מחוזות טג'יקיסטן
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טג'יקיסטן |
|
מבחינה מנהלית טג'יקיסטן כוללת 2 מחוזות (viloyat), מחוז אוטונומי, נפות בכפיפות מרכזית ואזור הבירה. המחוזות מחולקים בחלוקת משנה לנפות. חלוקה זו התגבשה בשנת 1992 זמן קצר לאחר עצמאות המדינה.
מחוז אוטונומי גורנו-בדח'שאן מהווה כ-45% משטח המדינה אך מתגוררים בו כ-230 אלף תושבים בלבד.
מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |||||
| מס' | שם | בירה | שם בשפת המקור | אוכלוסייה (אומדן 1 בינואר 2020)[1] |
שטח בקמ"ר |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מחוז סוגד | ח'וג'נד | Вилояти Суғд | 2,707,300 | 25,200 |
| 2 | נפות בכפיפות רפובליקנית | דושנבה | Ноҳияҳои тобеи Ҷумҳурии | 2,165,900 | 28,500 |
| 3 | דושנבה | דושנבה | Душанбе | 863,400 | 100 |
| 4 | מחוז ח'תלון | בוח'תר | Вилояти Хатлон | 3,348,300 | 24,700 |
| 5 | מחוז גורנו-בדח'שאן | חורוג | Вилояти Мухтори Кӯҳистони Бадахшон | 228,900 | 62,900 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוק השלטון המקוי (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tajikistan: Provinces, Major Cities & Urban Settlements - Population Statistics, Charts and Map, באתר www.citypopulation.de
| חלוקה מנהלית של מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
| אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה הסינית[2]• הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן | 
| |
| 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. | ||