מחלת בלוטת התריס בהיריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחלת בלוטת התריס בהיריוןאנגלית: Thyroid in pregnancy) מתחלקת לשני מצבים עיקריים. הראשון הוא פעילות יתר של בלוטת התריס - היפרתיארודואיזם, שהוא מצב בו בלוטת התריס מפרישה עודף של הורמונים. השני הוא תת-פעילות של בלוטת התריס - היפותיאורוזידם, כאשר בלוטת התריס נמצאת בתת-פעילות, ולא מפרישה מספיק הורמוני תריס. ייתכן הפתחות של תת-פעילות או עודף פעילות בבלוטת התריס אצל נשים שלא לקו בכך לפני כן, במהלך ההיריון. מחלת בלוטת התריס בהיריון יכולה להשפיע על בריאות האם וכן על בריאות הילד לפני ואחרי הלידה. הפגיעה בילד בעקבות כך עלולה להיות פגיעה בהתפתחות הפיזית והשכלית של העובר.

תפקוד בלוטת התריס בהיריון וחשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות בבלוטת התריס נפוצות אצל נשים בגיל הפוריות ולכן הן מופיעות בדרך כלל כמחלה קיימת (בהיריון או אחרי הלידה), שאינה נגרמת כתוצאה של ההיריון [1]. לחוסר תפקוד של בלוטת התריס בהיריון יש השפעות שליליות על רווחת העובר והאם.[2] ההשפעות המזיקות של תפקוד לקוי של בלוטת התריס עלולות להתרחב גם מעבר להיריון וללידה ולהשפיע על ההתפתחותו הנוירו-אינטלקטואלית של הילד בתחילת חייו. עקב עלייה בגלובולין קושר תירוקסין (T4), עלייה בתריודוטירונין, והעברת התירוקסין האימהי דרך השלייה מהאם לעובר, הביקוש להורמוני בלוטת התריס בגוף גדל במהלך ההיריון.[2] העלייה ההכרחית בייצור הורמון בלוטת התריס מתאפשרת על ידי ריכוזים גבוהים של גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG), שקושר את קולטן ה-TSH(הורמון שתפקידו גירוי בלוטת הטריס) ומגרה את בלוטת התריס האימהית להגדיל את ריכוז הורמוני בלוטת התריס שלה בכ-50%[3]. אם לא ניתן לקיים את העלייה הנחוצה בתפקוד בלוטת התריס, הדבר עלול לגרום להחמרה של הפרעה (קלה) בבלוטת התריס שלא הייתה מורגשת בעבר, שתתבטא כעת כמחלת בלוטת התריס בהיריון.[2] נכון לעכשיו, אין מספיק ראיות המצביעות על כך שבדיקה לאיתור תפקוד לקוי של בלוטת התריס מועילה, במיוחד מכיוון שטיפול תוספי הורמון בלוטת התריס עשוי לבוא עם סיכון של טיפול יתר. לאחר שנשים יולדות, כ-5% מפתחות דלקת בלוטת התריס לאחר לידה שיכולה להופיע עד תשעה חודשים לאחר מכן. הדלקת מאופיינת בתקופה קצרה של פעילות יתר של בלוטת התריס ולאחריה תקופה של תת-פעילות של בלוטת התריס; 20-40% נשארות עם תת-פעילות של בלוטת התריס לצמיתות[4].

תירוקסין עוברי מתקבל בתחילת ההיריון רק מהאם, מאחר שבלוטת התריס של העובר נתחילה לתפקד רק בשליש השני של ההיריון. מכיוון שתירוקסין חיוני להתפתחות העצבית של העובר, הכרחי שהעברת תירוקסין מהאם לעובר תקרה בשלב מוקדם של ההיריון.[5] אחד הסיבות לשיבוש פעילות בלוטת התריס בהיריון הוא אובדן של יוד, שהוא מרכיב חשוב בהרכבת הורמוני בלוטת התריס, דרך השתן ודרך יחידת השליה העוברית. בעקבות כך נוצר מצב של מחסור יחסי ביוד בגוף האם[6]. לכן, יש דרישה שנשים בהיריון יצרכו יוד מעבר לכמות הרגילה. צריכת יוד יומית של 250 מיקרוגרם מומלצת בהיריון, אך כמות זו לא תמיד מושגת, אפילו באזורים בעולם בהם יש יוד מרובה[7]. במצבים של מחסור גדול ביוד, בלוטת הטריס לא מצליחה לתפקד כראוי[8]. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל ישנו מחסור משמעותי ביוד בתזונה, במיוחד אצל ילדים ונשים הרות [9].

ריכוזי הורמון בלוטת התריס בדם גדל במהלך ההיריון, בין היתר בשל הרמות הגבוהות של אסטרוגן ובשל השפעות הגירוי בלוטת התריס החלשות של גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) הפועל כמו TSH. רמות התירוקסין (T4) עולות בין השבוע השישי לשבוע השתים-עשרה בערך, ומגיעות לשיא באמצע ההיריון; שינויים הפוכים נראים עם TSH.

היפותירואידיזם - תת-פעילות של בלוטת התריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמינים של היפותיאירודאיזם. Reference: Longo, DL; Fauci, AS; Kasper, DL; Hauser, SL; Jameson, JL; Loscalzo, J (2011) "341: disorders of the thyroid gland" in Harrison's principles of internal medicine. (18th ed.), Category:New York: McGraw-Hill מסת"ב 007174889X.
תסמינים של היפותיארודאיזם

הערכה קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת פעילות של בלוטת התריס מצוי בהיריון עם שכיחות משוערת של 2-3% עבור תת-פעילות תת-קלינית, ו-0.3-0.5% עבור תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס[10]. ברוב העולם, מחסור ביוד אחראי לרוב תת-הפעילות בלוטת התריס בנשים הרות, בעוד דלקת בלוטת התריס אוטואימונית כרונית היא הסיבה השכיחה ביותר להיפותירואידיזם באזורים בעלי כמות מספקת של יוד בעולם[11][12]. ההצגה של תת-פעילות בלוטת התריס בהיריון אינה תמיד היפותירואידיזם קלאסית, ולעיתים קשה להבחין בה מהסימפטומים של היריון תקין. לכן נדרשת רמה גבוהה של חשד וערנות, במיוחד בנשים בסיכון למחלת בלוטת התריס, לדוגמה נשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של מחלת בלוטת התריס, זפקת או הפרעה אוטואימונית ראשונית קיימת כמו סוכרת מסוג 1.

סיכונים של היפותירואידיזם על בריאות האם והעובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת פעילות בלוטת התריס מאובחנת על ידי ציון TSH גבוה הקשור לריכוז T4 נמוך מהתקין. היפותירואידיזם תת-קליני (SCH) קיים כאשר ה-TSH גבוה, אך רמת ה-T4 נמצאת בטווח הנורמלי אך ברמה נמוכה. SCH היא הצורה הנפוצה ביותר של תת-פעילות בלוטת התריס בהיריון, ובדרך כלל נובעת מהרס מתקדם של בלוטת התריס עקב מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

מספר מחקרים, רובם נעשו למפרע, הראו קשר בין תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס לבין תוצאות שליליות עבור העובר והאם (למשל Glinoer 1991)[13]. הפלה טבעית, אנמיה בהיריון, רעלת היריון, דימום לאחר לידה, והיפרדות שליה פתאומית יכולים להופיע בנשים הרות עם היפותירואידיזם גלוי.[14][15] כמו כן, לילדים של אמהות אלו עלולים להיות סיבוכים כגון לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ומצוקה נשימתית מוגברת של יילודים[16][17]. סיבוכים דומים דווחו באמהות עם היפותירואידיזם תת-קלינית של בלוטת התריס. סיכון של פי שלושה להיפרדות שליה, וסיכון פי שניים ללידה מוקדמת דווחו באמהות עם תת-פעילות של בלוטת התריס תת-קלינית[18]. מחקר אחר הראה שכיחות גבוהה יותר של היפותירואידיזם תת-קלינית בנשים עם לידה מוקדמת (לפני 32 שבועות) בהשוואה לבדיקות תואמות עבור נשים שילדו בזמן[16]. קשר בין היפותירואיזם לבין תוצאות לידה שליליות הוכח גם בנשים הרות הלוקות בדלקת אוטואימוניות של בלוטת התריס. טיפול בהיפותירואידיזם מפחית את הסיכונים לתוצאות שליליות של היולדת והעובר; מחקר למפרע על 150 נשים היריוניות הראה שטיפול בהיפותירואידיזם הוביל להפחתת שיעורי הפלות והלידיות המוקדמת. כמו כן, ניסוי התערבותי הראה שטיפול בנשים הרות עם נוגדנים חיוביים להיפותירואידיזם הוביל לשיעורים פחותים של הפלות בהשוואה לנשים בניסוי שלא טופלו[19].

שקרטיניזם (כלומר ירידה גסה ב-IQ) מתרחשת באזורים של מחסור חמור ביוד עקב העובדה שהאם אינה מסוגלת לייצר T4 עבור העובר, במיוחד בשליש הראשון. ליקוי נוירו-אינטלקטואלי זה הוכח כעת באזור בו יש צריכה של מספיק יוד (ארצות הברית), במחקר שהראה כי ציוני ה-IQ של ילדים בני 7 עד 9, שנולדו לאמהות עם היפותיאוראיזם לא מאובחנת ולא מטופלת, היו נמוכים בשבע נקודות מאלו של ילדים לנשים שהיו בעלות תפקוד תקין של בלוטת התריס בהיריון[20]. מחקר אחר הראה שהיפותירוקסינמיה (ריכוז נמוך של תרוקסין בגוף) מתמשכת בשבוע ה-12 להיריון הייתה קשורה לחסר של 8–10 נקודות בציוני תפקוד נפשי ומוטורי בילדים הללו, בהשוואה לילדים לאמהות עם תפקוד תקין של בלוטת התריס[21]. אפילו נוגדני פרוקסידאז (אנזים) של בלוטת התריס של האם הוכחו כקשורים להתפתחות אינטלקטואלית לקויה בצאצאים של אמהות עם תפקוד תקין של בלוטת התריס[22]. הוכח שרק רמות ה-T4 של האם קשורות ל-IQ של הילד ולתוצאות מורפולוגיות של המוח, בניגוד לרמות TSH של האם שלא משפיעות.[5]

טיפול בהיפותירואידיזם בהיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות לטיפול בהיפותיאורודאיזם
כדורי הורמונים לטיפול בהיפותירואידיזם T4

תרופות לטיפול בהיפותיאוראיזם נמצאו בטוחים לשימוש במהלך ההיריון.[23] לבוטירוקסין (Levothyroxine) הוא הטיפול הנבחר בהיפותירואידיזם במהלך היריון. חשוב שנשים הלוקות במחלת טריס ינרמלו את תפקוד בלוטת התריס לפני ההתעברות. לאחר אישור ההיריון יש להעלות את רמת התירוקסין בכ-30-50% וטיטרציות הבאות צריכות להיות מונחות על ידי בדיקות תפקוד בלוטת התריס (FT4 ו-TSH). יש לנטר אותן נשים בשבועות 4–6 עד להשגת תפקוד רגיל של בלוטת התריס. מומלץ לשמור על רמות TSH מתחת ל-2.5 mU/l בשליש הראשון של ההיריון ומתחת ל-3 mU/l בהיריון מתקדם יותר[24]. מינון התחזוקה המומלץ של תירוקסין בהיריון הוא כ-2.0-2.4 מיקרוגרם/ק"ג ליום. הדרישות לתירוקסין עשויות לעלות בהיריון מתקדם ולחזור לרמות טרום ההיריון בלידה עבור רוב הנשים. יש לטפל גם בחולות הרות עם היפותירואידיזם תת-קלינית (FT4 תקין ו-TSH מוגבר), שכן תוספת של לבוטירוקסין במקרים כאלה מביאה לשיעור לידה מוצלחת גבוה משמעותית, עם סיכוי יחסי מאוחד של 2.76[25].

היפרתירואידיזם - פעילות יתר של בלוטת התריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת עודף הורמוני תריס

הערכה קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות יתר של בלוטת התריס מופיעה בכ-0.2-0.4% מכלל ההיריונות. רוב המקרים נובעים ממחלת גרייבס, אם כי גורמים פחות שכיחים (כגון גושים רעילים ודלקת בלוטת התריס) עשויים לגרום לפעילות יתר של הבלוטות גם כן[26]. הערכה קלינית לבדה עשויה לעיתים להיות בלתי מספקת בהבחנה בין היפר-תירואידיזם למצב ההיפר-דינמי של ההיריון בשל התסמינים הדומים. מאפיינים קליניים בולטים של מחלת גרייבס כוללים נוכחות של אופתלמופתיה (בליטת העיניים החוצה), זפקת מפוזרת ומיקסדמה. כמו כן, יש להבחין בין פעילות יתר של בלוטת התריס לבין תירוטוקסיקוזיס חולף בהיריון, מצב יתר של בלוטת התריס המגביל את עצמו עקב ההשפעות המעוררות של בלוטת התריס של בטא-hCG. הבחנה זו חשובה מכיוון שהמצב האחרון הוא בדרך כלל קל ובדרך כלל לא ידרוש טיפול ספציפי נגד בלוטת התריס. אבץ תאים אדומים עשוי להיות שימושי גם בהבחנה בין השניים[27]. פעילות יתר של בלוטת התריס כתוצאה ממחלת גרייבס עלולה להחמיר בשליש הראשון של ההיריון, יגיע להפוגה בהיריון מאוחר יותר, ולאחר מכן עלול להישנות לאחר הלידה.

סיכונים להיפרתירואידיזם על בריאות האם והעובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפר-תירואידיזם בלתי מבוקר בהיריון קשור לסיכון מוגבר לרעלת היריון חמורה ועד לסיכון מוגבר של פי ארבעה ללידות במשקל נמוך. חלק מהתוצאות השליליות הללו ניכרות יותר אצל נשים שמאובחנות בהיפתירואידיזם בפעם הראשונה בהיריון. מחקר שנערך הראה גם שרמות גבוהות של FT4 אימהי כבר קשורות לירידה ב-IQ של הילד ובנפחי החומר האפור וקליפת המוח, בדומה להשפעות של תת-פעילות בלוטת התריס.[5]

פעילות יתר של בלוטת התריס של אימהית שאינה מבוקרת או מטופלת בצורה לא מספקת, עלולה גם לגרום להיפר-תירואידיזם עוברי[28][29]. זה עקב העברה טרנס-שלייתית של נוגדנים מעוררים לקולטן TSH[27]. היפר-תירואידיזם קליני של ילודים מופיע בכ-1% מהתינוקות שנולדו לאמהות עם מחלת גרייבס. לעיתים רחוקות עשויה להופיע תת-פעילות של בלוטת התריס של יילודים גם אצל תינוקות של אמהות עם יתר בלוטת התריס של גרייבס. זה עשוי לנבוע ממעבר שלייתי של נוגדנים אוטואימוניות נגד בלוטת התריס מהאם [30].

טיפול בהיפרתאירודאיזם בהיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן אידיאלי אישה שידוע שיש לה יתר פעילות בלוטת התריס צריכה לפנות לייעוץ לפני ההיריון. יש לבצע בדיקה תכופה של מצב בלוטת התריס, הערכת נוגדנים לבלוטת התריס ומעקב צמוד אחר צורכי התרופות שלה. טיפול רפואי עם תרופות נגד בלוטת התריס הוא הטיפול המועדף בהיפר-תירואידיזם בהיריון. מתימאזול (Methimazole) ופרופילטיאורציל (propylthiouracil) נמצאו כיעילים במניעת סיבוכי היריון על ידי פעילות יתר של בלוטת התריס. ההנחיות הנוכחיות מציעות כי מטופלת בהיריון צריכה להיות על פרופילטיאורציל במהלך השליש הראשון של ההיריון עקב השפעה טטרטוגנית נמוכה יותר של התרופה, ולאחר מכן לעבור למתימאזול במהלך השליש השני והשלישי עקב תופעות לוואי נמוכות יותר בפגיעה בתפקוד הכבד (לעומת הפרופילטיאורציל).[31] במקרים בו האישה ההיריוןית סובלת מתגובות שליליות קשות לתרופות נגד בלוטת התריס, ייקל ניתוח על בלוטת התריס, ועדיף לבצעו בשליש השני של ההיריון. במהלך הניתוח אסור להשתמש ביוד רדיואקטיבי משום שזה עלול לסכן את העובר. ישנם תרופות לטיפול בפעילות יתר המופרשות בחלב האם, כמו פרופילטיאורציל, אך עדויות מצביעות על כך שתרופות אלו בטוחות במהלך הנקה[32]. מומלץ לצרוך את המינון הנמוך ביותר שאפשר בכדי למנוע מעבר של עודף התרופה דרך השלייה, דבר העלול להשפיע על פעילות בלוטת התריס של העובר [33]. אין השפעות שליליות על מנת משכל או על התפתחות פסיכומוטורית בילדים שאמהותיהם קיבלו תרופות אנטי-תירואיד בהיריון.

מחלת בלוטת התריס לאחר לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקוד לקוי של בלוטת התריס לאחר לידה מתרחשת ב-12 החודשים הראשונים לאחר הלידה, כתוצאה מתהליך ההתאוששות של המערכת החיסונית של האם. תפקוד לקוי של בלוטת התריס לאחר לידה הוא דלקת הרסנית של בלוטת התריס עם מאפיינים פתוגנטיים דומים למחלת השימוטו[34].

המחלה שכיחה מאוד, בשכיחות של 5-9% מתוך נשים לאחר לידה. בדרך כלל יש שלב חולף של היפרתיארוידאיזם ולאחריו מגיע שלב של היפותיארוידאיזם. תת-פעילות קבועה של בלוטת התריס מופיעה ב-30% מהמקרים לאחר 3 שנים, וב-50% לאחר 7–10 שנים. פעילות יתר של בלוטת התריס לא תדרוש בדרך כלל טיפול, אך לעיתים רחוקות, ניתן להשתמש בפרופנולול לשליטה בתסמינים במקרים חמורים. יש לטפל בשלב תת-פעילות בלוטת התריס עם תירוקסין במקרים הו המטופלות הן סימפטומטיות, מתכננות להיכנס להיריון, או אם רמות ה-TSH שמעל 10 mU/L. יש צורך במעקב ארוך טווח בשל הסיכון להיפותירואידיזם קבוע[35].

כמעט לכל הנשים עם הפרעה בתפקוד בלוטת התריס לאחר לידה יש נוגדנים נגד פרוקסידאז של בלוטת התריס. עובדה זו יכולה להיות סממן למחלת בלוטת התריס לאחר ההיריון כבר בתחילת ההיריון, משום ש-40%-60% מהנשים עם נוגדנים אלו יפתחו הפרעה בתפקוד בלוטת התריס לאחר הלידה [36].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Okosieme, OE; Marx, H; Lazarus, JH (ספט' 2008). "Medical management of thyroid dysfunction in pregnancy and the postpartum". Expert Opinion on Pharmacotherapy. 9 (13): 2281–93. doi:10.1517/14656566.9.13.2281. PMID 18710353. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Korevaar, Tim I. M.; Medici, Marco; Visser, Theo J.; Peeters, Robin P. (2017-08-04). "Thyroid disease in pregnancy: new insights in diagnosis and clinical management". Nature Reviews. Endocrinology. 13 (10): 610–622. doi:10.1038/nrendo.2017.93. ISSN 1759-5037. PMID 28776582.
  3. ^ Korevaar, Tim I. M.; de Rijke, Yolanda B.; Chaker, Layal; Medici, Marco; Jaddoe, Vincent W. V.; Steegers, Eric A. P.; Visser, Theo J.; Peeters, Robin P. (במרץ 2017). "Stimulation of Thyroid Function by Human Chorionic Gonadotropin During Pregnancy: A Risk Factor for Thyroid Disease and a Mechanism for Known Risk Factors". Thyroid. 27 (3): 440–450. doi:10.1089/thy.2016.0527. ISSN 1557-9077. PMID 28049387. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Spencer, Laura; Bubner, Tanya; Bain, Emily; Middleton, Philippa (2015-09-21). "Screening and subsequent management for thyroid dysfunction pre-pregnancy and during pregnancy for improving maternal and infant health". The Cochrane Database of Systematic Reviews (באנגלית) (9): CD011263. doi:10.1002/14651858.cd011263.pub2. PMID 26387772.
  5. ^ 1 2 3 Korevaar, Tim I M; Muetzel, Ryan; Medici, Marco; Chaker, Layal; Jaddoe, Vincent W V; de Rijke, Yolanda B; Steegers, Eric A P; Visser, Theo J; White, Tonya; Tiemeier, Henning; Peeters, Robin P (בספטמבר 2015). "Association of maternal thyroid function during early pregnancy with offspring IQ and brain morphology in childhood: a population-based prospective cohort study". The Lancet Diabetes & Endocrinology. 4 (1): 35–43. doi:10.1016/s2213-8587(15)00327-7. PMID 26497402. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Smyth, PP; Hetherton, AM; Smith, DF; Radcliff, M; O'Herlihy, C (ספט' 1997). "Maternal iodine status and thyroid volume during pregnancy: correlation with neonatal iodine intake". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 82 (9): 2840–3. doi:10.1210/jcem.82.9.4203. PMID 9284707. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ WHO S, Andersson M, de Benoist B, Delange F, Zupan J (דצמ' 2007). "Prevention and control of iodine deficiency in pregnant and lactating women and in children less than 2-years-old: conclusions and recommendations of the Technical Consultation". Public Health Nutrition. 10 (12A): 1606–11. doi:10.1017/S1368980007361004. PMID 18053287. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  8. ^ https://eatwell.co.il/%D7%99%D7%9"יוד ותת פעילות של בלוטת התריס". Eatwell. חגית אריאלי שיינפלד.5%D7%93-%D7%95%D7%AA%D7%AA-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1/
  9. ^ משרד הבריאות (2021). "יוד". Israel Health Ministry.
  10. ^ Klein, RZ; Haddow, JE; Faix, JD; Brown, RS; Hermos, RJ; Pulkkinen, A; Mitchell, ML (יולי 1991). "Prevalence of thyroid deficiency in pregnant women". Clinical Endocrinology. 35 (1): 41–6. doi:10.1111/j.1365-2265.1991.tb03494.x. PMID 1889138. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Mandel SJ. "Hypothyroidism and chronic autoimmune thyroiditis in the pregnant state: maternal aspects." Best Pract Res Clin Endocrinol Metab. 2004; 18: 213-24.
  12. ^ Mandel, SJ (יוני 2004). "Hypothyroidism and chronic autoimmune thyroiditis in the pregnant state: maternal aspects". Best Practice & Research. Clinical Endocrinology & Metabolism. 18 (2): 213–24. doi:10.1016/j.beem.2004.03.006. PMID 15157837. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Glinoer, D; Soto, MF; Bourdoux, P; Lejeune, B; Delange, F; Lemone, M; Kinthaert, J; Robijn, C; Grun, JP; de Nayer, P (אוג' 1991). "Pregnancy in patients with mild thyroid abnormalities: maternal and neonatal repercussions". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 73 (2): 421–7. doi:10.1210/jcem-73-2-421. PMID 1906897. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "Thyroid Disease & Pregnancy". Office on Women’s Health, U.S. Department of Health and Human Services. 1 בפברואר 2017. ארכיון מ-12 ביולי 2017. נבדק ב-9 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Postpartum Thyroiditis" (PDF). American Thyroid Association. 2014. נבדק ב-9 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Davis, LE; Leveno, KJ; Cunningham, FG (יולי 1988). "Hypothyroidism complicating pregnancy". Obstetrics and Gynecology. 72 (1): 108–12. PMID 3380497. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Casey, BM; Dashe, JS; Wells, CE; McIntire, DD; Byrd, W; Leveno, KJ; Cunningham, FG (פבר' 2005). "Subclinical hypothyroidism and pregnancy outcomes". Obstetrics and Gynecology. 105 (2): 239–45. doi:10.1097/01.AOG.0000152345.99421.22. PMID 15684146. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Stagnaro-Green, A; Chen, X; Bogden, JD; Davies, TF; Scholl, TO (אפר' 2005). "The thyroid and pregnancy: a novel risk factor for very preterm delivery". Thyroid. 15 (4): 351–7. doi:10.1089/thy.2005.15.351. PMID 15876159. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Negro, R; Formoso, G; Mangieri, T; Pezzarossa, A; Dazzi, D; Hassan, H (יולי 2006). "Levothyroxine treatment in euthyroid pregnant women with autoimmune thyroid disease: effects on obstetrical complications". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 91 (7): 2587–91. doi:10.1210/jc.2005-1603. PMID 16621910. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Haddow, JE; Palomaki, GE; Allan, WC; Williams, JR; Knight, GJ; Gagnon, J; O'Heir, CE; Mitchell, ML; Hermos, RJ; Waisbren, SE; Faix, JD; Klein, RZ (19 אוג' 1999). "Maternal thyroid deficiency during pregnancy and subsequent neuropsychological development of the child". The New England Journal of Medicine. 341 (8): 549–55. doi:10.1056/NEJM199908193410801. PMID 10451459. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Pop VJ, Brouwers EP, Vader HL, Vulsma T, van Baar AL, de Vijlder JJ (ספט' 2003). "Maternal hypothyroxinaemia during early pregnancy and subsequent child development: a 3-year follow-up study". Clinical Endocrinology. 59 (3): 282–8. doi:10.1046/j.1365-2265.2003.01822.x. PMID 12919150. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  22. ^ Pop VJ, de Vries E, van Baar AL, Waelkens JJ, de Rooy HA, Horsten M, Donkers MM, Komproe IH, van Son MM, Vader HL (דצמ' 1995). "Maternal thyroid peroxidase antibodies during pregnancy: a marker of impaired child development?". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 80 (12): 3561–6. PMID 8530599. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  23. ^ "Hypothyroidism". National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases. במרץ 2013. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-9 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Management of thyroid dysfunction during pregnancy and postpartum: an Endocrine Society Clinical Practice Guideline". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 92 (8 Suppl): S1–47. אוג' 2007. doi:10.1210/jc.2007-0141. PMID 17948378. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Velkeniers B, Van Meerhaeghe A, Poppe K, Unuane D, Tournaye H, Haentjens P (במאי–יוני 2013). "Levothyroxine treatment and pregnancy outcome in women with subclinical hypothyroidism undergoing assisted reproduction technologies: systematic review and meta-analysis of RCTs". Human Reproduction Update. 19 (3): 251–8. doi:10.1093/humupd/dms052. PMID 23327883. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  26. ^ Marx, H; Amin, P; Lazarus, JH (22 מרץ 2008). "Hyperthyroidism and pregnancy". BMJ (Clinical Research Ed.). 336 (7645): 663–7. doi:10.1136/bmj.39462.709005.AE. PMC 2270981. PMID 18356235. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 R Swaminathan, Thyroid Function during Pregnancy, Clinical Chemistry 46, 2000-07-01, עמ' 1016–1017 doi: 10.1093/clinchem/46.7.1016
  28. ^ Zimmerman D (1999). "Fetal and neonatal hyperthyroidism". Thyroid. 9 (7): 727–33. doi:10.1089/thy.1999.9.727. PMID 10447021.
  29. ^ Polak M, Le Gac I, Vuillard E; et al. (2004). "Fetal and neonatal thyroid function in relation to maternal Graves' disease". Best Pract Res Clin Endocrinol Metab. 18 (2): 289–302. doi:10.1016/s1521-690x(04)00019-3. PMID 15157841.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  30. ^ Sawyer Huget-Penner,Denice S. Feig (17 במרץ 2020). "Maternal thyroid disease and its effects on the fetus and perinatal outcomes". Parental Diagnosis. PMID 10447021. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Vissenberg, R.; Van Den Boogaard, E.; Van Wely, M.; Van Der Post, J. A.; Fliers, E.; Bisschop, P. H.; Goddijn, M. (2012). "Treatment of thyroid disorders before conception and in early pregnancy: A systematic review". Human Reproduction Update. 18 (4): 360–73. doi:10.1093/humupd/dms007. PMID 22431565.
  32. ^ Mandel, SJ; Cooper, DS (יוני 2001). "The use of antithyroid drugs in pregnancy and lactation". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 86 (6): 2354–9. doi:10.1210/jcem.86.6.7573. PMID 11397822. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ David S Cooper, Peter Laurberg (1 בנובמבר 2013). "Hyperthyroidism in pregnancy". Lancet Diabetes & Endocrinology. 1 (3): 238–249, . {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  34. ^ Muller, AF; Drexhage, HA; Berghout, A (אוק' 2001). "Postpartum thyroiditis and autoimmune thyroiditis in women of childbearing age: recent insights and consequences for antenatal and postnatal care". Endocrine Reviews. 22 (5): 605–30. doi:10.1210/er.22.5.605. PMID 11588143. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ "Hypothyroidism". The Lecturio Medical Concept Library. נבדק ב-27 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Leslie De Groot, Marcos Abalovich, Erik K. Alexander, Nobuyuki Amino, Linda Barbour, Rhoda H. Cobin, Creswell J. Eastman, John H. Lazarus, Dominique Luton, Susan J. Mandel, Jorge Mestman, Joanne Rovet, Scott Sullivan (1 באוגוסט 2012). "Management of Thyroid Dysfunction during Pregnancy and Postpartum: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline". Lancet Diabetes & Endocrinology. 97 (8): 2543–2565, . {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.