מחנה אלנבי
 | |
| המחנה הצבאי הטורקי ב-1917 (מימין למטה, כולל המנחת), אשר עליו נבנה לימים מחנה אלנבי | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מחנה צבאי |
| מיקום | בשולי שכונת תלפיות, ירושלים של היום |
| תקופת הבנייה | ?–1916 |
| בשימוש פעיל | לא |
| תאריך הריסה | תחילת שנות ה-90 |
| מתכנן | צבא האימפריה העות'מאנית |
| מצב | נהרס ובמקומו נבנו בתי מגורים, משרדים ומסחר |
| בעלות נוכחית | עיריית ירושלים |
| קרבות | מלחמת העולם הראשונה |
| קואורדינטות | 31°45′27″N 35°13′26″E / 31.757416666667°N 35.223833333333°E |
 | |
  | |
מחנה אלנבי היה מחנה צבאי, שהוקם על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בדרום ירושלים בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה. המחנה השתרע על פני שטח שנתחם לימים על ידי הרחובות דרך חברון ממערב, רחוב ביתר ממזרח, רחוב ישראל גלעדי מדרום ומנזר סנט קלייר מצפון. המחנה שימש לימים כבסיס צה"ל עד שפונה בתחילת שנות ה-90 ובמקומו נבנו בתי מגורים, משרדים ומסחר בשולי שכונת תלפיות.
מחנה עות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות הראשונה במקום החלה בימי מלחמת העולם הראשונה. הטורקים חיפשו אתר באזור ירושלים להקמת שדה תעופה עבור אחת מחמש טייסות שהגיעו מגרמניה, בת בריתם, כתגבורת צבאית. השטח נבחר מכיוון שהוא מישורי וקרוב יחסית לעיר. המטוס הראשון נחת בשדה באפריל 1916 מטייסת בפיקודו של גנרל פרידריך קרס פון קרסנשטיין, שבסיסה העיקרי היה ליד באר שבע[1]. בנוסף הקימו הטורקים מחנה צבאי סמוך לאורך דרך חברון.
מחנה בריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי 1917 כבשו הבריטים את המחנה והפכו אותו לבסיס צבאי חשוב בדרום ירושלים. הוא נקרא על שם אדמונד אלנבי, שהנהיג את כוחות הבריטים במלחמה וכבש בפועל את ירושלים, עם מותו במאי 1936[2]. המחנה פעל לאורך כל תקופת המנדט הבריטי ושימש את הצבא למטרות לחימה ומגורי חיילים.
בשנים הראשונות הפעילו הבריטים קו רכבת קצר מתחנת הרכבת הסמוכה, שעבר בשולי שכונת בקעה בתוואי רחוב מרדכי היהודי, עד לרחוב יהודה של ימינו. קו זה סיפק למחנה אלנבי תחמושת וציוד שהגיעו ממישור החוף. הבריטים הוסיפו להשתמש בשדה התעופה, אך בעקבות לחץ שהפעיל ועד שכונת תלפיות למניעת רעש ההמראות, סגרו הבריטים ב-1924 את שדה התעופה במחנה אלנבי ופתחו שדה תעופה חלופי בעטרות מצפון ירושלים[דרוש מקור].
בשנת 1929 הוקם מחנה נוסף מדרום למחנה הקיים, קרוב לבתי שכונת תלפיות שהוקמה באותה עת[3]. בשנת 1931 החלה הרחבתו של מחנה זה[4]. בינואר 1931 הוא קיבל את השם "מחנה טלוורה" ("Talavera Barracks") על שם קרב שהתרחש ליד העיירה טלוורה בספרד במהלך מלחמת חצי האי בשנת 1809 (אנ')[5]. מחנה זה קיבל אחר כך את השם "מחנה אל-עלמיין", על שם העיר אל-עלמיין במצרים, בה נערכו מספר קרבות מכריעים במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.
בתחילת המרד הערבי הגדול בשנת 1936, גדל המחנה באופן משמעותי והגיעו אליו תגבורות של מספר גדודים ויחידות נוספות שחנו ממזרח למחנה (באזור בו הוקמה טיילת ארמון הנציב)[6]. באוגוסט 1937 הושלמה הקמתה של שכונת מגורים במחנה לקציני הצבא הבריטי ומשפחותיהם[7].
ב-23 ביוני 1936 נערך במחנה מסדר חגיגי לכבוד יום הולדתו של מלך הממלכה המאוחדת החדש אדוארד השמיני, בה השתתפו גם ראשי היישוב היהודי משה שרת, יצחק בן-צבי, דניאל אוסטר ומנהיג העדה החרדית בירושלים משה בלוי[8].
בזמן מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סיום המנדט הבריטי, בעקבות תוכנית החלוקה, החלו הבריטים בהכנות לפינוי המחנה. הסוכנות היהודית פנתה לבריטים בניסיון לרכוש את שטחי המחנות בארץ ישראל. הבריטים הסכימו למכור את המחנות שהיו בשטח שיועד למדינה היהודית (דוגמת צריפין, מחנה בית ליד, תל ליטוינסקי ואחרים) אך לא את המחנות בירושלים, שנועדה להיות עיר בשליטה בינלאומית[9][10].
ב-28 באפריל 1948 דווח כי הכוחות הבריטים פינו את "מחנה אל-עלמיין" ומסרו אותו ללגיון הערבי (שהיה באותה עת גם בפיקוד בריטי)[11]. בתחילת מאי פינו את שאר המחנה והעבירו אותו ללגיון[12], לאחר שכבר קודם פינו פלוגת משוריינים מהמחנה[13].
ב-15 במאי 1948 תקפה פלוגת גדוד מוריה של החי"ש את המחנה במסגרת מבצע קלשון. כוח עיקרי תקף את המחנה משכונת בקעה במערב וכוח משני נע לכיוונו משכונת תלפיות בצפון. ההתקפה המשולבת השתבשה כאשר משוריין שתקף את המחנה מצפון ספג אש ונבלם ובעקבות כך השתהתה ההתקפה העיקרית ממערב[דרוש מקור]. חילופי האש חודשו במהרה במתקפת ירי מרגמות ודוידקה, עד שמגיני המחנה ברחו והוא נתפס על ידי כוחות צה"ל עד רדת הערב[14]. במחנה נמצאה כמות גדולה של חומרי נפץ, ציוד רפואי ומוצרי מזון[דרוש מקור].
עד סוף המלחמה המחנה שימש כבסיס של חטיבת עציוני וחטיבת מחוז ירושלים[15].
לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות היה המחנה צמוד לקו העירוני ולשטח מפורז שנקבע בינו לבין מתחם ארמון הנציב.
לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הקמת המדינה, שטח המחנה נותר רשום בבעלות משרד המלחמה הבריטי, ונעשו ניסיונות להגיע להסדר עמו לרכישת השטח[16]. הבריטים סירבו תחילה, עקב מיקומו סמוך לגבול, להעביר אותו רשמית לידי מדינת ישראל, זאת כדי לא לפגוע ביחסים עם ממלכת ירדן[17]. במהלך 1964 הושגה הסכמה עקרונית עם הבריטים על מכירתו לישראל[18]. הסכם בראשי תיבות נחתם באפריל 1965[19], בנובמבר 1966 הושלמה רכישת המחנה על ידי מדינת ישראל, תמורת 140 אלף ליש"ט[20].
בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, צה"ל נדרש לצמצם את פריסת כוחותיו בירושלים לגדוד אחד, ובמחנה התמקמה חטיבת ירושלים שהייתה אחראית להגנה על הקו העירוני. בקיץ 1950 החל המחנה לשמש גם כבסיס טירונים 920 של הנח"ל[15]. במחנה "אל-עלמיין" שוכנו עולים חדשים[21], והוקמה בו מעברת תלפיות, מעברה הוקמה גם בחלקו הצפוני של המחנה, סמוך לשכונת צפון תלפיות. בשיא אכלוסה גורו במעברת תלפיות 9,000 תושבים[22]. בתחילת שנות ה-60, המעברה הייתה בשלבי חיסול, אך עוד גרו בה כ-250 משפחות[23]. במקום המעברה הוקמו שיכונים לאורך דרך חברון בין תלפיות הוותיקה לאזור התעשייה תלפיות.
בשנת 1954 שכרה האוניברסיטה העברית חלק משטח המחנה לטובת מעונות סטודנטים[24]. במחנה גם נערכו אימוני גדנ"ע[25].
לאחר מלחמת ששת הימים עבר המחנה לרשות משמר הגבול, שקיבל את האחריות להשלטת הריבונות הישראלית בשטחים שנכבשו, ובכלל זה מזרח ירושלים[26]. בנוסף השתקעה בו מחלקת התנועה של משטרת ישראל, שהפעילה במקום גם כלבייה.
פיתוח שטח המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-80 החלו דיונים על פינוי המחנה לטובת פיתוח עירוני. בשנת 1983 נדונה הקצאת השטח לטובת הקמת בית הוועד הפועל של ההסתדרות בירושלים במקום בתל אביב[27].
בשנת 1985 פונה חלקו הדרומי של המחנה לצורך סלילת המשך רחוב דניאל ינובסקי, המקשר בין דרך חברון לטיילת ארמון הנציב[28].
בשנת 1989 הגיעה ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית להסכם על הקצאת 30 דונם בשטח המחנה לטובת הקמת שגרירות ארצות הברית בישראל. זאת בעקבות לחצים שהפעילו משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר על הממשל האמריקאי באמצעות הקונגרס[29] [30]. למרות ההסכם הקמת שגרירות ארצות הברית במתחם לא יצאה פועל. אך ההסכם גרם לעיכוב בפיתוח שאר המתחם שהוקצה לטובת בנייה למגורים ומסחר, עקב הצורך להתחשב בתוכנית הבנייה של השגרירות[31].
בתחילת שנות ה-90 פונה המחנה סופית ומפקדת מג"ב ירושלים עברה לבניין חדש שנבנה עבורה בקצה הצפוני של שכונת שייח' ג'ראח. המכרזים הראשונים לבנייה למגורים במתחם פרסמו על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1996[32], בין השאר זכו במגרשים חברת רסקו וב. יאיר[33][34]. מתחם המגורים פותח כמקשה אחת עם פיתוח סביבתי בין המבנים[35], הוא זכה להצלחה ורוב הדירות נמכרו עוד לפני שהושלמה הבנייה[36].
בתחילת שנות ה-2000 נבנו בחלקו הדרומי של המחנה בנייני משרדים ומסחר[37][38].
בניין שגרירות ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בשנת 1989 הוקצה שטח של 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי, בצמוד לדרך חברון, לטובת הקמת מבנה שגרירות ארצות הברית. אך מסיבות פוליטיות הפרויקט לא יצא לפועל, מאחר שנשיאי ארצות הברית דחו את ההחלטה על ההכרה בירושלים כבירת ישראל, והשטח, בו חורשת אורנים, נשאר ריק. עם זאת תכנון המתחם נמשך, בין השאר ב-2001 ביקשה השגרירות למנוע בניית בית כנסת צמוד לשטח הבנייין המתוכנן[39].
עם הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל וההחלטה על העברת השגרירות לירושלים הוחלט שבניין הקונסוליה הקיים ישמש את השגרירות[40]. במקביל בפגישה בין ראש העיר משה ליאון לנציגי מחלקת המדינה האמריקאית, הוחלט על מתן מסלול ירוק פנים עירוני לתכנון מבנה הקבע של השגרירות במתחם אלנבי. עוד הוסכם כי תחנה מתוכננת של הקו הכחול של הרכבת הקלה בדרך חברון, תזוז 4 מטרים לבקשת יחידת האבטחה של השגרירות[41].
בפברואר 2021, אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכניות להקמת מבנה עבור השגרירות במחנה אלנבי, כולל מעון רשמי של השגריר, והרחבת מתחם הקונסוליה והקמת מבנים נוספים במקום למגורי סגל[42]. ביולי 2022, משפחות פלסטיניות הציגו מסמכים מארכיון המדינה לפיהם הקרקע שעליה צפויה לקום השגרירות במחנה אלנבי, הופקעה מהם מתוקף חוק נכסי נפקדים. עם זאת ההפקעה בוצעה במקור כבר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וחלה עליה התיישנות[43].
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שריוניות של הצבא הבריטי, במחנה אלנבי -
הנציב העליון ארתור ווקופ בביקור במחנה -
מחנה אוהלים של חיל הקשר המלכותי שהוקם בשנת 1936 באזור שבו הוקמה טיילת ארמון הנציב -
מחנה אוהלים של חיל הקשר המלכותי שהוקם בשנת 1936 באזור שבו הוקמה טיילת ארמון הנציב -
חיילי רגימנט הארטילריה המלכותי במחנה -
חיילים במסדר במחנה
_VISITING_WITH_BRITISH_SOLDIERS_BESIDE_THE_ALLENBY_CAMP_IN_JERUSALEM._%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A4_(D222-027.jpg)
_LOC_matpc.18197.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירושלים, מחנה אלנבי, אתרי מלחמת העצמאות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דב גביש, שדה התעופה הראשון של ירושלים, בתוך קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ - ירושלים הבלתי ידועה, עורך: אלי שילר, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, - 1981 עמוד: 109
- ^ בירושלים - תפלה-מפקד ללורד אלנבי, הארץ, 25 במאי 1936
- ^ מחנה צבא בקרבת תלפיות, דבר, 23 בדצמבר 1929
- ^ בירושלים - מחנה בשביל חיל האויריה, הארץ, 19 בפברואר 1931
החגיגות לכבוד יום הולדת למלך בריטניה, דואר היום, 4 ביוני 1931 - ^ Talpioth Becomes Talavera, פלסטיין בולטין, 19 בינואר 1931
- ^ יריות על צבא בקרבת ארמון הנציב, הארץ, 14 ביוני 1936
- ^ בירושלים - גמר הבינוי לקצינים במחנה הצבא, הארץ, 29 באוגוסט 1937
- ^ חגיגת יום הולדת המלך, הארץ, 23 ביוני 1936
- ^ חביב כנען, כיצד נרכשו מחנות הצבא הבריטיים לאחר הכרזת החלוקה, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1958
- ^ עמירם אורן, אזרוח מחנות הצבא הבריטי - כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי 2017
- ^ פוצץ בית בן שלוש קומות בירושלים, על המשמר, 28 באפריל 1948
- ^ ציון לנופלים, קול העם, 15 במאי 1949
- ^ החייל הבריטי האחרון יצא מירושלים ב-14 במאי, הַבֹּקֶר, 18 באפריל 1948
- ^ הצבא היהודי כבש את מחנה אלנבי בירושלים, הארץ, 17 במאי 1948
- ^ 1 2 עמירם אורן, צבא בעיר - צה״ל ופריסתו הגאוגרפית בירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה, בתוך: אופקים בגאוגרפיה - כרך 64–65, אוניברסיטת חיפה, 2005
- ^ חנן יוסף, נחתם הסכם כספי בין ישראל ובריטניה, על המשמר, 31 במרץ 1950
- ^ ת. לויטה, הבריגדיר בא לחסל את ירושת המנדאט, מעריב, 18 באפריל 1958
- ^ מחנה אלנבי יימכר לישראל, הַבֹּקֶר, 28 באוגוסט 1964
- ^ הסכם ישראל־בריטניה על תביעות מימי המנדט - נחתם בלונדון, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1965
- ^ מחנה אלנבי בירושלים' הועבר לרשות המדינה, על המשמר, 30 בנובמבר 1966
מחנה אלנבי לבעלות המדינה, למרחב, 30 בנובמבר 1966 - ^ 150 העולים מבית העולים "ציון" בירושלים, דבר, 20 בספטמבר 1949
- ^ 9000 נפש שרויים בצמא, קול העם, 19 באפריל 1955
- ^ תביעה לחיסול מעברת תלפיות, למרחב, 25 במאי 1962
ע. בנזימן, , מעברת תלפיות הוותיקה תחוסל כליל בשנה הבאה, מעריב, 15 באוקטובר 1962 - ^ חינוך גבוה במרתף, דבר, 5 במרץ 1954
ל־70 מקומות שיכון פנויים בבירה נרשמו 200 סטודנטים, על המשמר, 6 באפריל 1955 - ^ החלו התחרויות הארציות לקליעה, דבר, 28 במאי 1958
- ^ עמירם אורן, רפי רגב "ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל", ירושלים, הוצאת כרמל 2008, עמוד 494
- ^ ידונו בהקצאת מחנה אלנבי לבית ההסתדרות, דבר, 12 ביולי 1983
העברת משרדי הממשלה לירושלים - בקיפאון, מעריב, 9 בפברואר 1984 - ^ מחנה על גלגלים, מחנה על גל גדים, מעריב, 22 באוגוסט 1985
- ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
מנחם רהט, ארה"ב רכשה מגרשים לבניית שגרירות בת"א וקונםוליה בי"ם, מעריב, 19 בינואר 1989 - ^ אמנון ברזילי, מחפשים מקום לשגרירות האמריקאית, חדשות, 28 באפריל 1993
- ^ דוד חיון, קבלן: הסכם בין עיריית ירושלים לממשלת ארה"ב עיכב בנייה במחנה אלנבי, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
- ^ ליגד וביטון קנו מגרש במחנה אלנבי בכ-7.3 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
- ^ אלעזר לוין, ירידות של עד 30 במחירי קרקעות למגורים במיתחם מחנה אלנבי בי-ם, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
מחנה אלנבי: מחירי המגרשים נפלו ב-8, באתר גלובס, 19 בינואר 1998 - ^ אלעזר לוין, המינהל שינה החלטתו: אישר מכירת מחנה אלנבי בירושלים לרסקו וברכפלד, באתר גלובס, 9 בינואר 1997
- ^ י.ג מתאר דורשת P מפיתוח מחנה אלנבי במזומן, באתר גלובס, 26 בינואר 1998
- ^ אלעזר לוין, נמכרו %84 מפרוייקט מחנה אלנבי, באתר גלובס, 22 במרץ 1999
- ^ אלעזר לוין, קולג' פרדס במו"מ לרכישת 3,000 מ"ר משרדים במתחם אלנבי בירושלים ב-6.75 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2003
- ^ גיא ימין, מתחם אלנבי: ויספיש ישלם 2.8 מיליון דולר ל-5.5 דונם למסחר, באתר גלובס, 5 בפברואר 2006
- ^ כל העיר, בית כנסת מתוכנן מונע העברת שגרירות ארה"ב לי-ם, באתר הארץ, 8 במרץ 2001
- ^ יעל דראל, כחלון מסדר לאמריקאים פטור מהיתר בנייה; משפטנים: "לא בטוח שהמהלך חוקי", באתר הארץ, 22 במרץ 2018
- ^ שלומי הלר, שגרירות ארה"ב בירושלים קיבלה אור ירוק לתכנון מבנה קבע בארנונה, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2019
- ^ שלומי הלר, לא מחכים לטלפון מביידן: התוכנית להרחבת שגרירות ארה"ב בירושלים אושרה להפקדה, באתר כל העיר, 15 בפברואר 2021
- ^
ניר חסון, מסמכים מגלים: הקרקע המיועדת לשגרירות ארה"ב נלקחה מפלסטינים ב-1948, באתר הארץ, 10 ביולי 2022
