מחלוקת המאסטרס של טיילור סוויפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המחלוקת המתמשכת סביב הבעלות על המאסטרינג על ששת אלבומי האולפן הראשונים של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט תועדה בהרחבה על ידי מרבית מגופי התקשורת הגדולים ברחבי העולם.[1][2][3][4]

ב-30 ביוני 2019 נרכשו המאסטרס על ששת אלבומי האולפן הראשונים של סוויפט, על ידי מנהל המוזיקה סקוטר בראון, כחלק מרכישתו של חברת ביג משין רקורדס, חברת התקליטים לשעבר של סוויפט, עד שחתמה על חוזה הקלטות עם ריפבליק רקורדס בשנת 2019. היא גינתה את העסקה בכמה צורות: תחילה, טענה שהיא ניסתה לקנות את המאסטרס במשך שנים, אך לא יכלה משום שביג משין הציבה בפניה תנאים לא הוגנים. אף על פי שניסתה למצוא את עמק השווה, היא גינתה את בראון ותיארה אותו כ"בריון ומניפולטיבי".[5] בתגובה, מנכ"ל ביג משין לשעבר סקוט בורצ'טה, הצהיר כי לסוויפט הייתה הזדמנות לקנות את המאסטרס, אך "בחרה לעזוב", תוך שערער על טענותיה העובדתיות.

סוויפט וביג משין חוו סדרה של סכסוכים: היא טענה כי נאסר עליה לבצע את שיריה במהלך טקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2019 ובמהלך צילומי הסרט התיעודי Miss Americana‏ (2020). כמו כן, יצא אלבום ההופעה, Live from Clear Channel Stripped 2008, בניגוד לרצונה, תוך שקראה להחרים אותו ובעקבות כך ספג כישלון מסחרי. סוויפט הצהירה שהיא תקליט מחדש את ששת אלבומי האולפן הראשונים שלה, כאמצעי להשיג בעלות על קטלוג המוזיקה שלה. החל מפברואר 2021, הודיעה על יציאתה של Fearless (Taylor's Version), הקלטה חוזרת של אלבומה Fearless משנת 2008, כמו גם ההקלטה החוזרת הראשונה שיצאה במסגרת הקלטת ששת אלבומיה הראשונים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט, אשר המאסטרס שלה נמכרו לביג משין רקורדס.

בתעשיית המוזיקה, מאסטר הוא תהליך של איזון (איקווליזציה), קימפרוס, הדגשה או הפחתה של תדרים מסוימים, הפחתת רעשים והגבלת עוצמה. טיפול טוב במאסטרינג יעניק לדיסק גוון אחיד וייחודי. בשלב זה נקבעים סדר השירים וסוג החיתוך ביניהם (fade in - Fade out). בסופו של התהליך, המוזיקה מוקלטת למדיה דיגיטלית או אופטית שתשמש כמאסטר שאיתה ישוכפלו העתקים.[6] כל מי שרוצה ליצור העתק, חייב לבקש הרשאות מבעלי המאסטר.[5] לפני הופעתן של פלטפורמות המוזיקה הדיגיטליות, כדוגמת הורדה וסטרימינג בשנות ה-2010, מוזיקאים הסתמכו על חברות התקליטים שלהם שיקדמו את המוזיקה שלהם בדרכים מסורתיות, למשל ברדיו, או באמצעות יצירת עותקים פיזיים של תקליטיהם. חברות התקליטים האלה דרשו בדרך כלל מהאמנים החתומים אצלן לחתום על חוזה הקלטות במסגרתו ויתרו על המאסטרס שלהם "לצמיתות".[1]

הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט פיתחה עניין בשלב מוקדם של חייה במוזיקת קאנטרי ובכתיבת שירים. כשהייתה בת אחת-עשרה, היא ומשפחתה ביקרו בפעם הראשונה בנאשוויל, טנסי, בניסיון להשיג חוזה הקלטות, אך ללא הצלחה. בהמשך, חתמה על חוזה עם ביג משין רקורדס, במסגרתו, הסכימה לתת לביג משין את הזכויות על המאסטרס של ששת אלבומיה הראשונים, תמורת מקדמה כספית.[6] בין השנים 2006 ל-2017, הוציאה סוויפט שישה אלבומי אולפן באמצעות ביג משין: Taylor Swift‏ (2006), Fearless‏ (2008), Speak Now‏ (2010), Red‏ (2012), 1989 (2014) ו-Reputation‏ (2017).[7] בנובמבר 2018 הסתיים החוזה עם ביג משין לייבל גרופ (BMLG), וסוויפט חתמה על חוזה הקלטות חדש עם יוניברסל מיוזיק גרופ (UMG) וחברת התקליטים ריפבליק רקורדס. באותה העת, דווח בווראייטי כי קטלוג המוזיקה של סוויפט מהווה 80 אחוזים מהכנסותיה של ביג משין.[8] בזכות החוזה החדש עם ריפבליק רקורדס, התאפשר לסוויפט להיות הבעלים של המאסטרס שלה החל מ-Lover‏ (2019) ועד לכל אלבום שתוציא במהלך הקריירה שלה.[9]

סקוטר בראון הוא מנהל מוזיקה ואיש עסקים, אשר ידוע בניהול הקריירה של זמרי הפופ אריאנה גרנדה וג'סטין ביבר, תוך שעבד עם הראפר קניה וסט. לסוויפט היו סכסוכים פומביים עם קניה וסט, בעקבות התקרית בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2009 (המכונה לעיתים קרובות "Kanyegate") והוצאת השיר שלו "Famous" משנת 2016.[1][10]

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים שאלתי והתחננתי להזדמנות שתאפשר לי להחזיק ביצירותיי. במקום זאת ניתנה לי הזדמנות לחתום על חוזה נוסף עם ביג משין רקורדס ו"לזכות" במאסטר של כל אחד מאלבומיי, כאשר אוציא אחד חדש במקום [...] רק לאחר מכן, נודע לי על הרכישה של סקוטר בראון. הוא התייחס אליי בצורה מניפולטיבית ובריונית במשך שנים.

טיילור סוויפט, טאמבלר, 30 ביוני 2019[11]

רכישתה של ביג משין רקורדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2019, ביג משין רקורדס (באמצעותה יצאו ששת אלבומי האולפן הראשונים של סוויפט) הודיעה כי נרכשה (על פי הדיווחים תמורת 300 מיליון דולרים) על ידי מנהל המוזיקה ואיש העסקים סקוטר בראון וחברתו איתקה הולדינגס.[12] הרכישה מומנה על ידי קרלייל גרופ ומספר חברות השקעות פרטיות אחרות. במסגרת הרכישה, המאסטרס על ששת אלבומי האולפן הראשונים של סוויפט היו בבעלותו של בראון, לכאורה.[9]

זמן קצר לאחר מכן, באותו יום ההכרזה של ביג משין, סוויפט גינתה את הרכישה בחשבון הטאמבלר שלה. היא הצהירה כי ניסתה לקנות את המאסטרס שלה "במשך שנים", אך לא ניתנה לה הזדמנות, אלא אם כן הייתה חותמת על חוזה הקלטות חדש עם ביג משין. בעת שהיא ידעה שביג משין עומדת למכירה, היא אמרה שהיא לא מודעת לכך שבראון יהיה הקונה, אותו תיארה כ"בריון בלתי פוסק ומניפולטיבי": ”בעיקרו של דבר, המורשת המוזיקלית שלי עומדת להיות בידי מי שניסה לפרק אותה“.[6] היא האשימה את בורצ'טה בבגידה, היות שהיה מודע ליחסים שלה עם בראון ובכל זאת, מכר לו את קטלוג המוזיקה שלה.[7]

בעקבות פוסט הטאמבלר של סוויפט, פרסם בורצ'טה פוסט בשם "הגיע הזמן לאמת" באתר ביג משין לייבל גרופ.[7] ב-25 ביוני 2019 קיימו בעלי המניות של ביג משין ואיתקה הולדינגס של בראון שיחת טלפון בנוגע לעסקה. בעוד אביה של סוויפט, סקוט סוויפט, היה אחד מבעלי המניות (החזיק בארבעה אחוזים מהחברה),[6] הוא לא הצטרף לשיחת הטלפון בגלל "NDA קפדני מאוד".[א] בורצ'טה סיפר כי שלח מסרון לסוויפט בלילה שאירע ב-29 ביוני, תוך שהסתייג מטענותיה. הוא הכחיש והצהיר שלא הייתה בינה לבין בראון עוינות, ותיאר אותו כ"מקור מידע טוב".[14] הוא גם פרסם לכאורה, מסרון בו הוצגו חלקים מחוזה ההקלטות של סוויפט, בהם היה כתוב על התחייבותה להישאר בחברת התקליטים במשך שבע שנים, תוך מכירת המאסטרס שלה לחברת התקליטים עצמה. עם זאת, המסרון לא אומת ואין ראיות לקיומו.[7]

סקוטר בראון, שרכש את חברת התקליטים ביג משין רקורדס ואת המאסטרס על ששת אלבומיה הראשונים של סוויפט. (2019)

מחלוקות עוקבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מרכישתה של ביג משין רקורדס, חלו מחלוקות עוקבות שאירעו בכמה פרקי זמן שונים. בנובמבר 2019 האשימה סוויפט את בראון ובורצ'טה כי אסרו עליה לבצע את שיריה הישנים במהלך טקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2019 ובמהלך צילומי הסרט התיעודי Miss Americana‏ (2020).[15] מטעם ביג משין דחו בהתחלה את טענותיה של סוויפט, תוך שמסרו כי "הסכמנו לאמנים החתומים אצלנו לבצע את שיריהם בטקסים ואירועים שונים" אך לא ציינו את שמה של סוויפט.[16] בהמשך, הצהירו מטעם ביג משין כי התנהל משא ומתן עם דיק קלארק פרודקשנס (החברה האחראית על פרסי המוזיקה האמריקאית), בעוד שמטעם דיק קלארק פרודקשנס נמסר שהדבר מעולם לא קרה.[17]

בראון טען שקיבל "איומי מוות" ממעריציה של סוויפט, והפציר בה לקיים עמו שיחה בעניין.[17] באפריל 2020, ביג משין הוציאה את Live from Clear Channel Stripped 2008, אלבום הופעה במסגרתו הוקלטה הופעתה של סוויפט ב-Clear Channel, משנת 2008. סוויפט אמרה שהיא לא אישרה את ההוצאה הזו וכינתה את המאורע כ"אירוע של תאוות בצע" ו"חסר בושה".[18] באוקטובר מכר בראון את המאסטרס, הקליפים ושאר היצירות האמנותיות של סוויפט, לשמרוק הולדינגס תמורת 300 מיליון דולרים.[19] היא טענה כי בראון הציע לה הזדמנות לרכוש את המאסטרס, בתנאי שתחתום על הסכמים שנויים במחלוקת.[20] היא גם דחתה את הצעתה של חברת שמרוק הולדינגס להיות שותפה לכך, בנימוק שבראון ימשיך להרוויח כספים מיצירותיה המוזיקליות.[21]

תגובה ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלי התקשורת השונים הדגישו את התנגדותה הציבורית של סוויפט לרכישת המאסטרס שלה כפורצת דרך. בניגוד לנושאי הבעלות על המאסטרס והסכסוכים שהיו בין אמנים לחברות התקליטים שלהם כמו: פרינס, הביטלס, ג'נט ג'קסון ודף לפרד, סוויפט הייתה אחת מהבודדות שהביאה את זה לתקשורת ולרשתות החברתיות.[22][23][1][3] הפוסטים שלה ברשתות החברתיות הובילו לתמיכות ולהתנגדויות רבות; בין אלה שתמכו בה ניתן למנות את הלסי, סקיי פררה ואיגי אזליה, שהצדיקו אותה ואת הכמיהה שלה לכך שהאמנים יחזיקו בעצמם במאסטרס ובמוזיקה שלהם.[3] בין מתנגדיה נמנו ג'סטין ביבר ודמי לובאטו, שהאמינו שבראון הוא "איש בעל אופי טוב".[9]

המגזין רולינג סטון תיאר את "מחלוקת המאסטרס של טיילור סוויפט" כאחד מ-"50 הרגעים החשובים ביותר בתעשיית המוזיקה בשנות ה-2010". בנוסף לכך, נכתב שם כי "בעוד בראון ובורצ'טה מתנגדים בתוקף [לטענותיה של סוויפט], העובדות האמיתיות של המצב עשויות שלא להיות חשובות, היות שסוויפט משתמשת בכל כלי שיש לה, על מנת להביא לקץ המחלוקת".[24] על פי הדיווחים בגרדיאן, "מחלוקת המאסטרס של טיילור סוויפט" הייתה מעין רמז על שינוי בעידן המוזיקה הדיגיטלית, בו אמנים מודעים יותר לבעלותם על המוזיקה שלהם, תוך שהם לא מסתמכים על חברות התקליטים שלהם בנושאי השיווק כמו בעבר.[23]

תוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט הודיעה באוגוסט 2019 שתקליט מחדש את אלבומיה ושיריה הישנים, כאמצעי להיות הבעלים המלאים והחוקיים של המוזיקה שלה, ובמטרה לכך שתוכל להפיץ אותם למטרות מסחריות.[25] היא החלה להקליט מחדש את קטלוג המוזיקה שלה בנובמבר 2020.[2] בפברואר 2021 הודיעה סוויפט כי היא סיימה להקליט מחדש את אלבומה Fearless משנת 2008 והודיעה כי תוציא אותו כהקלטה חוזרת בשם, Fearless (Taylor's Version) ב-9 באפריל. בנוסף לכך, היא הוציאה את "Love Story (Taylor's Version)", הקלטה חוזרת של הסינגל שלה משנת 2008, "Love Story".[26] ב-18 ביוני, הודיעה סוויפט כי ב-12 בנובמבר 2021, תפורסם ההקלטה החוזרת של האלבום Red בשם Red (Taylor's Version).

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסכם סודיות (NDA – ראשי תיבות של Non-Disclosure Agreement), הוא מסמך משפטי בו מתחייבים לשמור בסודיות כל מידע שמועבר בין הצדדים במסגרת ההתקשרות ומוגדר כסודי או רגיש.[13]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "Taylor Swift v Scooter Braun: Is it personal or strictly business?". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-07-01. נבדק ב-2021-02-14.
  2. ^ 1 2 Chris Willman, Chris Willman, Taylor Swift Confirms Sale of Her Masters, Says She Is Already Re-Recording Her Catalog, Variety, ‏2020-11-16 (בAmerican English)
  3. ^ 1 2 3 Sam Sodomsky, Taylor Swift’s Music Ownership Controversy With Scooter Braun: What It Means and Why It Matters, Pitchfork (בAmerican English)
  4. ^ תקליט את כל שיריה מחדש: הסכסוך של טיילור סוויפט וסוכן העל שוב נפתח | TMI, https://tmi.maariv.co.il
  5. ^ 1 2 Constance Grady, The Taylor Swift/Scooter Braun controversy, explained, Vox, ‏2019-07-01 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 The Taylor Swift-Scooter Braun feud explained - and the latest updates, inews.co.uk, ‏2020-11-17 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 Brittany Spanos, Brittany Spanos, Taylor Swift vs. Scooter Braun and Scott Borchetta: What the Hell Happened?, Rolling Stone, ‏2019-07-01 (בAmerican English)
  8. ^ Chris Willman, Chris Willman, Taylor Swift Stands to Make Music Business History as a Free Agent, Variety, ‏2018-08-27 (בAmerican English)
  9. ^ 1 2 3 Constance Grady, The Taylor Swift/Scooter Braun controversy, explained, Vox, ‏2019-07-01 (באנגלית)
  10. ^ Steven J. Horowitz, Taylor Swift vs. Scooter Braun and Scott Borchetta, Explained, Vulture, ‏2019-11-15 (בAmerican English)
  11. ^ Taylor Swift, Taylor Swift
  12. ^ Scooter Braun Acquires Scott Borchetta's Big Machine Label Group, Taylor Swift Catalog For Over $300 Million, Billboard (באנגלית)
  13. ^ הסכם סודיות (NDA), www.bdo.co.il
  14. ^ Taylor Swift, Scooter Braun feud ramps up as texts leak and stars take sides, NZ Herald (בen-NZ)
  15. ^ Taylor Swift Says Scooter Braun & Scott Borchetta Won't Let Her Perform Her Old Songs at 2019 AMAs, Billboard (באנגלית)
  16. ^ Taylor Swift Cleared by Big Machine to Perform Old Songs at AMAs, Billboard (באנגלית)
  17. ^ 1 2 Amanda Arnold, Melinda Fakuade, Untangling the Incredibly Complicated Taylor Swift–Scooter Braun Feud, The Cut, ‏2019-11-22 (בAmerican English)
  18. ^ Cydney Henderson, Taylor Swift slams Big Machine's new unauthorized live album as 'shameless greed', USA TODAY (בAmerican English)
  19. ^ Shirley Halperin, Shirley Halperin, Scooter Braun Sells Taylor Swift’s Big Machine Masters for Big Payday, Variety, ‏2020-11-16 (בAmerican English)
  20. ^ Taylor Swift criticises Scooter Braun after $300m masters sale, the Guardian, ‏2020-11-17 (באנגלית)
  21. ^ Sisario, Ben; Coscarelli, Joe; Kelly, Kate (2020-11-17). "Taylor Swift Denounces Scooter Braun as Her Catalog Is Sold Again". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-02-14.
  22. ^ Sisario, Ben; Coscarelli, Joe (2019-07-01). "Taylor Swift's Feud With Scooter Braun Spotlights Musicians' Struggles to Own Their Work (Published 2019)". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-02-14.
  23. ^ 1 2 Why Taylor Swift and Scooter Braun’s bad blood may reshape the industry, the Guardian, ‏2019-11-23 (באנגלית)
  24. ^ Amy X. Wang, Amy X. Wang, The 50 Most Important Music Moments of the Decade, Rolling Stone, ‏2019-11-25 (בAmerican English)
  25. ^ "Taylor Swift wants to re-record her old hits after ownership row". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-08-22. נבדק ב-2021-02-14.
  26. ^ Taylor Swift's two versions of Love Story compared - BBC News, web.archive.org, ‏2021-02-13