מחוז קלוז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלוז' (מחוז)
Judeţul Cluj
Actual Cluj county CoA.png
סמל המחוז
מדינה / טריטוריה רומניה
חבל ארץ טרנסילבניה
שטח 6,674 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז
 ‑ צפיפות

692,316‏  (נכון ל-2007)
105 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
אזור זמן UTC +2
http://www.cjcluj.ro
מיקומו של מחוז קלוז' ברומניה

מחוז קלוז'רומנית: Judeţul Cluj, הוא מחוז ("ז'ודץ")) הנמצא במרכז-מערב רומניה, במרכז החבל ההיסטורי טרנסילבניה. בירתו העיר קלוז'-נפוקה. המחוז גובל במחוזות סלאז', מרמורש, ביסטריצה-נסאוד, מורש, אלבה וביהור. הוא הוקם עם הנהגת רפורמת החלוקה המנהלית של המדינה בשנת 1968. שטח המחוז הוא 6,674 קילומטר מרובע ואוכלוסייתו מונה 692,316 תושבים (2007)

שם המחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו בא מן העיר קלוז'. בתיעוד בלטינית מן המאה ה-12 העיר נקראה "קסטרום קְלוס" (Castrum Clus}, שם שבו מובן המילה "קלוס" (Clus) הוא "מקום סגור", המתייחס, כנראה, להיותו מוקף בגבעות. בגרמנית העיר נקראה קלאוזנבורג ובהונגרית קולוז'וואר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין האופרה והתיאטרון הלאומי "לוצ'יאן בלאגה" בקלוז'-נפוקה

המחוז קלוז' בגרסתו הקודמת (1918-1938) ירש את המחוז ההיסטורי או ה"רוזנות" (קומיטאט) של קלוז', בהונגרית "קולוז'", חלק מממלכת הונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עם האיחוד של טרנסילבניה עם רומניה בדצמבר 1918, המחוז ההיסטורי שולב ברומניה תחת השם מחוז קוז'אקנה Județul Cojacna. הוא חזר בשנת 1925 להיקרא "מחוז קלוז'"(Judeţul Cluj). שטחו היה אז של 4,813 קמ"ר ומספר תושביו היה 333,545. היו לו רק שתי ערים: קלוז' והואדין. בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני נכלל המחוז יחד עם עוד ששה מחוזות אחרים בתוך אזור מנהלי צפון-מערבי גדול בשם "צינוטול קרישור" (Ţinutul Crișuri) (כלומר "חבל נהרות קריש"‏[1] שבירתו הייתה העיר קלוז'. בעקבות תכתיב וינה משנת 1940 סופח כמעט כל האזור מחדש להונגריה. החלק שנותר ברומניה הסתפח למחוז טורדה (Județul Turda) המחודש.

בתום מלחמת העולם השנייה צפון טרנסילבניה חזרה לרומניה. אחרי רפורמה מנהלית שבוצעה על ידי המשטר הקומוניסטי הרומני משנת 1950 כששטח רומניה חולק ל- 28 אזורים הקרויים "רג'יונה" (regiune) הוקם "אזור קלוז'" רבתי (Regiunea Cluj) המחולק בעצמו לששה תת-אזורים הקרויים "ראיון", לפי הדגם הסובייטי. האזור קלוז', שכלל בערך את שטחי המחוזות קלוז' וסלאז' של יום, הוגדל מאוחר יותר ומספר ה"ראיונים" שבתוכו הוגדל גם כן. אזור קלוז' הפך לאחד מ - 16 אזורים ברומניה "העממית".

המחוז הנוכחי הוקם בעת רפורמה מנהלית נוספת שבוצעה בשנת 1968 בימי שלטונו של ניקולאיה צ'אושסקו. להבדיל מהמחוז שבין מלחמות העולם המחוז הנוכחי כולל גם את רוב שטחיהם של המחוז טורדה וסומש לשעבר, שלא הוקמו מחדש במסגרת הרפורמה הנזכרת לעיל. לעומת זאת, חלק מהמחוז ההיסטורי קלוז' סופח למחוז סלאז' (הנפה (plasa) הידה (Hida) לשעבר עם הייושב סנמיכאיו אלמאשולוי) ולמחוז מורש (הנפה סרמאשו לשעבר, עם 20 כפרים).

סמל המחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת המחוז קלוז' והמחוזות השכנים

סמל המחוז, שאומץ בהחלטת הממשלה משנת 2006 מורכב ממגן משולש עם שוליים מעוגלות ומחולק לארבע. ברבע העליון מימין, על רקע זהוב נראית הזאבה הקפיטולינית בצבע שחור. ברבע בעליון משמאל, על רקע כחול נראה זר חיטה זהוב. ברבע התחתון מימין, על רקע כחול, נמצא ספר פתוח בצבע כסף בהיר. ברבע התחתון משמאל, על רקע זהוב, עומדים זה מול זה שני אריות בצבע שחור, עם לשונות אדומים, התומכים בעץ אלון מושרש, בצבע שחור. הזאבה הקפיטולינית (פסל שלה נתרם לעיר קלוז' בשנת 1920 על ידי ממשלת איטליה) מסמלת את ההיסטוריה הרומית של האזור, שיש בו כמה יישובים רומיים קדומים: נפוקה (קלוז'), פוטאיסה (טורדה) וקסטרי רומיים בטורדה, ג'ילאו, בולוגה, גרלה וקשייו. זר החיטה מסמל את אלומת החיטה שהופיעה בעבר בסמלים של המחוז ומתקשרת למנהגים פולקלוריים - "העטרה שעל הסומש". הספר בצבע כסף מסמל את התרבות והמדע שהתפתחו באזור מימי הביניים, כולל בתי הדפוס שהוקמו החל מן המאה ה-16, בית הספר הכפרי הראשון שהוקם בכפר ז'וקו במאה ה-14, המכללה הישועית מן המאה ה-16, בית הספר התיכון של הנזירים הפיאריסטים, אוניברסיטת קלוז'. האריות מסמלים את האיחוד הארעי של שלוש הנסיכויות בשנת 1600: ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה - והוא סמל הרלדי שנלקח מחותמו של השליט המאחד, מיכאי האמיץ.

ראשות המחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון באנפי ביישוב רסקרוץ' שבכפר בונצידה
טורדה - מראה ממרכז העיר

יושב ראש המועצה המחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012-2008 אלין טישה (Alin Tișe) (המפלגה הדמוקרטית-ליברלית PDL
  • החל מ-2012 - הוריה אויוריאנו (Horea Uioreanu )(הברית הסוציאל-ליברלית USL )

הרכב המועצה, לפי תוצאות הבחירות המחוזיות בשנת 2012 הוא כלהלן:

  • הברית הסוציאל-ליברלית USL ‏ 16 : מקומות
  • המפלגה הדמוקרטית - ליברלית PDL ‏: 12 מקומות
  • האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה UDMR‏: 5 מקומות
  • מפלגת העם-דן דיאקונסקו PP-DD ‏: 3 מקומות

פרפקט המחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגה וושקן (Gheorghe Vuşcan) - מ-2012

גאוגרפיה פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחוז קלוז' שטח של 6.674 קילומטרים מרובעים, המהווה 2,8% משטח רומניה. הנוף מורכב מרמה והרים. לפי גודל השטח הוא ממוקם במקום ה-11 בין מחוזות רומניה.

נוף טרנסילבני
הכפר סבדיסלה

נופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרבע (24%) משטח המחוז הוא הררי, ומיוצג על ידי הרי הקרפטים המערביים או בקיצור "הרי המערב" (אפוסן - Munţii Apuseni) עם גבהים עד 1,900 מטרים והממוקמים בחלק הדרום-מערבי של המחוז. שאר המחוז (76%) כולל את הגבעות והעמקים של רמת הסומש (Podisul Someşan) והמישור הטרנסילבני. הטראסות והגאיות שבחלק התחתי של הנהרות סומשול מיק (Someşul Mic) (הסומש הקטן) וארייֶש (Arieş) ממלאים את המחזור במישורים.

הידרוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז משתרע בעיקר באגן הנהר סומשול מיק וחלקית באגנים של הנהרות ארייש וקרישול רפדה (ה"קְריש המהיר" - Crişul Repede). קיימים גם אגמים - אגמי מאגר טבעיים, תוצר של גלישות קרקע, ואגמים שנוצרו במחצבות המלח הקדומות. בנוסף נוצרו אגמי מאגר מלאכותיים על ידי בניית סכרים במסגרת המערכת האנרגטית "סומש" בייושבים ג'ילאו, טרניצה ופנטנלה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר2009 מנתה אוכלוסיית המחוז 690,590 תושבים. הצפיפות של האוכלוסין הייתה 103 תושבים על קילומטר מרובע. לפי מספר התושבים המחוז קלוז' היה בשנת 2001 המחוז השישי בין מחוזות רומניה.

ההרכב האתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד האוכלוסין משנת 2002 ההרכב האתני של התושבים היה כדקלמן:

קבוצה אתנית תושבים  %
רומנים 557.891 79,39
הונגרים 122.301 17,40
צוענים (רומה) 19.834 2,82
גרמנים (לרוב סקסונים טרנסילבנים) 944 0,13
קבוצות אתניות אחרות 1.785 0,25

ההונגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להונגרים יש רוב במספר כפרים - סבדיסלה (51%), סואטו (51%), מולדובנשט (58%), אונגוראש (60%), סנקראיו (75%), איזבורו קרישולוי (80%), וסיק (96%).

אחוז גבוה של הונגרים חיים גם בכפרים אגירשו, גרבאו, בוזה (50-40%),באצ'ו, קפושו מארה וקלראש (40-30%), פליאקו, פיזשו גרלי וויאישוארה (30-20%), בונצידה , ז'וקו ומוצ'ו (20-10%).

הצוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קהילות הצוענים הגדולות ביותר גרות בכפרים קוז'וקנה (19.7%), פיזשו גרלי (16.5%) , קמראשו (15.4%) ובונצידה (15.3%).

עוד חיים במחוז כ-250 יהודים, 203 אוקראינים, 152 יוונים, 124 איטלקים, 73 רוסים-ליפובנים , 63 ארמנים.

היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, לפני השואה חיו בשטח המחוז הנוכחי כ-20,000 יהודים. הם היוו 17.5% מתושבי העיר דז', % 15.9 מתושבי העיר הואדין, 14.6% מתושבי העיר קלוז' ו11.3% מתושבי גרלה. בנוסף היה חי מיעוט יהודי גם בעיירות קטנות ובישובים כפריים. רובם נספו בשואה.

הארמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר גרלה היו הארמנים. לכן הגרמנים קראו לה "עיר הארמנים" (Armenierstadt).

יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המחוז קלוז' בשנים בין מלחמות העולם
סמל המחוז קלוז' בימי שלטונו של ניקולאיה צ'אושסקו

במחוז קלוז' נמצאו בשנת 2003 429 יישובים, מתוכם 5 ערים במעמד מוניקיפיום (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד עיר נוספת ו- 74 כפרים גדולים (קומונות). הערים בעלות מעמד מוניקיפיום הן קלוז'-נפוקה, טורדה, דז', קמפיה טורזי וגרלה. העיר הנוספת היא הואדין. .

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המחוז קלוז' היא בין הדינמיות שברומניה. כאן רמת ההשקעות הזרות הן בין הכי גבוהות. העיר קלוז'-נפוקה מאכסנת ענף חשוב של מרכזי מחשוב ומרכזים פיננסיים

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז קלוז' פעלו בשנת 2005 21,155 יחידות פעילות בתעשייה, ענף הבניין, מסחר ושירותים אחרים. הענפים בשולטים במחוז הם המסחר הסיוטיאי והקמעונאי, שרותי תחזוקה ותיקון, עסקי נדל"ן, תעשיית עיבוד וענף הבניין.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 השטח החקלאי המעובד כלל 157,307 הקטארים, מתוכם 111,046 - גידולי דגנים בשביל גרגירים, 33,676 הקטארים -גידולי חיטה ושיפון, 22,239 שעורה, 46,611 - תירס , 6453 - צמחי שמן , 5,469 -חמנית, 1,913 - סלק סוכר, 12,207 -תפוח אדמה ו-9,255 - ירקות. סך תפוקת הפירות הייתה בשנת 2005 של 40,449 טונות של תפוחים, שזיפים, דובדבנים ודובדבנים חמוצים, אגסים, אפרסקים, משמשים וכו'.

מאגר הטרקטורים והמכונות החקלאיות כלל ב-31 בדצמבר2005 5,184 טרקטורים, 3,904 מחרשות לטרקטורים,1,410 מזרעות מכניות, 731 קומביינים לקטיף.

אטרקציות תיירותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערים קלוז-נפוקה, טורדה, דז', גרלה (עם המרכז הבארוקי)
  • היר הקרפטים המערביים (אפוסן) עם אתרים כמו פשטרה מארה (Peștera Mare - "המערה הגדולה"), מערת פיאטרה פונורולוי (Peștera Piatra Ponorului ), מערת ורפורוסו(Peștera Vârfurosu) וכו'
  • המרכזים ההיסטוריים בצ'וצ'ה (Ciucea), מבצר בולוגה (Cetatea Bologa), דבקה (Cetatea Dăbâca), ארמון באנפי (Castelul Bánffy) בבונצידה
  • מנזר ניקולה (Nicula)
  • ארץ קלאטה
  • ארץ המוצים (Ţara Moţilor)
  • מכרות המלח בטורדה
  • הקניון של טורדה
  • אגמי המלח בדז', קוז'וקנה וטורדה

היישובים הגדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב תושבים שם בשפות אחרות
Cluj-Napoca - קלוז'-נפוקה 310.243 (גרמ. Klausenburg, הונ. Kolozsvár, ייד. קלויזנבורג
Turda - טורדה 57.381 גרם. Thorenburg, הונ. Torda
Dej - דז' 38.610 גרמ. Burglos, הונ. Dés, ייד. דעזש
Câmpia Turzii קמפיה טורזי 26.377 גרמ. Jerischmarkt, הונ. Aranyosgyéres
Gherla - גרלה 22.108 גרמ. Armenierstadt bzw. Neuschloß, הונ. Szamosújvár, ארמ. Հայաքաղաք - Hayakaghak
Huedin - הואדין 9.658 גרמ. Heynod, הונ. Bánffyhunyad
Apahida - אפאהידה 9.341 הונ. Apahida
(Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז') 8.605 (גרמ. Sächsisch Fenesch, הונ.Szászfenes
Baciu באצ'ו 8.393 הונ. Kisbács
Gilău - גילאו 8.246 גרמ. Gela, הונ. Gyalu
Aghireșu - אגירשו 7.190 גרמ. Erldorf, הונ. Egeres
(Viișoara (Cluj - ויאישוארה (קלוז') 5.986 גרמ. Erlenmarkt, הונ. Aranyosegerbegy
נתונים מ-1 ביולי 2007

יישובים כפריים גדולים (קומונות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Aghireşu (Cluj אגירשו (קלוז')
  • (Aiton (Cluj איטון (קלוז')
  • (Aluniş (Cluj אלוניש (קלוז')
  • Apahida אפאהידה
  • (Aşchileu Mare (Cluj אשקילאו מארה (קלוז')
  • (Baciu (Cluj בא'צו (קלוז')
  • Băişoara בישוארה
  • Beliş בליש
  • (Bobâlna (Cluj בובלנה (קלוז')
  • Bonţida בונצידה
  • Borşa בורשה
  • (Buza (Cluj בוזה
  • (Căianu (Cluj קייאנו
  • Călăţele קלצלה
  • Cămăraşu קמאראשו
  • Căpuşu Mare קפושו מארה
  • Căşeiu קשייו
  • Cătina קטינה
  • Câţcău קטקאו
  • Ceanu Mare צ'אנו מארה
  • Chinteni קינטן
  • Chiuieşti קיויישט
  • Ciucea צ'וצ'ה
  • Ciurila צ'ורילה
  • Cojocna קוז'וקנה
  • (Corneşti (Cluj קרונשט (קלוז')
  • Cuzdrioara קוזדיוארה
  • (Dăbâca (Cluj דבקה (קלוז')
  • Feleacu פליאקו
  • Fizeşu Gherlii פיזשו גרלי
  • (Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז')
  • Frata פראטה
  • (Gârbău (Cluj גרבאו (קלוז')
  • Geaca ג'אקה
  • (Gilău (Cluj ג'ילאו (קלוז')
  • (Iara (Cluj יארה (קלוז')
  • (Iclod (Cluj איקלוד (קלוז')
  • Izvoru Crişului איזבורו קרישולוי
  • Jichişu de Jos ז'יקישו דה ז'וס
  • Jucu ז'וקו
  • (Luna (Cluj לונה (קלוז')
  • Măguri-Răcătău מגור-רקטאו
  • Mănăstireni מנסטירן
  • Mărgău מרגאו
  • (Mărişel (Cluj מרישל (קלוז')
  • (Mica (Cluj מיקה (קלוז')
  • (Mihai Viteazu (Cluj מיכאי ויטיאזו (קלוז')
  • Mintiu Gherlii מינטיו גרלי
  • Mociu מוצ'ו
  • Moldoveneşti מולדובנשט
  • (Negreni (Cluj נגרן (קלוז')
  • Pălatca פלאטקה
  • Panticeu פנטיצ'או
  • Petreştii de Jos פטרשטי דה זוס
  • Ploscoş פלוסקוש
  • (Poieni (Cluj פויין (קלוז')
  • (Râşca (Cluj רשקה (קלוז')
  • Recea-Cristur רצ'ה-קריסטור
  • Săcuieu סקויאו
  • (Sănduleşti (Cluj סנדולשט (קלוז')
  • Săvădisla סבדיסלה
  • Sâncraiu סנקראיו
  • (Sânmartin (Cluj סנמארטין (קלוז')
  • (Sânpaul (Cluj סנפאול (קלוז')
  • (Sic (Cluj) סיק (קלוז')
  • Suatu סואטו
  • Tritenii de Jos טריטני דה ז'וס
  • Tureni טורן
  • Ţaga צאגה
  • [(Unguraş (Cluj אונגוראש (קלוז')
  • (Vad (Cluj ואד (קלוז')
  • (Valea Ierii (Cluj ואליה יירי (קלוז')
  • (Viişoara (Cluj ויאישיוראה (קלוז')
  • (Vultureni (Cluj וולטורן (קלוז')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאניון של טורדה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי שלושת הנהרות: קרישול אלב, קרישול נגרו וקרישול רפדה - כלומר קרישול הלבן, קרישול השחור וקרישול המהיר
מחוזות רומניה
מחוז אלבה · מחוז ארד · מחוז ארג'ש · מחוז בקאו · מחוז ביחור · מחוז ביסטריצה-נסאוד · מחוז בוטושאן · מחוז ברשוב · מחוז בראילה · מחוז בוזאו · מחוז קרש-סברין · מחוז קלראש · מחוז קלוז' · מחוז קונסטנצה · מחוז קובסנה · מחוז דמבוביצה · מחוז דולז' · מחוז גאלאץ · מחוז ג'יורג'יו · מחוז גורז' · מחוז חרגיטה · מחוז חונדוארה · מחוז יאלומיצה · מחוז יאשי · מחוז אילפוב · מחוז מרמורש · מחוז מחדינצי · מחוז מורש · מחוז נאמץ · מחוז פרחובה · מחוז סאטו מארה · מחוז סלאז' · מחוז סיביו · מחוז סוצ'אבה · מחוז טלאורמאן · מחוז טימיש · מחוז טולצ'אה · מחוז וסלוי · מחוז ולצ'אה · מחוז ורנצ'אה Coat of arms of Romania.svg