מחוז ארושה

מחוז ארושה (מחוז)
Arusha Region

מחוז ארושה בטנזניה
מדינה / טריטוריה	טנזניה
בירת המחוז	ארושה
על שם	ארושה
שטח	34,526 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	2,356,255 (2022)
קואורדינטות	3°S 36°E
arusha.go.tz

אזור ארושה (בסוואהילי: Mkoa wa Arusha) הוא אחד מ-31 המחוזות המנהליים בטנזניה ובירתו ארושה. המחוז ממוקם בצפון מזרח המדינה והוא גובל בקניה ובמחוזות הטנזניים: מחוז קילימנג'רו במזרח, מניארה ומחוז סינגידה בדרום, ובמחוזות סימיו ומחוז מארה במערב. במחוז ארושה נמצא אזור השימור נגורונגורו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מחוז ארושה היא בין המחוזות המפותחים ביותר בטנזניה, והוא בין שלושת האזורים בעלי משאבי הטבע הגדולים ביותר בטנזניה.

מחוז ארושה הוא יעד תיירותי משמעותי בטנזניה ובאפריקה. הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע באזור זה כוללים את אזור השימור נגורונגורו, פארק לאומי ארושה , אזור שימור לולינדו וחלק מפארק לאומי אגם מניארה .

אטימולוגיה

יש מספר סברות לגבי מקור השם:

• האזור נקרא על שם שבט ארושה , קבוצה אתנית, חלק מאנשי בנטו שבמקור נקראו ווארושה () היגרה מאזור מחוז קילימנג'רו, לפני כ-400 שנה.
• "גרעין תבואה", בתמהיל של סוואהילית ומסאית.
• (מקום של) "פרות אפורות", במסאית.

היסטוריה

פרה-היסטוריה

במחוז ארושה נמצאים האתרים הארכאולוגיים הלאומיים לאטולי וקניון אולדובאי, שבהם התגלו שרידי הומינידים.

קהילות ראשונות

הקהילות הראשונות, הידועות, שהתיישבו בדרום-מערב מחוז ארושה היו בני קוֹנינגוֹ (Koningo), קבוצת ציידים-לקטים קדומה שנכחדה. אחריהם הגיעו בני המֵרוּ (Meru), שהגיעו והתיישבו במורדות הר מרוּ (Mount Meru) שם החלו לעבד את האדמה.

הגל השלישי של המתיישבים היה בני שבט הארוּשה (Arusha), תת-קבוצה של בני הפארה (Pare), שהיגרו ממחוז מחוז קילימנג'רו . חלק מבני הפאראקיוֹ מאסאי (Parakuyo Masai) שהגיעו לאזור בשנות ה-30 של המאה ה-19, נטמעו בקהילת ארושה והשפיעו עליהם לאמץ את שפת המאסאי.

בשנות ה-80 של המאה ה-19, סבל אזור ארושה ממגפות בקר: דבר הבקר ואבעבועות שחורות ובנוסף היו עונות של בצורת. המצב הקשה גרם למותם של אלפי ראשי בקר, ואילץ חלק גדול מבני המאסאי במערב להיטמע בחברה החקלאית של ארושה. בדרום, במחוז קראטו ובמחוז נגורונגורו נמצאים בני ההאדזבה (Hadzabe), שהם קהילת הציידים-לקטים היחידה ששרדה במדינה.

רוב השטחים של מחוז נגורונגורו, ומחוז לונגידו מאוכלסים במאסאים שהיגרו מדרום סודן, החל מהמאה ה-16, הגיעו לקניה, ולבסוף התיישבו בצפון-מערב מחוז ארושה בשנות ה-30 של המאה ה-19.

התקופה הקולוניאלית

הגרמנים כבשו את האזור ב-1895 ומינו את קפטן קורט יוהנס (Kurt Johannes) למושל. ב-19 באוקטובר 1896, הותקף יוהנס על ידי לוחמי ארושה, כנקמה על הפשיטה שהוא וחייליו ביצעו בשנת 1895. שני מיסיונרים שליוו את הקפטן, נהרגו במהלך ההתקפה והוא שרד. הוא חזר ב-31 באוקטובר עם כוחות גרמנים ולוחמים משבטים אחרים והביס את לוחמי הארושה. יוהנס החרים את כל כלי הנשק המסורתיים והרס את בתיהם ואת עתודות המזון שלהם.

ב-1902 הגיעו לאזור 100 אפריקאנרים, פליטי מלחמת הבורים ולכל אחד מהם ניתנו 10,000 דונם לעיבוד. רובם עזבו עד מלחמת העולם הראשונה. ב-1916 כבשו הבריטים את אזור ארושה וגרשו את הגרמנים והמתיישבים האפריקאנרים שנשארו. האדמות חולקו למתיישבים בריטיים ויוונים.

החלק היבשתי של טנזניה הפך למנדט בריטי, על פי החלטה של חבר הלאומים והוא נודע בשם טנגניקה. בשנת 1948 מינו הבריטים את מנהיג קהילת ארושה הראשון, הצ'יף סימאון לאיסרי (Chief Simeon Laiseri) למנהל המחוז.

לאחר העצמאות

בשנת 1966, תחת ממשלת טנזניה העצמאית החדשה, קיבלה ארושה מעמד אזורי משלה, המחוז הגדול ביותר בטנזניה. ב-2002, יצרה הממשלה את מחוז מניארה שפוצל ממחוז ארושה.

פארקים לאומיים ואזורי שימור

1. הפארק הלאומי ארושה
2. מכתש אמפקאי
3. אנגארוקה
4. הבקע הסורי אפריקני
5. חלק מהפארק הלאומי אגם מניארה
6. שמור יער הר לונגידו
7. שמורת יער הר מרו
8. אזור השימור נגורונגורו
9. מכתש נגורדוטו
10. אול דוניו לנגאי
11. ערוץ אולדובאי

דמוגרפיה

במפקד האוכלוסין הלאומי של 2012, מנתה אוכלוסיית אזור ארושה 1,694,310 תושבים.

האזור מאוכלס על ידי קבוצות וקהילות אתנו-לשוניות שונות, כמו: עיראקו (Iraqw people), ארושה, מסאי, וואמרו (Wameru), סונג'ו (Sonjo people), צ'אגה (Chaga people), פארה (Pare people).

שדה תעופה

נמל התעופה ארושה בסביבות שנת 2012.

את אזור ארושה משרת את נמל התעופה הבינלאומי קילימנג'רו. בארושה יש נמל התעופה קטן, נמל התעופה קיסונגו (Kisongo Airport) המשרת מטוסים קטנים, בינוניים ואישיים בעיקר למטרות תיירות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מחוז ארושה

מדיה וקבצים בנושא מחוז ארושה בוויקישיתוף