מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט מבעד למיקרוסקופ על תאי כבד שומני

מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול באנגלית: Non-alcoholic fatty liver disease ‏ (NAFLD), היא מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ועל פי המחקרים לוקים בה כ- 40% - 50% בעולם המערבי ובאנשים עם עודף משקל עד 80%.

20% מסובלים מכבד שומני יפתחו מחלת כבד כרונית הנקראת NASH - Non Alcoholic Steato Hepatitis, מתוכם יפתחו 20% שחמת הכבד על סיבוכיה וחלק מהם יזדקק להשתלת כבד. הכבד השומני הוא הביטוי הראשון של התסמונת המטבולית ומהווה סיכון להתפתחות מחלת לב טרשתית. המחלה נובעת מהשמנת יתר, והיא מתאפיינת בהצטברות שומן בתאי הכבד, החורגת מהכמות הנורמלית (עד 5%), כתוצאה מכך שכמות השומן הנכנסת לכבד, גדולה מכמות השומן היוצאת ממנו. סוג השומן העיקרי המצטבר בכבד הוא טריגליצרידים, אך לעתים יש גם הצטברות של סוגי שומן אחרים, כולל כולסטרול. למרות שרוב מקרי הכבד השומני מתגלים בעשור החמישי והשישי לחיי החולים, ברור כי המחלה מאיימת גם על צעירים, ואף על ילדים הסובלים מהשמנת יתר.

ביטויי המחלה דומים ביותר למחלת הכבד הנגרמת מצריכת אלכוהול מוגזמת (מעל שתי כוסות משקה ביום), אך הגורם למחלה ואופן הטיפול בה שונים בתכלית ומכאן בא שמה של המחלה: "מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול".

תסמינים וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול אין תסמינים מיוחדים ובדרך כלל, אין החולים במחלה חשים תחושות כלשהן בעקבותיה. רוב החולים אף אינם מודעים לקיום המחלה. לעתים חשים החולים בעייפות מוגברת, או אי נוחות וכאבים בצד הימני של הבטן. בבדיקת דם רואים עליה קלה ברמת אנזימי הכבד. גורמי הסיכון למחלה הם עודף משקל, סוכרת, עודף שומנים בדם (בעיקר טריגליצרידים). המחלה עצמה מהווה גם היא גורם סיכון למחלות אחרות, במעין תהליך של שרשרת, והלוקים בה נמצאים בסיכון לפתח סוכרת, לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם והשמנת יתר, המהווים בעצמם גורמי סיכון למחלות לב.

ניתן לאבחן כבד שומני באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, בדיקת CT או MRI. את המצב הדלקתי מגלים בעזרת ביופסיה מהכבד. את התקדמות תהליך הצטלקות הכבד פיברוזיס היכול להתפתח לשחמת הכבד אפשר לבדוק בעזרת מכשיר הנקרא Fibroscan.

יש לשלול מחלות כבד אחרות כמו הפטיטיס B או הפטיטיס C, מחלת וילסון, מחלת צליאק ומחלות אימונולוגיות הפוגעות בכבד. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד, כליה, גלוקוז ושומנים בדם. יש לבצע אחת לשנה אולטרה סאונד ובדיקת Alpha Feto Protein - AFP שרמה גבוהה שלו יכולה לרמז על התפתחות סרטן הכבד (הפטומה).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין אין תרופה ייחודית לטיפול בכבד שומני. עיקר הטיפול כיום מתמקד בשליטה על גורמי סיכון למחלות נלוות כמו דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי לסוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. לאחרונה פותחה תרופה ייחודית לכבד שומני בשם Armachol, שעברה כבר שני שלבי מחקר באישור ה-FDA בתוצאות מעודדות.

גורמים משניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטילת תרופות מסוימות באופן קבוע, עלולה לגרום לנוטל אותן לחלות במחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.