024
- ^ דף הבית, באתר "בואו"
- ^ אלפי הורים ללוחמים קוראים: די למלחמה בעזה, באתר זו הדרך, 30-8-24
- ^ בת אל, אימא לקצין לוחם ופעילה בארגון 'הורי לוחמים זועקים: די!', שיתפה: "הם מתים ממטענים, מחוסר מיגון, מאמל"ח פגום - זה לא נורמלי", באתר 103FM, 3-8-25
- ^ דף הבית, באתר אמהות נגד אלימות
- ^ דף הבית, באתר אמא ערה
- ^ בוועדת החוקה נחשף: אי-בהירות לגבי המצב המשפטי שנועד לאפשר העדפה למשרתי מילואים בשירות המדינה בהתאם להחלטת הממשלה, באתר חדשות הכנסת, 7-8-24
- ^ חומרי רקע לישיבות הוועדה לענייני ביקורת המדינה, באתר הכנסת, 20-3-24
- ^ אמהות לוחמים לרמטכ"ל: "מדוע ממשיכים לשלוח לוחמים בכלים מיושנים?", באתר ישראל היום, 29 ביוני 2025
- ^ גבי ויטלה מארגון אמא ערה, בחדשות 13, באתר יוטיוב, חדשות 13, 22-7-25
- ^ דלית סכלו ספקטור, ממובילות 'אמא ערה' בחדשות ערוץ, באתר יוטיוב, ערוץ 13, 5-6-25
- ^ דינה חלוץ, "במבצע 'מרכבות גדעון' כל יומיים בממוצע נפל חייל, זה מטורף", באתר ynet, 17 ביולי 2025
- ^ גל גנות, העתירה נגד "פקודה 77": "לוחמים שוברים לעצמם ידיים ורגליים בשביל הפוגה קצרה", באתר ynet, 7 ביולי 2025
- ^ שחר אילן, "בשם אימהות לחיילים משרתים": עתירה נוספת לבג"ץ לגיוס תלמידי הישיבות, באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2024
- ^ אורלי נוי, האמא שרוצה להוציא את כל החיילים מעזה לאלתר, באתר "שיחה מקומית", 27 בדצמבר 2023
- ^ "הבן שלי היה כבר בעשרות לוויות - דור שלם בטראומה": זעקת אימהות הלוחמים, באתר כאן חדשות, 27-6-25
- ^ הסכם מדיני הוא מהלך בטחוני, באתר נשים עושות שלום
- ^ אברהם פריינד, כינוס מחאה וצעדת חירום של משפחות חטופים ושכולות: "אין לכם מנדט", באתר בחדרי חרדים, 13 בינואר 2025
- ^ 103, צביקה מור, אביו של איתן שנחטף לעזה: "ההפגנות והצעדות מזיקות לחטופים", באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2023
- ^ אלי קליין, אחיו של החטוף למפגינים: "אתם משמשים את מטרות חמאס", באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2025
- ^ איתמר אייכנר, פגישת נתניהו ושורדי השבי - והשיחה של איתן עם מנהיג חמאס: "אבא שלך לא מפגין, תשתחרר ראשון", באתר ynet, 14 באוקטובר 2025
- ^ אתר אחים לצדק, 3.11.25
- ^ לי עייש, כוכב הרשת מפרסם תיעודים שלו מתסיס נגד מפגינים בקפלן, באתר ערוץ i24 NEWS, 10.9.24
- ^ לירן תמרי, רועי רובינשטיין, ארגוני מחאה בתלונה למח"ש: מפקד המחוז מתעלם מהטרדות פעיל הימין המקורב לבן גביר, באתר ynet, 29 בספטמבר 2025
| מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| ||||||
| אירועים עיקריים | טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • מבצע חיצי הצפון • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • מבצע חומת ברזל • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • מבצע עם כלביא • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) | ||||||
| טבח שבעה באוקטובר |
| ||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • הסכם חמאס–ישראל (2023) • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים הישראלים ברצועת עזה • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • מבצע שבים לגבולם | ||||||
| הרוגים |
| ||||||
| תיעוד, זיכרון והנצחה | סרט הזוועות • מוזיאון 7.10.360 • יום זיכרון • טקס זיכרון • הנצחה • אור ראשון • שחר אדום | ||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | ||||||
| שונות | נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • טענות לביצוע רצח עם ברצועת עזה • כלכלה • סביבה • מוזיקה • ספורט • תחקירי שבעה באוקטובר • ועדת החקירה האזרחית • מידע כוזב | ||||||
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
