מחלקה (בית חולים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחלקהאנגלית: Department, Ward) היא יחידה ארגונית בבית חולים, המיועדת לטיפול בחולים במסגרת אשפוז (כלומר שהות בבית החולים העולה על שעות ספורות והכרוכה בלינה), ומצויים בה כוח האדם, המתקנים והציוד הנחוצים לשם כך.

מחלקות נבדלות מן היחידות הארגוניות בבתי חולים הנקראות מרפאות, המיועדות בדרך כלל למתן שירות רפואי למטופלים שאינם מאושפזים, או למטופלים באשפוז-יום (אמבולטורי), הנמשך שעות ספורות.

סוגים של מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בין סוגים של מחלקות על פי דרכי מיון שונות:

התמחות רפואית: סוגי המחלקות שיימצאו בדרך כלל בכל בית חולים כללי יהיו:

מחלקות נוספות, המצויות בבתי חולים כלליים רבים - אך לא בכולם - הינן:

דרך מיון שכיחה נוספת למחלקות היא על פי רמת הטיפול הניתן בהן:

  • מחלקה לרפואה דחופה - משמשת בדרך כלל למתן טיפול ראשוני לחולים, המשוחררים לאחר מכן או מועברים למחלקת אשפוז מתמחה;
  • מחלקת אשפוז רגילה;
  • יחידה לטיפול נמרץ - מחלקה המעניקה טיפול סיעודי ותומך מורכב מזה הניתן בדרך כלל במחלקת אשפוז, המיועדת לחולים שמצבם הרפואי קשה. קיימות יחידות לטיפול נמרץ כלליות ומתמחות (לחולים פנימיים, לחולי לב, למנותחי לב ומוח, לילדים ולפגים);
  • מחלקת ביניים - המעניקה טיפול מורכב יותר מזה הניתן במחלקת אשפוז רגילה, אך הנופל מזה הניתן במחלקה לטיפול נמרץ. הן משולבות לרוב במסגרתה של מחלקת אשפוז, או במסגרת מחלקה לטיפול נמרץ;
  • יחידת טראומה (המשולבת כאמור לרוב במסגרת המחלקה לרפואה דחופה) - מיועדת למתן טיפול חירום מהיר ומורכב לנפגעים וייצוב מצבם לשם העברתם ממנה להמשך טיפול בחדר המיון, חדר ניתוח, מחלקה לטיפול נמרץ או מחלקת אשפוז.

בתחומים רפואיים שונים מתקיימות בדרך כלל יחידות בבתי חולים המעניקות את שירותיהן למטופלים מאושפזים מבלי שהן עצמן יקיימו מחלקת אשפוז נפרדות עבורם. אלו הם למשל מכונים או יחידות לרפואת ריאות, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה וכבד, נפרולוגיה, מחלות זיהומיות, גנטיקה, רפואת הפה, רפואת שיניים ורפואה גרעינית. המטופלים של יחידות אלו ישהו במחלקת אשפוז מתאימה (לדוגמה - מטופל עם בעיה נפרולוגית יאושפז במחלקה פנימית). יחידות נוספות מעין אלו - המעורבות בטיפול במרבית החולים המתאשפזים בבתי חולים - הן מחלקת ההרדמה[1] ומכון ההדמיה של בית החולים (המבצע צילומי רנטגן ובדיקות MRI, CT, אולטרה סאונד ואנגיוגרפיה).

מבנה ארגוני ופיזי של מחלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מחלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הרפואי של מחלקה כולל את רופאי המחלקה ואת אנשי הצוות הסיעודי שלה. כמו כן כולל צוות המחלקה עובדי מנהלה.

רופאי המחלקה כוללים את מנהל המחלקה, רופאים קבועים (המכונים גם "רופאים בכירים" או "רופאי בית") ורופאים מתמחים. בבתי חולים המסונפים לבתי ספר לרפואה פועלים במסגרת המחלקה גם סטאז'רים (סטודנטים לרפואה המצויים בהכשרה מעשית לקראת קבלת רישיון רופא) וסטודנטים לרפואה השוהים במחלקה במסגרת סבב לימודי בין המחלקות. הרופאים והסטודנטים פועלים על פי תורנות עבודה קבועה מראש והיקף וטיב הפעולות הרפואיות שכל אחד מהם מורשה לבצע נקבע על פי דרגתו ומעמדו הרפואי.

מנהל המחלקה הוא המנהל הרפואי שלה. הוא רופא (או רופאה) בעל תואר מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי, בעל ניסיון קליני רב בתחומו ולרוב גם בעל דרגה אקדמית (בבתי חולים המסונפים לבתי ספר לרפואה), אשר מונה לתפקידו על ידי הנהלת בית החולים. הוא הדמות הדומיננטית באיוש צוות הרופאים של המחלקה ובקבלת מתמחים לעבודה בה.

הצוות הסיעודי של המחלקה כולל אחיות ואחים, סטודנטים לסיעוד ועובדים נוספים שאינם אחים, המכונים "כוח עזר". בראש הצוות הסיעודי ניצבת אחות (או אח) אחראית - בדרך כלל בעלת ניסיון של שנים רבות בסיעוד - שהיא המנהלת הסיעודית של המחלקה.

הצוות הסיעודי פועל לרוב במשמרות בנות 8 שעות. האחיות והאחים מורשים לבצע פעולות רפואיות שונות, בעוד שסטודנטים ואנשי כוח עזר מורשים לבצע חוג מצומצם יותר של פעולות (אנשי כוח עזר יערכו לחולים בדרך כלל רק בדיקות פשוטות – כמו מדידת חום, לחץ דם ורמות גלוקוז בדם).

במסגרת מחלקה פועלים גם עובדים מנהליים, כמו מזכירה או מזכיר למחלקה, המטפלים בענייני המנהלה שלה ומסייעים בתיאום הטיפול בחולים מול יחידות אחרות בבית החולים. לעתים תעמוד מזכירה גם לשירותו של מנהל המחלקה.

בעבודת המחלקה משולבים גם בעלי מקצועות פרא-רפואיים ועובדים שונים של בית החולים (למשל פועלי בית (סניטרים)), שאינם מהווים חלק אורגני מצוות המחלקה. הם מגיעים אל המחלקה לשם עריכת בדיקות וטיפולים לחולים (למשל בדיקות אק"ג או צילומי רנטגן), הובלת החולים ליחידות אחרות בבית החולים או הובלת ציוד ואספקה אל המחלקה וממנה.

מבנה פיזי ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הפיזי הטיפוסי של שטח מחלקת אשפוז הינו של מסדרון ארוך, שהחדרים והחללים המשמשים את המחלקה משתרעים משני צידיו. במרכז המסדרון מצויה "תחנת אחות" – מרחב שבו מרוכזות עמדות עבודה של הצוות הסיעודי של המחלקה, ובהם טלפונים, עמדות מחשב וארונות ציוד.

חדרים לחולים תופסים את מרבית שטחה של מחלקה. אלו הם חדרים המותאמים לשהות של חולים שוכבים, שבהם בדרך כלל מרחב ומתקנים עבור חולה אחד ועד חמישה חולים.[2] לרשות כל חולה עומד בחדר מרחב (בדרך כלל כ-4-5 מטרים מרובעים) הניתן לסגירה בוילונות לשם שמירה על הפרטיות. בתוך מרחב זה מוצבים מיטת בית החולים המשמשת את החולה, שולחן-צד המשולב בארונית לחפצים ולעתים גם כורסא לישיבה. ראש המיטה פונה אל קיר החדר, שעליו מותקנים בנפרד לכל מרחב לחולה מנורות, חיבורי חשמל וברזי אוויר וחמצן הדרושים לצורך מתן הטיפול הרפואי לחולים. לכל חולה יש פעמון חשמלי המיועד לקריאת הצוות הסיעודי לעזרה. בחלק מבתי החולים יש לחולה האפשרות לשכור מכשיר טלוויזיה, שייתלה מעל מיטתו על גבי זרוע המחוברת לקיר. בחדר חולים יש כיור רחצה משותף, ובסמיכות לו מצויים חדרי שירותים ורחצה המשותפים לרוב לשני חדרי חולים.

ברוב המחלקות קיימים סידורים לשם אשפוז חולים בבידוד למקרה הצורך.[3]

בישראל נקבע לכל מחלקה תקן מיטות שונה על פי מאפייני פעילותה וגורמים נוספים (כמו התוכנית התקציבית של בית החולים והתקציבים הממשלתיים שהוא מקבל). במחלקות מסוימות יש 40 מיטות ויותר, ובמחלקות אחרות יש עשר מיטות ואף פחות. בפועל נאלצות מחלקות לא פעם לאשפז אצלן חולים במספר העולה על תקן המיטות שלהן, תוך נקיטת אלתורים שונים (למשל הכנסת שלושה חולים לחדר המיועד לשניים בלבד). מצב זה הוא אופייני למשל למחלקות פנימיות בעונת החורף, עקב המספר הרב של חולים במחלות חום המגיעים לבתי החולים בתקופה זו.[4]

שטחים נוספים במחלקה מוקדשים לשימושים הבאים:

  • חדרי בדיקות וטיפולים על פי צורכי כל מחלקה;
  • שטחים לשימוש צוות הרופאים והצוות הסיעודי - חדרי עבודה, מנוחה והלבשה ומטבחון (לרופאים בכירים ולאחות האחראית יהיו לעתים חדרים אישיים);
  • שטחים לשימוש החולים במחלקה ומבקריהם - לובי או חדר אוכל מרוהטים ומטבחון;
  • חללים וארונות לשם איחסון ציוד ואספקה: ציוד רפואי, מכשירים רפואיים, תרופות, מצעים למיטות החולים וכביסה.

לכל מחלקה יש צנרת מלאה של אוויר דחוס וחמצן ורשת של קווי טלפון ותקשורת מחשבים. לעתים תהיה במחלקה מערכת פנאומטית להובלת פריטים (כמו דגימות הנשלחות למעבדות לבדיקה או מנות דם ומוצריו המוזמנות על ידי המחלקה ונשלחות אליה). כיום גם יש במחלקות בדרך כלל רשת סלולרית פנימית ורשת אינטרנט אלחוטי לשימוש צוות המחלקה בעבודתו.

המבנה הפיזי של מחלקות בינים ומחלקות לטיפול נמרץ הוא שונה במידה רבה מן המתואר לעיל: מספר המיטות במחלקות שכאלו הוא קטן יותר והן מרוכזות לרוב בחלל אחד (יחד עם תחנת האחות המחלקתית), כדי לאפשר תנועה מהירה ביניהן, והשטח המיועד בהן לרווחת החולים והמבקרים ולשימושם הוא קטן בהרבה (מחלקות ביניים נסמכות על השטחים הציבוריים של מחלקות האם).

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקות שונות משתמשות בפריטי ציוד, מיכשור ואספקה רפואית ייעודיים על פי צרכיהן המיוחדים. לדוגמה, במחלקה אורטופדית יימצאו מתקנים לקיבוע ולהרמה של גפיים שבורות, ומחלקה נוירוכירורגית תשתמש בחיישן למדידת לחץ תוך-גולגלתי של נפגעי חבלת ראש.

פריטי ציוד רפואי נפוצים שניתן למצוא בכל מחלקה הם למשל:

  • מכשירים ניידים למדידת לחץ דם, ריויון חמצן וחום (הנמדדים אצל כל חולה לפחות 3 פעמים ביום);
  • עמודים ניידים לתליית שקיות לעירוי נוזלים ותרופות;
  • משאבות אלקטרוניות לעירוי;
  • מסכות חמצן;
  • מכלים לאיסוף חפצים חדים - מחטים וכדומה (לשם מניעת הסיכון להידבקות בזיהום עקב דקירה)
  • עגלות להובלת תרופות, ציוד ואספקה רפואיים שוטפים בין מיטות החולים.

שגרת עבודה במחלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות רפואיות וטיפול רפואי וסיעודי לחולים המאושפזים במחלקה נערכים וניתנים להם על פי הצורך בכל שעות היממה. עם זאת, שעות הפעילות העמוסות ביותר הן משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהרים, משום שבשעות אלו נוכחים בבית החולים מרבית רופאי המחלקה ואלו הן גם שעות הפעילות העיקריות של היחידות האחרות בבית החולים, שהמחלקה נזקקת לשירותיהן. בשעות אלו מועברים חולים רבים לביצוע בדיקות (בעיקר בדיקות הדמיה) וטיפולי עזר ביחידות בית החולים שמחוץ למחלקה.

משמרת הבוקר של הצוות הסיעודי מופקדת במחלקות רבות על מטלות חד-יומיות כמו רחיצת החולים והחלפת מצעי המיטות שלהם.

במחלקות נערך מדי יום ביקור רופאים אצל החולים לשם הערכת מצבם וקביעת תוכנית בדיקות וטיפולים עבורם. הביקור נערך בדרך כלל בשעות הבוקר והצהרים. מצבם של החולים ותוכנית הטיפול בהם נדונים לעתים גם בישיבות של צוות הרופאים, על פי המקובל באותה מחלקה.

במחלקות כירורגיות נערכים ניתוחים לחולים על פי תוכנית מוכנה מראש (ניתוחים אלקטיביים) בעיקר בשעות הבוקר והצהרים. ניתוחים דחופים - למשל לנפגעי טראומה שהגיעו לבית החולים - נערכים לפי הצורך בכל שעות היממה.

בשעות הערב והלילה נוכח במחלקה לרוב רק רופא אחד - הרופא התורן, שהוא אחד הרופאים המתמחים. רופא זה מופקד בדרך כלל גם על הבדיקה והטיפול בחולים שהגיעו באותן שעות לחדר המיון והנזקקים לתחום התמחותו. אחד הרופאים הבכירים, השוהה מחוץ לבית החולים, משמש על פי תורנות כ"כונן". הרופא התורן יכול להתייעץ אתו טלפונית ולהזעיקו במידת הצורך לבוא לבית החולים.

סדרי העבודה במחלקת המיון ובמחלקות לטיפול נמרץ הם שונים על פי המתחייב מדפוסי הפעילות המיוחדים של מחלקות אלו. כך, במחלקות לטיפול נמרץ שוהים חולים קשים שמצבם איננו יציב, הנזקקים לטיפול צמוד ומורכב ברוב שעות היממה, ואילו במחלקת המיון יש תחלופה רבה יותר של חולים מבמחלקת אשפוז רגילה - חולים מגיעים אליה ויוצאים ממנה (לאשפוז או לשיחרור לבתיהם) ברוב שעות היממה.

מחלקה מנהלת תיק רפואי-סיעודי ובו רישום מפורט עבור כל אחד מן החולים השוהים בה. באופן מסורתי נוהלו תיקים אלו כתיקים פיזיים, אך בשנים האחרונות עוברים בתי חולים רבים לשימוש בתיק רפואי אלקטרוני, המנוהל באמצעות מסופי מחשב אלחוטיים ניידים הפזורים ברחבי המחלקות.

שירותים נלווים למחלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחלקות אשפוז מסוימות נלוות יחידות המשמשות לצורך מתן הטיפול הרפואי הספציפי בהן. הן יהיו ממוקמות מחוץ לתחומן הפיזי של מחלקות האשפוז או ממש בתוכו. לדוגמה:

  • לצד המחלקות הכירורגיות יפעלו חדרי ניתוח, המשמשים לביצוע הפרוצדורות הרפואיות העיקריות שמחלקות אלו מתמחות בהן. חדרי הניתוח ישכנו כמעט תמיד בנפרד מן המחלקות לאשפוז כירורגי, במסגרת אגף נפרד בבית החולים. עם זאת, במחלקות מסוימות (למשל כירורגיה פלסטית ועיניים) ניתן יהיה למצוא חדר ניתוח אחד או יותר, לרוב קטנים, בתוך תחומי המחלקה עצמה.
  • מחלקות ייעודיות לטיפול נמרץ - כמו טיפול נמרץ נוירוכירורגי או טיפול נמרץ למנותחי לב - ישכנו לעתים בתוך תחומי מחלקת האשפוז הרגילה המיועדת לחולים אלו, ויהיו משולבות בה מבחינה ארגונית.
  • מעבדה לצינתורי לב או לצינתורי מוח תשכון לרוב בסמיכות למחלקה קרדיולוגית או למחלקה נוירולוגית.
  • מכון לרדיותרפיה ישכון לרוב בסמיכות למחלקה אונקולוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רופאי מחלקת ההרדמה הם שותפים למרבית הפרוצדורות הפולשניות הנערכות בבתי חולים, מסייעים גם במתן סדציה (מתן תרופות הרגעה או טשטוש למטופלים), מפעילים לא פעם את היחידות לטיפול נמרץ ומספקים לחולים שירותי טיפול בכאב.
  2. ^ בעבר התקיימו (למשל בבריטניה) מחלקות אשפוז שבהן שוכנו כל החולים יחד בחלל אחד, באולם רחב ידיים.
  3. ^ לדוגמה - בידוד חולה החולה במחלה מידבקת, או בידוד חולה שעבר השתלת איבר והחשוף יותר עקב כך לזיהומים (שכן הוא מקבל תרופות למניעת דחיית האיבר, המדכאות את המערכת החיסונית שלו).
  4. ^ אחת הדרכים הננקטות על ידי בתי חולים להתמודדות עם מצב זה הוא אשפוז חולים במחלות פנימיות במיטות פנויות במחלקות כירורגיות.