לדלג לתוכן

מחלקת הבקרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלקת הבקרה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 24 באפריל 1974[1] – הווה (50 שנה)
פיקוד
יחידת אם אגף המודיעין
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי אל"ם (במיל') ד'
מפקדים רשימה בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחלקת הבקרה היא מחלקה קטנה[2] באגף המודיעין בצה"ל. תפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית "פרקליט השטן" או ה"איפכא מסתברא"[3]ארמית: ההפך מסתבר), כלומר לבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות, לנסות ולערער על הערכות מקובלות בחטיבת המחקר ולהציע הערכות נוגדות[4]. המחלקה מוכוונת מקצועית על ידי חטיבת המחקר אך פועלת כגוף עצמאי באגף המודיעין כדי לשמר את החופש להציג כל הערכה ובקרה.

ראש המחלקה הוא קצין בדרגת אלוף-משנה, הכפוף ישירות לראש אגף המודיעין, ולא לראש חטיבת המחקר.

הקמת מחלקת הבקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הבקרה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים במסגרת יישום הלקחים בעקבות המלצת ועדת אגרנט, בשנת 1974.[5] בתחילה, היחידה הוקמה כחלק מארגון מחדש של מחלקה רחבה (מחלקת מחקר בסיסי) יותר העוסקת במחקר כאשר יעודה נקבע "להוות גורם מדרבן לבדיקה עצמית חוזרת של ההערכה המודיעינית" והקו המנחה שניתן לה הוא "מניעת טעות שעלולה לגרור את המערכת לאי-מתן התרעה [למלחמה] בזמן".[5][6] היחידה, עד הפרדתה ממחלקת המחקר בשנת 1984 עבדה בשיטת 'איפכא-מסתברא' בלבד ולפי דרישה.[5] העבודה בשיטה זו, לעיתים קרובות הביאה למתחים בין אנשי המודיעין ביחידות ההערכה השונות.[5]

ראש המחלקה, אל"ם רני פלד, אמר בשנת 2008 בתשובה לשאלה האם היו מקרים שהערכת "איפכא מסתברא" התגלתה כנכונה:

אין לזה הרבה דוגמאות, כי אחרי הכל מדובר בחיל מקצועי עם כוח האדם האיכותי ביותר. אבל כן, הנסיגה מלבנון למשל. התחזיות המודיעיניות דיברו על גוג ומגוג בצפון, והמחלקה אמרה שהחזבאללה דווקא יהיה רגוע וישמור על שקט, מה שהתגלה כנכון ברוב התקופה שעד 2006

יונתן גור, המודיעין האחר, ידיעות אחרונות, 15 באוקטובר 2008.

הכפפת היחידה לראש אגף המודיעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 הוצאה המחלקה מחטיבת המחקר והוכפפה היחידה לראש אגף המודיעין, אלוף אהוד ברק. מפקדה הראשון היה יעקב עמידרור ותחתיו קיבלה חופש פעולה רחב יותר.[5]

פעילות המחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הכפפתה לראש אמ"ן, היחסים בין מחלקת הבקרה לבין חטיבת המחקר באגף המודיעין התאפיינו במתח, שהביא לעימותים בין אנשי המחלקה לבין אנשי חטיבת המחקר. כאשר לשיטת חלק אנשי חטיבת המחקר, מחלקת הבקרה "משחקת מעבר לחוקי המשחק" והיא מתחרה עם חטיבת המחקר.

הצלחות המחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לפני הנסיגה מרצועת הביטחון ההערכה בחטיבת המחקר הייתה כי נסיגה חד צדדית מלבנון תביא דווקא להגברת קצב הפיגועים הרצחניים שיוצאים משטח לבנון. לעומת זאת, מחלקת הבקרה סברה כי ללבנון, סוריה וחזבאללה יש "אינטרס אסטרטגי" בנסיגת ישראל לקו כחול. סברה זו, התבררה כנכונה.
  • במהלך מלחמת לבנון השנייה ירה ארגון הטרור חזבאללה טיל נגד ספינות מסוג C-802 כנגד אח"י חנית. הספינה נפגעה וניזוקה ונהרגו 4 לוחמי חיל הים. מאז 2003, ידיעות על הימצאות הטיל בחזקת חזבאללה הגיעו לאגף המודיעין ולמספן המודעין בחיל הים. ראש מחלקת הבקרה דאז, אל"ם שלמה קשי שלח מכתב המידע את המחלקות והחטיבות השונות אך זה לא זכה להתייחסות.

כישלונות המחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לקראת השנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל ערכה של המחלקה ירד וההתייחסות להערכותיה נהייתה שלילית, עם זאת רמ"ח בקרה כתב מסמך המתריע שחמאס מתכוונת לנטוש את אסטרטגיית השקט שבאמצעות תמריצים כלכליים יישמר השקט ברצועת עזה (מה שמכונה "הקונספציה"), אך המסמך לא הצליח לשכנע את אגף המודיעין[7], ובכך את הצמרת הביטחונית בהנחה המתבקשת מתוקף תפקידה - כי חמאס תכנן את מתקפת הפתע על ישראל.[8]

ראשי המחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המחלקה לפני ההכפפה לראש אגף המודיעין:[5]

שם תקופת כהונה הערות
סא"ל חיים יעבץ 1974-1975 ראש מחלקת הבקרה הראשון
אל"ם יהושע צור 1976-1977
אל"ם זוסיא קניאזר 1977-1978
אל"ם מאיר אלרן 1978-1981
אל"ם אפרים קם 1981-1983 ראש המחלקה במלחמת לבנון הראשונה

ראשי המחלקה אחרי הכפפתה לחיל המודיעין

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם יעקב עמידרור 1984-1985 לימים מפקד המכללות הצבאיות
אל"ם צבי שטאובר 1985-1987
אל"ם יעקב רוזנפלד 1988
אל"ם עמוס גלעד 1988-1990 לימים מתאם הפעולות בשטחים
אל"ם שמואל ליבנה 1990-1993
אל"ם רפי בוכניק 1993-1995
אל"ם שמואל אבן 1995-1999
אל"ם שלמה קשי 2000-2007 ראש המחלקה במהלך מלחמת לבנון השנייה
אל"ם רן (רני) פלד 2007-2010
אל"ם ארז דוד מייזל 2010-2014
אל"ם איתי שפירא 2014-2015
אל"ם דוד שטרנברג 2015-2016
סא"ל שירן אוסטרוב 2016-2018
אל"ם דוד שטרנברג 2016-2021
אל"ם (במיל') ד' 2022 - ראש המחלקה במהלך מלחמת חרבות ברזל

אזכור בסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט מלחמת העולם Z מוזכרת בשם אחר, שיטת החשיבה הזו של ישראל, בהקשר לפיענוח תשדורת בנוגע למתקפת זומבים. גיבור העלילה, 'ליין', מגיע לירושלים בישראל שנראית בטוחה הודות לחומות, ונפגש עם 'ראש המוסד', 'יורגן'. הוא מגלה לו שהוא יזם את בניית החומות בהתאם למדיניות מחלקת הבקרה של קהילת המודיעין הישראלית בפענוח תשדורת מהודו באופן אחר מהמקובל, כלקח מהכישלונות המודיעיניים שקרו לאורך השנים - השואה, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ומלחמת יום הכיפורים. בסרט מוכנה שיטת הבקרה הזו בשם "עשירי למניין" - העשירי שעליו מוטלת המשימה להציג פרשנות הפוכה מאשר התשעה שהביעו דעה לפניו, כדי להעלות לדיון גם את מה שנראה בלתי סביר, שעשוי להתברר דווקא כנכון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד שטרנברג, דוד סימן-טוב ודורון מצא, "פרקליט השטן" - מסע בנבכי הבקרה המודיעינית הישראלית, המרכז למורשת המודיעין - מל"מ ומערכות, 2022, עמ' 27. (בעברית)
  2. ^ יונתן גור, המודיעין האחר, ידיעות אחרונות, 15 באוקטובר 2008.
  3. ^ ראו בויקיציטוט: איפכא מסתברא.
  4. ^ חיל המודיעין, מתוך האנציקלופדיה "צה"ל בחילו", הוצאת רביבים, 1981 (עמ' 141).
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 "פרקליט השטן" - מסע בנבכי הבקרה המודיעינית, הוצאת המל"מ - המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, הוצאת מערכות, 2023, עמ' 126
  6. ^ "הבקרה במחלקת מחקר", סיכום שנה ראשונה, 18 נובמבר, .1975
  7. ^ דני הכט, ‏"ניסיתי לאתגר, דמיינתי פיגועים וניסיונות חטיפה": האזהרה של ראש מחלקת בקרה באמ"ן – שבוע לפני המלחמה, באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2024
  8. ^ זמן אמת עונה 7 | מחלקת בקרה, נבדק ב-2023-11-08