מחוז נג'ראן
| סכר ואדי נג'ראן | |
| מדינה |
|
|---|---|
| נפות במחוז | 7 |
| בירת המחוז | נג'ראן |
| שטח | 127,152 קמ"ר (דירוג: 6) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 592,300[1] (דירוג: 11, 2022) |
| ‑ צפיפות | 4.658 נפש לקמ"ר (דירוג: 12, 2022) |
| קואורדינטות | 17°29′30″N 44°07′56″E / 17.491666666667°N 44.132222222222°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://najran.gov.sa | |
מחוז נַגְ'רַאן (בערבית: منطقة نجران) הוא מחוז בדרום ערב הסעודית. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2022, התגוררו במחוז 592,300 בני אדם[1]. המחוז משתרע על פני 127,157 קמ"ר ובירתו היא העיר נג'ראן.
מחוז נג'ראן מיושב בעיקר על ידי שבט בנו יאם (אנ') ואחוז ניכר מתושביו הם שיעים אסמאעילים.[2]
מיקום וגאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז גובל בתימן. המחוז כולל שלושה אזורים גאוגרפיים: האזור המישורי במרכז המחוז ובו מספר עמקים וביניהם "עמק נג'ראן", האזור ההררי במערב ובצפון המחוז המאופיין בסלעי גרניט והאזור החולי במזרח שהוא חלק ממדבר א-רובע אל ח'אלי הנחשב לימת החולות הרציפה הגדולה בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מקורות יווניים ורומיים, נג'ראן הייתה מוקד של דרך הקטורת. כל הנתיבים שיצאו מתימן העתיקה צפונה או מערבה נאלצו להיפגש בנג'ראן, שם הנתיבים התפצלו לשני כיוונים כלליים: אלה שהובילו צפונה דרך הח'ג'אז לכיוון מצרים והלבנט, ואלה שהובילו צפונה-מזרחה לכיוון המפרץ הפרסי.[3][4]
על פי סטראבון, אליוס גאלוס (אנ'), המושל הרומי של מצרים, הוביל מסע מפרך, שלא צלח בסופו של דבר, לכיבוש אזור דרום חצי האי ערב (Arabia Felix). בשנת 25 לפנה"ס הוא ניצח בקרב באזור נג'ראן ומשם תקף צבאו את מאריב, בירת ממלכת שבא.[5]
כאשר החימיירים כבשו את ממלכת שבא בשנת 280 לספירה, הם השתלטו ככל הנראה גם על אזור נג'ראן.
הקהילה הנוצרית הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנצרות הגיעה לאזור נג'ראן, כמו בשאר דרום ערב, בסביבות המאה ה-5. על פי עדויות כתובות ששרדו משנת 524, הנוצרים באזור נג'ראן נרדפו ונטבחו על ידי המלך החמיירי האחרון יוסף ד'ו נואס.[6]
לאחר השתלטות צבא מוחמד על האזור, נוצריי נג'ראן הגיעו עימו להסכם לפיו ישלמו מס שנתי של 2,000 פריטי לבוש בתמורה להגנה. ההסכם חוּדש תחת הח'ליפים אבו בכר ועומר בן אל-ח'טאב. בהמשך, בשנת 641, הואשמו נוצריי נג'ראן בלקיחת ריבית (בניגוד לאיסור בקוראן) וגורשו למסופוטמיה, שם התיישבו ליד כופה במקום שקראו לו "נג'אניה". בתקופה שלאחר מכן נג'ראן איבדה את חשיבותה.
הקהילה היהודית לשעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנג'ראן הייתה קהילה יהודית עוד מהתקופה שקדמה לאסלאם. היא מזוהה באופן היסטורי עם שבט בנו אל-חרית' (אנ') שהיו יהודים, כבשו את העיר נג'ראן ושלטו בה עד הגעת הנצרות לתימן.
לאחר הכיבוש הסעודי של חבל נג'ראן בשנת 1934, גברו רדיפות היהודים, וכ-200 יהודי נג'ראן נמלטו דרומה לעדן. מלך ערב הסעודית אבן סעוד דרש את החזרתם, אך מלך תימן אחמד בן יחיא סירב משום שהפליטים הללו היו במקורם יהודי תימן. הם הוטסו לישראל במסגרת מבצע על כנפי נשרים.
כמה קבוצות של יהודי נג'ראן נמלטו לקוצ'ין, מכיוון שהיו להם קשרי מסחר עם יהודי מדרס.[7]
עימותים עם הקהילה האסמאעילית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האסמאעילים, שהם מיעוט דתי ואתני בעל שורשים היסטוריים במחוז נג'ראן בדרום-מערב ערב הסעודית, מתמודדים עם איומים גוברים על זהותם כתוצאה מאפליה של השלטונות. פקידי ממשלה מדירים את האסמאעילים מקבלת החלטות ומבזים בפומבי את אמונתם.[8] מאז שנות ה-2000 אירעו מספר עימותים בין כוחות הממשלה לבין חמושים מהעדה האסמעילית.[8]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי אוכלוסין:[8]
| מפקדי אוכלוסין | ||
| שנה | אוכלוסייה | שינוי ב % |
| 1992 | 300,994 | — |
| 2004 | 420,345 | 2.82% |
| 2010 | 507,106 | 3.18% |
| 2022 | 592,300 | 3.96% |
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז נג'ראן מחולק ל-7 נפות:
| שם | בערבית | אוכלוסייה (מפקד 2022)[1] |
שטח | צפיפות |
|---|---|---|---|---|
| בדר אל-ג'נוב | بدر الجنوب | 7,991 | 1,514 | 5.278 |
| חבונא | حبونا | 24,823 | 952.4 | 26.06 |
| ח'באש | خباش | 7,834 | 14,260 | 0.549 |
| נג'ראן | نجران | 421,902 | 3,191 | 132.2 |
| שרורה | شرورة | 100,199 | 77,780 | 1.288 |
| ת'אר | ثار | 13,391 | 8,427 | 1.589 |
| ידמה | يدمه | 16,160 | 21,080 | 0.767 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מחוז נג'ראן (בערבית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Saudi Arabia: Administrative Division (Regions and Governorates) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ↑ Ana Echagüe, Edward Burke, [https://web.archive.org/web/20131029194738/http://edoc.bibliothek.uni-halle.de/servlets/MCRFileNodeServlet/HALCoRe_derivate_00003652/Strong%20Foundations.pdf Strong Foundations The Imperative for Reform in Saudi Arabia], PRIDE, 2009
- ↑ Najran Province, splendidarabia
- ↑ Description in A. F. L. Beeston "Some Observations on Greek and Latin Data Relating to South Arabia" in Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London, Vol. 42, No. 1 (1979), pp. 7–12; online at JSTOR
- ↑ Strabo, Book XVI, Chapter 4, 22–24 The Geography of Strabo, published in Vol. VII of the Loeb Classical Library edition, 1932; online at Lacus Curtius. Ref. 140
- ↑ Historians back BBC over Jewish massacre claim | The Jewish Chronicle, web.archive.org, 2009-09-28
- ↑ "The last family of Pardesi Jews in Madras « Madras Musings | We Care for Madras that is Chennai". 9 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - 1 2 3 The Ismailis of Najran, Second-class Saudi Citizens, hrw.org, September 2008
| מחוזות ערב הסעודית | ||
|---|---|---|
|



