מחנה בית אל
 | |
| מחנה בית אל (בחלק התחתון של התמונה) והיישוב בית אל (בחלק העליון) | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג |
בסיס צבאי  |
| על שם |
בית אל |
| תקופת הבנייה | ?–1967 |
| קואורדינטות | 31°55′30″N 35°13′24″E / 31.925126372551°N 35.223391975937°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   מחנה בית אל | |
  | |
מחנה בית אל הוא מחנה צבאי מצפון לאל-בירה המשמש כמפקדת אוגדת יהודה ושומרון ומושב המנהל האזרחי. בעבר ישב במקום בה"ד 4.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום ישב מחנה צבאי ירדני בזמן השלטון הירדני. באוגוסט 1967 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום בסיס הדרכה, כחלק מתוכנית שר הביטחון משה דיין לההעביר את בסיסי ההדרכה של צה"ל לשטחי יהודה ושומרון.[1][2]
במקום הוקם בה"ד 4, בסיס הטירונים הגדול בצה"ל.[3]
אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי העניק למחנה ביתין את השם מחנה בית אל, בהוראת שר הביטחון משה דיין להעניק למחנות הצבאיים ביהודה ושומרון שמות עבריים.[4]
ב־1971 עבר מטה הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון ממשכנו במתחם ששימש את מושל מזרח ירושלים הירדנית ברחוב סלאח א-דין בירושלים למבנה במתחם המחנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים צבאי ירדני.[5]
בנובמבר 1977 התיישב בבסיס גרעין בית אל של גוש אמונים. הגרעין הוכפף באופן רשמי למפקדת הבסיס, וחברי הגרעין חתמו על "כתב שליחות", בו התחייבו להיות בשליחות הצבא לכל צורך שיידרש, וויתרו על זכויות אזרחיות שונות. בפועל הגרעין ניהל את חייו ללא פקודות מן הצבא. עם זאת, מפקדת הבסיס פרסמה הנחיות שחלו על חבריו, בהם ההצגת אישור כניסה לשומר הבסיס.[3]
לגרעין הוקצו צריפים בקצה המחנה הצבאי. החדרים הוקצו למגורים בלבד, וחברי הגרעין נעזרו תחילה בשירותי המטבח הצבאי, ואכלו בתחילה בחדר האוכל של הבסיס. בתחילת 1978 הוקם מטבח נפרד לגרעין.[3]
הגרעין התיישב במקום הקבע שלו בספטמבר 1978. היישוב היה עדיין בשלבי פיתוח, אך עקב צו על תנאי שהוצא להקפאת המצב בבג"ץ בית אל עברו חברי הגרעין אליו.[3]
ליד המחנה שכן "מחנה לוז".[6]
בנובמבר 1981 פוצל הממשל הצבאי להמנהל האזרחי ומפקדה צבאית, שהפכה ב־1988 לאוגדת איו"ש. שתי המפקדות התקמו במחנה.[7][8]
ב־1995 עבר בה"ד 4 מהבסיס למחנה זיקים.[9][10]
בספטמבר 2011 כתובת 'תג מחיר' רוססו על כלי רכב צבאיים בבסיס.[11]
כחלק מפינוי בתי דריינוף בבית אל נחתם הסכם לפינוי שני מחנות מבית אל למחנה, מפקדת מג"ב איו"ש ומפקדת חטיבת בנימין.[12][13]
ב־2016 בוצעו עבודות להקמת בסיס למג"ב איו"ש מצפון למחנה הקיים.[14]
ב־2017 נערכה בחפירה ארכאולוגית במרחב שבו שכן בסיס הטירונים. בחפירה נמצאו שרידים של יישוב יהודי מימי תקופת בית המקדש הראשון שחרב בתקופה הרומית. בתקופה הביזנטית ישב במקום מנזר שחרב עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל. מהקופה המוסלמית נמצאו מחסנים שבהם מספר גדול של קנקנים ששימשו למסחר בשמן זית. הוערך כי האתר נהרס ברעש שביעית.[10]
בדצמבר 2025 הוסכם על העברת יחידות השירות של המנהל האזרחי מהבסיס לשער בנימין.[15][16]
יחידות בבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוגדת אזור יהודה ושומרון (אוגדה 877)
- המנהל האזרחי
- מת"ק רמאללה – מנהלת תיאום וקישור של נפת רמאללה
- מפקדת מג"ב איו"ש
- תחנת בנימין של משטרת ישראל – במסגרת הסכמי אוסלו עברה תחנת רמאללה מהעיר למחנה.[17]
- יחידות עבר
יחש"ם 638
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1972 הוקמה במחנה בית אל סדנה 799 ("ידי העשת") של חיל החימוש, שהשתייכה ליחש"ם 650 במחנה צריפין ועברה ממחנה שנלר. ב־1975 נפתחה ליד הסדנא בית ספר תעשייתי.[18] עם נסיגת צה"ל מסיני ב־1979 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, עברה עוצבת הפלדה (162) לפיקוד המרכז והתייצבה במעלה אפרים, הוקמה במחנה יחש"ם 638, שהתבססה על הסדנה הקיימת, לצד סדנה שעברה מסיני למחנה יוסף, סדנה חדשה במשטרת הג'יפתליק וסדנה קיימת במחנה ישי.[19]
ב־1996 אוחד היחש"ם עם יחש"ם 650 במחנה צריפין, שפעל אף הוא תחת פיקוד המרכז.[20]
- מפקדים
| מפקד | תקופת כהונה | |
|---|---|---|
| בסיני | ||
| סא"ל אנטול שפיגל | 1 ביוני 1974–6 ביוני 1976 | |
| סא"ל שחר בן נון | 27 ביולי 1976–14 באפריל 1978 | |
| בבית אל | ||
| סא"ל נסים בן עזרא | 14 באפריל 1978–17 באוקטובר 1979 | |
| סא"ל אדם כנען | 1 בדצמבר 1979–28 באוקטובר 1981 | |
| סא"ל עמרם איתן | 17 ביוני 1981 – 21 באוגוסט 1982 | |
| סא"ל רפי פרידמן | 12 באוגוסט 1982– 2 באוגוסט 1984 | |
| סא"ל אברהם רון | 2 באוגוסט 1984–2 במאי 1986 | |
| סא"ל שוקי שדה | 2 במאי 1986–23 באוגוסט 1987 | |
| סא"ל מאיר כלפון | 27 בדצמבר 1987–13 ביוני 1990 | |
| סא"ל אלי אהרוני | 15 ביוני 1990–23 בספטמבר 1991 | |
| סא"ל שלמה רוטנברג | 23 בספטמבר 1991–18 ביולי 1993 | |
| סא"ל משה סלמן | 18 ביולי 1993–18 ביולי 1995 | |
| סא"ל דורון איינהורן | 18 ביולי 1995–1 ביוני 1996 | |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נדב פרנקל, 'גדיים הופכים לתיישים': התגבשות ההחלטה הממשלתית על הקמת 'היאחזות אזרחית' בכפר עציון בקיץ 1967, ישראל 31–32, 2024, עמ' 181־183
- ^ החלטה 754 של ממשלת ישראל ה־13, בישיבה ס"ו לשנת תשכ"ז, 20 באוגוסט 1967
- ^ 1 2 3 4 בת-ציון קרוב ויוסי גולדשטיין, הקמת יישובים ביהודה ושומרון: בית אל כמקרה מבחן, מחקרי יהודה ושומרון, 238-211 כח (2), אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2019 doi: 10.26351/JSRS/28-2/4
- ^ עקיבא אלדר, עדית זרטל, 6, אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, אור יהודה: כנרת, תשס"ה 2004
- ^ מטה הממשל ליהודה ושומרון יועתק לצומת בית־אל, דבר, 2 ביוני 1971
- ^ יואל אליצור, זמני הפורים בישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, 1980
- ^ תכנית שרון להפרדת המינהל האזרחי מהצבאי בשטחים תובא ביום א' לממשלה, דבר, 23 בספטמבר 1981
- ^ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ^ בסיס הטירונים בה"ד 4 יועבר לדרום הארץ, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1997
- ^ 1 2 עיר סודית מתחת לבסיס הטירונים, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017
- ^ שמעון כהן, כתובת 'תג מחיר' רוססו על כלי רכב צבאיים, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2011
- ^ חנן גרינוולד, "אטימות נוראית": מאות משפחות רכשו דירות בבית אל, באתר ישראל היום, 11 ביולי 2022
- ^
חיים לוינסון, נתניהו ויעלון סיכמו להעביר 70 מיליון שקל מתקציב הביטחון לטובת הזזת בסיס מג"ב מבית אל לצורך הרחבתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2015
- ^ קנס לצה"ל: מפקד אוגדה אחראי לזיהום מבסיס, באתר ynet, 13 בספטמבר 2016
- ^ "עושים היסטוריה": המנהל האזרחי עבר מבסיס איו"ש למבנה אזרחי בשער בנימין, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2025
- ^ "לשנות את הדנ"א של המערכת": צעד נוסף באזרוח המנהל האזרחי, בעיתון מקור ראשון, 26 בדצמבר 2025
- ^ מרחבים ותחנות במחוז יהודה ושומרון, באתר משטרת ישראל
- ^ עמירה שחר, חיל החימוש כמכפיל הכוח: תולדות חיל החימוש 1967–1985, אמ"ץ–חט' תוה"ד – המדור לפרסומים ולמינוח, 2006, עמ' 30–32; 334
- ^ ציוני דרך יחש"ם 638, 1986
- ^ שלומי דהן, סיפורו של חיל החימוש בליבת העשייה בצה"ל 1985–2010, אמ"ץ–חט' תוה"ד – המדור לפרסומים ולמינוח, 2014, עמ' 97–98
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה בית אל • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • מוצב דיה (מוצב הקרנטל) • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מוצב חרסינה • בסיס יקיר • מחנה ישי • מחנה כרמי צור • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מוצב המוסטרה • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מוצב נווה יאיר • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת אדומים • פלס נח"ל • מחנה קדום • מחנה רבין • מחנה רמה • מוצב שבי שומרון • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • מחנה אום דרג' • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה חצצון • מחנה יוסף • נח"ל צרי • מחנה גבע (סנור) • מחנה קציף • מחנה שלח • מחנה תקוע | |