מחיר למשתכן
 |
יש לעדכן ערך זה. | |
| יש לעדכן ערך זה. | |
מחיר למשתכן (בשמה הרשמי: דירה בהנחה. בעבר כונתה: מחיר מופחת) היא שיטת מכירה של קרקעות המיועדות לבניית דירות בישראל. ע"פ השיטה, מתחרים יזמים המעוניינים לזכות בזכויות הפיתוח והבנייה במתחם, במכרז המתבסס על מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר שמוצע לקונה (או "המשתכן"), בהתאם לתנאי המכרז. לצורך פרסום המכרז, ניהול התהליך ובחירת הזוכה, הוקמה מִנְהֶלֶת פרויקט ייעודית, שמפקחת על עמידת הקבלן בהתחייבויותיו מול משרד השיכון ומול רוכשי הדירות, לרבות מחירי הדירות. התכנית מיועדת לאוכלוסיית הזוגות הצעירים וליחידים חסרי דירה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים יועד מחיר למשתכן לשווק 10-15% מהדירות בפרויקטים גדולים לזכאים. בשנת 2001 דובר על ייעוד כ-15,000 דירות למחיר למשתכן. בשנים 2000–2007 נמכרו במסגרת התוכנית כ-3,500 דירות, מתוכן 1,957 דירות בעיר החרדית ביתר עילית[1]. עסקנים חרדים ארגנו משפחות חרדיות שרכשו את הדירות כהשקעה ומספר שנים לאחר מכן מכרו אותן ברווח גבוה[2]. בראשיתה היו זכאים להשתתף בתוכנית רק זוגות נשואים מחוסרי דירה בבעלותם, או רווקים מעל גיל 35. ללא קשר לרמת השתכרות, מצב סוציו-אקונומי או הון עצמי קיים. בשנת 2018 הוחלט כי גם רווקים מעל גיל 26 והורים גרושים מתחת לגיל 35 יוכלו להצטרף למעגל הזכאים[3]. בשנים הראשונות הקריטריונים לזכאות למחיר למשתכן היו על פי מספר ילדים וותק בנישואין. בתקופת כהונתו של השר אריאל אטיאס ניתנה עדיפות ליוצאי צבא, ובוטלה ההעדפה על פי מספר ילדים[4]. בעקבות ביקורת הוספה דרישה למיצוי כושר השתכרות בחלק מהמכרזים. בשנים 2008–2012 נמכרו כ-4,000 דירות במסגרת מחיר למשתכן[5]. בחלק מהמכרזים הגיעו מחירי הדירות לרמה גבוהה יותר ממחיר השוק ועלה קושי למכור את הדירות[6].
עם מינויו של משה כחלון לתפקיד שר האוצר בשנת 2015, החליטה ממשלת ישראל להרחיב את תוכנית "מחיר למשתכן" ולבנות במסגרתה אלפי יחידות דיור[6]. הזכאות לתוכנית הוגדרה עבור זוגות נשואים או רווקים מעל גיל 35 שלא הייתה בבעלותם דירה בחמש השנים שקדמו להרשמה, במטרה להוריד את מחירי הדיור. בשל פער ניכר בין הביקוש להיצע, נקבע כי בחירת הרוכשים תתבצע באמצעות הגרלה. משרד הבינוי הקים אתר ייעודי המציג פרויקטים של התוכנית, שבאמצעותו ניתן להירשם להגרלות עם פתיחתן ולעקוב אחר תוצאותיהן. בשנת 2016 פוצלו הזכאים לסדרות א' וב' כדי להגדיל את סיכויי הזכייה של הנרשמים המוקדמים (עד אוגוסט 2016), כאשר מרבית ההגרלות נכון למרץ 2017 יועדו לסדרה א', למעט פרויקטים במסגרת "מחיר מטרה" או הגרלות חריגות שנפתחו לשתי הסדרות[7].
ההשקעה הממשלתית בתוכנית הייתה רחבת היקף, ובשנת 2016 לבדה הסתכמה ההנחה על מחיר הקרקע ליזמים ב-1.1 מיליארד ש"ח[8]. עם זאת, בפרויקטים מסוימים נרשמו שיעורי ביטול גבוהים מצד הזוכים בשל אי-התאמה בין הדירות המוצעות לצרכיהם[9][10][11]. ביוני 2017 נפתחה הרשמה להגרלת ענק של כ-15 אלף דירות אליה נרשמו כ-42 אלף זכאים[12][13], ובספטמבר אותה שנה הוכרז על סגירת הרישום לסדרה ב' והארכת התוכנית ככלל עד לשנת 2019[14]. באותה תקופה החלה המדינה לשווק בערים ספציפיות דירות גם למשפרי דיור, לאחר שאלה נותרו ללא דורש[15][16][17], ואף הזמינה קבלנים בשוק החופשי לשווק את דירותיהם במסגרת התוכנית, כדי להאיץ את קצב המסירה[18]. מבחינה תקציבית, עלות התוכנית לקופת המדינה הגיעה לכ-5.9 מיליארד ש"ח נכון לספטמבר 2018, כאשר באותה עת היו רשומים למעלה מ-128 אלף משקי בית[19]. למרות היקף הרישום, בסוף 2018 אוכלסו רק כ-3,500 דירות, בעוד ש-25 אלף דירות נוספות היו בשלבי בנייה לאחר קבלת היתר[20]. כמו כן, נקבע כי מחירי הדירות יוצמדו למדד תשומות הבנייה[21]. בסוף שנת 2020 הוחלפה "מחיר למשתכן" בתוכנית "דיור במחיר מופחת"[22][23].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת משמעותית על התוכנית עלתה מדוח מבקר המדינה, שמצא כי כמעט מחצית מהדירות שנבנו היו בנות 5 חדרים ומעלה – תמהיל שאינו הולם את צורכי הרווקים והמשפחות הקטנות ומייקר את הרכישה[24][19]. לקראת סיום התוכנית, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי למרות שההגרלות דרשו היתר ממשרד האוצר, שלא ניתן פורמלית, אין בכך כדי לפגוע בתוקפן[25].
עיקרון העדפת "בן המקום" ספג ביקורת כיוצר אפליה פסולה[26]. על פי הערכות, חלק מהזוכים בהגרלות לא התכוונו לגור בדירות בהן זכו, הם מתכוונים להשכירן ולגור במקום אחר, ובכך לפי הטענות הם למעשה הופכים למשקיעים בנדל"ן.
באופן כללי, ההנחות שהתקבלו על דירות במחיר למשתכן הגיעו ל-26-40% ממחירי דירות דומות שנמכרו בשוק החופשי, ואולם כשתרגמו את ההנחות הללו לכסף, השונות בין ההנחות הייתה גדולה מאוד, בהתאם לאזור הגאוגרפי שבו נמכרו הדירות המוזלות. התקיימה ביקורת על פערים גדולים בהנחות שבין אזורי הביקוש לאלה שאינם[27].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מחיר למשתכן- סקירה כללית של תוכנית מחיר למשתכן
נמרוד בוסו, המלכוד של מבצעי מחיר למשתכן: איך למכור בזול ולא ליצור שיכוני עוני, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2015- יהודה שרוני, כמה זה עולה לנו? הסבסוד הענק של "מחיר למשתכן" מוסתר בדוח התקציב, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2017
- אורי חודי, ערביי ישראל לא משתפים פעולה עם הגרלות מחיר למשתכן, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2017
- עופר פטרסבורג, "מחיר למשתכן", סיכום ביניים, באתר ידיעות אחרונות, 20 באפריל 2019
- כרמל ליבמן, דוח מבקר המדינה מציג: קומבינות בבתי הקברות ובעיות בתכנית "מחיר למשתכן", באתר מאקו, 23 במרץ 2020
- תיאור וניתוח יישום תוכניות סבסוד דירות
- ניתוח נתוני ההגרלה ה-11 של דירה בהנחה: שיטת ההגרלה, החלוקה למגזרים והביקושים בערים, באתר ZUZNEWS, יולי 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
שי גל, כבוד למגזר: חרדים זוכים לדירות במחיר מוזל, אולפן שישי, ערוץ 2, 16 בנובמבר 2007 - ↑ חיים ריבלין, כך מגלגלים כספים - על חשבון דיור זול לזכאים, באתר מאקו, 12 בפברואר 2012
- ↑ בילי פרנקל, רווקים בני 26? גם אתם תוכלו להשתתף בהגרלות מחיר למשתכן, באתר ynet, 11 באוקטובר 2018
- ↑ החלטת בג"ץ בעניין הקריטריונים לדיור: מחיר למשתכן ודיור להשכרה ארוכת טווח, 29 בנובמבר 2012, הודעת דובר משרד השיכון
- ↑ משרד השיכון שם סוף למכרזי "מחיר למשתכן", באתר גלובס, 12 בדצמבר 2013
- 1 2 אמיתי גזית, הרחבת מחיר למשתכן לא בהכרח תסייע להוזלת הדירות, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2015
- ↑ סיום ההרשמה לסדרה א' של תוכנית מחיר למשתכן, באתר מחיר למשתכן
- ↑ בילי פרנקל, אובדן הכנסות המדינה במחיר למשתכן: 1.1 מיליארד שקל ב-2016, באתר ynet, 21 באוגוסט 2017
- ↑ אביב גוטר, מחיר למשתכן רעננה: חצי מהזוכים ביטלו, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2016
- ↑ אביב גוטר, פרסום ראשון מחיר למשתכן בקרית ביאליק לא מתרומם? זוכים במקומות האחרונים הוזמנו לבחור דירות, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2017
- ↑ ליאור קינן, "מחיר למשתכן": עקב ביטול של זוכים בדירות, פורסמו הנחיות חדשות של משרד הבינוי והשיכון, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 12 בדצמבר 2016
- ↑ אורי חודי, ההגרלה הגדולה ב"מחיר למשתכן": 36,292 כבר נרשמו, באתר גלובס, 3 ביולי 2017
- ↑ אורי חודי, מחיר למשתכן - ההגרלה הגדולה: סיכוי 1 ל-27 לדירה בראשל"צ, באתר גלובס, 10 ביולי 2017
- ↑ תוכנית "מחיר למשתכן" הוארכה עד שנת 2019, באתר ynet, 18 בספטמבר 2017
- ↑ משפרי דיור? עכשיו גם אתם יכולים, באתר משרד הבינוי והשיכון, 25 בספטמבר 2017
- ↑ מחיר למשתכן למשפרי דיור: לא רק למי שאין בבעלותו דירה, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, 15 באוגוסט 2017
- ↑ ענת דניאלי, מחיר למשתכן נפתחת לראשונה גם למשפרי דיור, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2017
- ↑ ענת דניאלי, הציבור לא קונה והקבלנים רצים אל שר האוצר, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2017
- 1 2 היבטים בתוכנית הממשלתית לדיור "מחיר למשתכן", באתר www.mevaker.gov.il
- ↑ עופר פטרסבורג, המחירים רוסנו, אבל מעט דירות אוכלסו: "מחיר למשתכן" - סיכום ביניים, באתר ynet, 21 באפריל 2019
- ↑ אמיתי גזית, בגלל הסחבת: דירת מחיר למשתכן התייקרה ב־140 אלף שקל בממוצע, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2022
- ↑ תכנית הדיור החדשה “דיור במחיר מופחת”, באתר רשות מקרקעי ישראל, 9 בספטמבר 2020
- ↑ הילה ציאון, עכשיו זה רשמי: אושרה תוכנית הדיור של ליצמן שתחליף את מחיר למשתכן, באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
- ↑ ענת דניאלי, מחיר למשתכן הרצליה: 68% לעשירים בלבד, באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2017
- ↑ אריק מירובסקי, היועמ"ש: מחיר למשתכן היא הגרלה שמצריכה קבלת היתר ממשרד האוצר, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
- ↑ דניאל שגב, ההטבה לבני המקום במחיר למשתכן - אפליה פסולה, באתר TheMarker, 26 בינואר 2019
- ↑ אריק מירובסקי, בנק ישראל: הפערים בהנחות ב"מחיר למשתכן" גדולים בהרבה מההערכות, באתר גלובס, 28 במרץ 2023
